טוב אז לא.

זאת הפעם הראשונה שאני עד כדי כך מתחרטת על קשר, הייתי בסדר גמור לפני שריעננו את הקשר, אז למה להחיות אותו בצורה כ"כ אגרסיבית? 

אם ידעת מההתחלה שאני לא מרגישה ושגם לא ארגיש אותו הדבר כלפייך למה בכלל ניסית, או השארת אותי אותך ע"י השיחות מוטיבציה המפולטיביות האלה? 

זה לא היה צריך להיות מה שזה היה , אני ידעתי מה רציתי ואתה הלכת לכיוון אחר וכל הזמן הרגשתי שזה לוחץ לי מידיי לא משנה כמה "ניסית" להרגיע ועכשיו אני במצב שאין לי כוח אפילו לראות סטאטוס שלך בפייסבוק. 

לקחת דברים נורא פשוטים שאמרתי לך, והרחבת להם את המימדים בצורה אסטרונאמית ואז כשהסברתי לך למה התכוונתי הגזמת אפילו יותר עם הרגשות שלך, אתה אומר שאבא שלך מצולק ריגשית? גם אתה. אומנם לו קשה להפגין רגשות אב לך קל מידיי. עם כל הכאב שחווית וכל ההיסטוריה שלך, הייתי מצפה שתיקח דברים הרבה יותר לאט, במקום זה אתה מתנהג כמוני כבת 13-15 , אני זאת עם הביצים פה, ואני זאת שרוצה להיות יותר חופשית, כשאתה הרגיש במערכת יחסים, בשלושה חודשים האלה אולי בכיתי פעם פעמיים וזה אפילו לא היה בגללך, ואתה בכית פי10 יותר( בלי הגזמה) .

אני לא רציתי בך משהוּ מעבר לכמה סטוצים, כי בשיא הפשוטת - הייתי צריכה אותם. והפכת את זה למשהו כ" יותר גדול ממה שזה ועירבת רגשות וחברים וכבר חצי מהמשפחה שלך מתה לפגוש אותי.
אני לא מחבבת אותך יותר, לא רוצה להיות איתך בקשר מער להיי ביי בקושי, קיבלתי יותר מידיי מימך ממה שיכולתי להכיל.

אז במטוטא מימך, עזוב אותי בשקט ותן לי לנשום.