טוב,אז האמת היא שתכננתי לעשות פוסט ראשון שונה לגמרי,אבל בעקבות מסעי אתמול בקניון החלטתי לשנות כיוון ולפתוח דווקא בפוסט ביקורתי משהו.

כולנו,כמו נקבות למופת (ואם יש כאן בנים,עמכם הסליחה,הפוסט כתוב בנקבה אך מופנה לשני המינים :) פוקדות את הקניון לפחות פעם בשבוע (אני מוכנה להבליג על חריגות במידה ואתן נמצאות בתקופה לחוצה שבה שכחתן אפילו איך אמא שלכן נראת). ולכן אני מניחה שכולנו מכירות את סוגיית המוכרות.

יש כמה סוגים של מוכרות,אבל אין ספק שהרוב המוחץ של המוכרות הוא זה שבא לך לירות צרור קללות עסיסיות לכיוונן במקרה הטוב,או לירות בהן במקרה הפחות טוב.

אז כמו שאמרתי,ניתן לחלק את המוכרות לקטגוריות:

1) המוכרת ה"מפרגנת" - או במילים אחרות,המוכרת שמתה כבר שתקני את הבגד המזעזע שאת מודדת כדי שהיא תוכל להנות מהבונוס שלה.
קודם כל,למוכרת המפרגנת שלנו לרוב יהיה אוצר מילים עשיר ונרחב המורכב מהמילים הבאות "מאמי", "מותק", "נשמה", "מדהים", "מהמם", "מושלם" ועוד שלל מילים הלקוחות הישר מהלקסיקון של נינט טייב או קארין הפרחולינה מ'הדוגמניות' (ואל תשאלו אותי למה ראיתי את זה) במקרה הרע.

לא משנה אם את נראת כמו היפופוטם בג'ינס שאת מודדת,או לחילופין כאילו את לכודה בתוך קונדום,תמיד,ללא יוצא מן הכלל, המוכרת תעטה על פניה הבעת תדהמה והפתעה ותצווח "וואווווווו מאמי זה סוףףףףף!".

 

2) המוכרת המטרידה - המוכרות האלו הן גם מטרידות באופן כללי וגם מטרידות מינית.
אני באמת לא מבינה מה הקטע של הסוג הזה של המוכרות (בעיקר אלו שמוכרות בחנויות של בגדי ים!) לפתוח את התא בדיוק כשאנחנו נמצאות במלחמה סוערת עם החולצה או החזייה.
בחיי,אני חושבת שכדאי לדבר עם הboyfriends של הבחורות האלה,אולי הם צריכים לעבוד קצת יותר במיטה על הסיפוק המיני של הבחורה שלהן.
באי אלו מקרים אפילו מצטרפות לחגיגה עוד כמה 'כפרות'. שנה שעברה כשהלכתי לקנות בגד ים (אלוהים יודע למה,אני במילא לא הולכת לים) המוכרת קראה לכל הצוות לבוא ולצפות במחזה המרטיט,הלא הוא שדיי שאיימו לפרוץ מבעד לחזייה הtoo-much-קטנה שהמוכרת הביאה לי. ולמרות זאת,כנראה שאחת המוכרות חשבה שהחזה שלי לא מספיק בחוץ,כי היא מיד תפסה אותי,משכה אותי אליה,והחלה במלאכה של הידוק וקשירת החזייה מחדש.
רק כשהציצים שלי איימו לחנוק אותי,המוכרת נרגעה ואמרה "הנה,עכשיו זה מהמם כפרה".

אז לכל המוכרות,just for the record,אני לא אוהבת שאתן פותחות לי את התא כשאני חצי עירומה/נוגעות בי/נותנות הצעות ייעול ללבישה. וכן,גם לא ממש מעניין אותי מה אתן חושבות על הבגד/איך שהוא יושב עליי. תודה.

3) המוכרות שלא יודעת מה פירוש המילה "לא" - נכון,כולנו שמענו את הסיפור "דובי לא-לא" מפי סבתנו היקרה כשלא רצינו לאכול (אני אומרת לכן,זו הסיבה לכל ה'קילואים' העודפים שלנו),וכולנו יודעות שכשבחורה אומרת 'לא' היא לא באמת מתכוונת לזה. אבל כשה'לא' הוא נמרץ,נחרץ,ומלווה במבט מצמית ומפחיד,אני סמוכה ובטוחה שכולם מבינים שמדובר ב'לא' אמיתי ולא במשחקי אגו נקבתיים.

אז מוכרת יקרה,בפעם המיליון - לא,אני לא צריכה עזרה. לא,אני לא מחפשת משהו ספציפי. לא,אני לא רוצה שתעמדי לי מחוץ לתא וכמו השעון הדובר כל 10 שניות תשאלי "אז איך זה מאמי??".
וג'יז,לא!,אני לא רוצה למדוד את הג'ינס מלא הנצנצים הזה שאת טוענת שהוא הכי באופנה כרגע.

טוב,האמת שיש לי עוד כמה types של מוכרות,אבל הוצאתי את מנת המרמור היומית שלי להיום. אני שומרת את השאר לפעם הבאה שאחת המוכרות תעלה לי על העצבים :)

ורק בשביל לא לצאת מתוסכלת לגמרי,אני רוצה לציין שיש גם מוכרות שלא עובדות על בונוסים/החבר שלהן מספק אותן מינית,ולכן הן לא מתעלקות ו/או ממששות אותך ו/או משקרות לך נמרצות בנוגע לאיך שהבגד יושב עלייך.

אני אשמח לשמוע על כל מיני חוויות קנייה (תרגישו חופשי גם לספר על חנויות שבהן השירות דווקא טוב!) שקרו לכן.
מסכימות עם הנאמר בפוסט,או שאתן חושבות שאני שופכת ארס לשווא?