טוב אז לא.

זובי על השגיעות כתיב אין לי כוח לגוג טראנסלאייט.

יש בחור בשכבה שלי, והוא נורא מותק, בשנה שעברה התחיל להיתייחס אליי ולתת לי צומי ופתאום לפני איזה חודש כשהתחלתי לתת לו צומי בחזרה הוא התחיל היראות כאילו לא מזיז לו מימני.
אין לי מושג אם היה בקטע שלי או לא אבל ישמצב שהיום חיסלתי את זה סופית. כולי בלחץ גביי זה למרות שגם ככה בחודש האחרון לא כ"כ התייחס לתגובות שלי, אני מניחה שהוא כבר איבד עיניין בי אבל אני ממשיכה לנסות חצי עדינה וחצי עם הרגל על הדוושה, אני יודעת שכשבחור שלי אני הכי קולית בעולם, אני עם עצמי הוא עם עצמו ופעם פעמיים בשבוע נפגשים, בלי לחץ אבל עם תחושה שאני פה ואני שלך .
אני בכלל לא טובה עם להתחיל עם אנשים שאני מכירה ולא בטוחה אם הם מעוניינים בי, ודווקא כשאני רואה שבנאדם מתעניין בי ואני בו אני כן זורמת.. או אם בנאדם שאני לא מכירה נראה לי חמוד בכיף אפלרטט איתו.
אני ממש לא מחבבת את זה. איכס מה רגשות עכשיו? קיימת בי הרגשה שאני מנסה לרכוב על סוס מת, אבל אני רוצה להמשיך לנסות, אני לא רוצה חבר, אבל אני רוצה אותו כשלי.
אומנם אין לי וואייב של כזאת, אבל יש בי עומק מעבר לכוס. בערך. כאילו, פות.

עוד שבוע פורים, מחר בפעם השנייה השבוע אסע לת"א לקנות בדים, תוספות שיער, אשאיר את הבדים שלי לתופרת , אולי אקנה דברים טיול השנתי, בקיצור אני חור בארנק של ההורים.
אולי אקפוץ לג'יפה ואשלם עוד עשרה שקלים כדי הגיע לנעליים שאני חוסכת אלייהן ^ ^ 

אולי מחרתיים טיול שנתי מחר נדע סופית! D:
לא סגורה על אם בא לי אותו כדי לגמור עם זה כבר (למרות שאני אוהבת טיולים כאלה) ואם אצליח להציל את המצב ביני לבין אותו בחור לנצל את הטיו"ש בשביל להשיג אותו, או שבא ללי עוד זמן בשביל לעבוד על התחפושת.  

זאת הפעם הראשונה שאני עד כדי כך מתחרטת על קשר, הייתי בסדר גמור לפני שריעננו את הקשר, אז למה להחיות אותו בצורה כ"כ אגרסיבית? 

אם ידעת מההתחלה שאני לא מרגישה ושגם לא ארגיש אותו הדבר כלפייך למה בכלל ניסית, או השארת אותי אותך ע"י השיחות מוטיבציה המפולטיביות האלה? 

זה לא היה צריך להיות מה שזה היה , אני ידעתי מה רציתי ואתה הלכת לכיוון אחר וכל הזמן הרגשתי שזה לוחץ לי מידיי לא משנה כמה "ניסית" להרגיע ועכשיו אני במצב שאין לי כוח אפילו לראות סטאטוס שלך בפייסבוק. 

לקחת דברים נורא פשוטים שאמרתי לך, והרחבת להם את המימדים בצורה אסטרונאמית ואז כשהסברתי לך למה התכוונתי הגזמת אפילו יותר עם הרגשות שלך, אתה אומר שאבא שלך מצולק ריגשית? גם אתה. אומנם לו קשה להפגין רגשות אב לך קל מידיי. עם כל הכאב שחווית וכל ההיסטוריה שלך, הייתי מצפה שתיקח דברים הרבה יותר לאט, במקום זה אתה מתנהג כמוני כבת 13-15 , אני זאת עם הביצים פה, ואני זאת שרוצה להיות יותר חופשית, כשאתה הרגיש במערכת יחסים, בשלושה חודשים האלה אולי בכיתי פעם פעמיים וזה אפילו לא היה בגללך, ואתה בכית פי10 יותר( בלי הגזמה) .

אני לא רציתי בך משהוּ מעבר לכמה סטוצים, כי בשיא הפשוטת - הייתי צריכה אותם. והפכת את זה למשהו כ" יותר גדול ממה שזה ועירבת רגשות וחברים וכבר חצי מהמשפחה שלך מתה לפגוש אותי.
אני לא מחבבת אותך יותר, לא רוצה להיות איתך בקשר מער להיי ביי בקושי, קיבלתי יותר מידיי מימך ממה שיכולתי להכיל.

אז במטוטא מימך, עזוב אותי בשקט ותן לי לנשום.

 

מסריח לי לראות איך שכל מיני חברות שהיו ממש קרובות אליי, כמעט בילתי נפרדות.. לתקופות של קצת יותר משנה - שנתיים עד לכמה חודשים
בשלב מסויים פשוט נעלמות לי. ואם כמה שאני מנסה להמשיך ליצור איתך קשר, או סתם פעם בחודש - חודשיים לראות אותן וזה פשוט לא קורה.
כבר וויתרתי על הרעיון של חברה הכי טובה מזמן, זה משהו שכבר השלמתי עם העובדה שלא יהיה לי.
הן פשוט ממשיכות עם החיים שלהן והעיסוקים שלהם, ועם כמה שהחיים שלהן לחוצים אני בספק אם זה כואב להן על הזמן / לב לראות אותי פעם במליון שנה אחד ע אחד.

כוסעמק איתן. אחר כך דופקות לי פרצופי "אומגייגאד כל כך התגעגתייי" .

טוב ביי.