בחיים שום דבר לא בטוח ולא ודאי.
העובדה היחידה שברורה לנו בחיים היא שנמות.
כן,כן.
כמה שזה נשמע פסימי ואובדני, זה הדבר היחידי שבאמת בטוח בחיים האלה.
כל מה שאתה בונה במשך כל החיים שאתה חי בהם הוא ארעי,
יום אחד אתה יכול לקום הכי בריא והכי מאושר,
ואחרי שעה\יום\חודש\שנה לקום בבוקר חולה ועצוב.
החיים הם באמת כמו גלגל ענק. לפעמים אתה למטה, לפעמים אתה למעלה.
זה נשמע כמו איזה ציטוט מאיזה יומן של ילדה שעולה לכיתה ח', אני יודעת.
אבל זה באמת נכון.
זאת עובדה שאני הרגשתי על בשרי בתקופה האחרונה.
הייתי בהיי מטורף, הכל היה מושלם מבחינתי, כל הזמן היה לי חיוך ענק על הפנים.
ראיתי את העתיד עם תמונה של שני אנשים ביחד, עושים דברים ביחד ותכננתי וחשבתי..
ובפתאומיות..
מסיבה לא ברור
בחוסר ודאות,
זה נגמר.
אני אפילו לא יודעת אם זה נגמר, למה? כמה? איך? מה הולך? שומדבר.
הכל כלכך חסר ודאות.
ואני? אני לא יכולה לעשות כלום לגבי זה. אפילון לא בשביל עצמי.
זה ממש לא משחקי כבוד פה.
כי אני את שלי עשיתי.
עכשיו נשאר לי לחכות..
ואני לא אחכה.
כי אני עשיתי את ההחלטה שלי.
אני הבנתי מה החומרה של המצב פה.
למרות שזה לא ודאי, אני הבנתי.
ניסיתי לנתח, ניסיתי לחשוב על זה מכל כיוון, מכל תצפית.
והעובדות מדברות בעד עצמן.
אני החלטתי.
כל יום שעובר אני מעכלת את העובדה,
את הפתאומיות הזאת.
כל יום אני מבינה
ואני רואה את העתיד שוב
אבל הפעם..
לא את אותה תמונה.
ובנימה יותר אופטימית, אני גם יכולה לראות את הסיבוב הבא של הגלגל,
בדרך למעלה(:
יהיה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
