מחכה מחכה שיהיה מחר..
מחר מקבלים את הראש אחד=].
אני יודעת שלא כתבתי המווון זמן בבלוג למרות שרק לפני כמה שבועות פתחתי אותו..
זה בגלל המכבייה.. אני משתתפת בה.. אבל לא זו שבארץ אלא זו שבחו"ל.. בשחייה
ואני ממש מפחדת להפסיד..
אני טסה עם שלומית חברה טובה שלי שגם היא שחיינית..
אמ..
טוב אז קוראים לי ליפז אני בת 13 (ב-8.9 יום הולדת )
גרה בנהלל מושב עם מלאא זקנים ופרות=]
יש לי עיינים חומות אבל קבלו אחת חומה ואחת חומה בהירה מדהים=]
ושיער חום מדורג עם פוני שבקושי רואים..
אבל לפני הטיסה אני מסתפרת=].
אני טסה בראשון לאוגוסט חישוב מהיר 11 ימים.. וממש לא בא לי על זה..
למה לא בא לי:
-אני לא אהייה ביום הולדת של חברה ממש טובה שלי.
-אני אפספס שבועיים מהחופש.
-אני לא אראה את המשפחה שלי ואת הכלבה והברווז (אל תשאלו) שלי שבועיים!.
-היום הולדת של שלומית תהייה במטוס! רוב הסיכויים.
-אני מפחדת להפסיד!
זה משגע אותי!
מצד אחד אני ממש רוצה לנסוע ולפגוש אנשים חדשים
אבל
לא להיות בבית ולא לראות את החברים שלי
שבועיים..
אני ממש דרמתית
אז מה קרה היום??
בשעה חמש אני ושלומית הלכנו לברייכה בנהלל כדי להתכונן למכבייה
אחרי 40 ד'ק באו שלושה זקנים.
סבתא אחת עשתה להם שיעור שחייה או משהו כזה במסלול ששחינו בו
וזה היה הדבר הכי מצחיק בעולם.
הם בקושי נתנו לנו לשחות כי הם עברו מצד לצד
עד שלמציל (החתיך חוץ מזה שהו שעיר ) נמעס
אז הוא אמר להם לצאת מהמסלולים וה"מורה" של הזקנים אמרה
שאסי (הזקן) לא יכול להיות בשמש ושהם צריכים להיות בצל.
סבבה.
בקיצור זה היה מצחיק!
טוב מקווה שתהנו בבלוג שלי
ואל תשכחו להגיב=]
אוהבת
ד"ר ליפז=]