היי 
טוב האמת שרציתי להתחיל את הפוסט בהרגשה טובה
וכמובן רק במחמאות טובות בשבילכן,אבל ממש נפגעתי שאני משקיעה
לכם בפרקים ואין תגובות T-T
הפרק היה באוויר יומיים ויש רק 11 תגובות 
כן מאכזב ביותר.
אז הפרק כמובן יהיה באוויר ליומיים ואם יהיו לפחות מעל 15 תגובות אני יעלה את פרק 6 כמובן ישר אחריי יומיים.
אבל ככל שהתגובות לא יזוזו הפרק ישאר ופרק הבא לא יהיה 
כואב לי וקשה לי לעשות את זה,אבל דיי מאכזב לראות את זה..אני בטוחה שיש לי הרבה קוראות שגם להן יש סיפורים
והן יכולות להבין אותי מזה שאתה משקיע על פרק הרבה זמן ואפחד לא מגיב.
אז אני מקווה שהפעם כן תגיבו הרבה 
- - - -
טוב אז בואו נתחיל ת'פרק עם תחושות חיוביות. :)
תהנו חבריים ♥
מהפרקים הקודמים:
"אעאעאעאעאעאעא..." נשמעה צרחה.
"מה קרה?! השתגעת?!" אמרתי בפחד.
"ליאן... נבחרתי!נבחרתי!נבחרתי!" היא אמרה בזמן שקפצה בכול החדר.
"למה?..." אמרתי עדיין לא מבינה
"אני באה איתך לדייט אני מחליפה את הביצ'ית הנמוכה.. אני עומדת לצאת לפגישה אם ניק!" היא אמרה לא מעכלת,וכשהיא עיקלה היא שוב צרחה. אחרי כמה דקות של קפיצה בחדר היא נזכרה שיש לשתינו דייט בעוד פחות משעה והתחלנו להתארגן
פרק-5
*10 דקות לפני הפגישה*
"עדי אנחנו נאחר..." צעקתי עליה מקצה החדר.
"אני מוכנה אני מוכנה!" היא יצאה לבושה בבגד ים כחול מעוטר בפרחים לבנים.
"יופי יאללה בואי נצא.." אמרתי ולבשתי את משקפי השמש השחורות שלי. יצאנו מהחדר,עדי עוד שנייה מתפוצצת מהתרגשות ואני עוד שנייה מתפוצצת מלחץ.
הגענו רחבת הבריכה ונעמדנו ליד המתמודדת הנוספת. אחרי 2 דקות הם הגיעו.
כולם נראו טוב, אבל מי שהעסיק אותי במיוחד היה ג'ו- הוא לבש בגד ים עד הברך בצבע לבן עם ציורים בצבע אדום, גופייה לבנה צמודה ומשקפיי ריבן. הוא בהה במשהו וחייך חיוך קטן,היה קשה לדעת לאן בדיוק בגלל המשקפיים.
המפיק הגיע ושוב חילק אותנו לזוגות.
"היי" הוא אמר אחרי שחולקנו וחייך את אותו חיוך קטן שריגש אותי.
"היי.." אמרתי והרגשתי את עצמי נהיית אדומה. הייתה שתיקה מביכה למשך כמה שניות שנראו ארוכות אבל אז ג'ו שבר אותה.
"בואי, נלך לשחות קצת.." הוא אמר והתחיל ללכת לשם במהרה. אני לעומתו לא התלהבתי כול כך מהרעיון. הגענו לבריכה מפותלת שחלקה היה מוסתר במערת אבן.
הוא התחיל להוריד את החולצה והמשקפיים- לא יכולתי שלא להסתכל. נשכתי קלות את השפה שלי בזמן שבהייתי בו,לצערי הוא קלט את זה.
"ליאן? קרה משהו?" הוא אמר בזמן שניסה לברר במה בהייתי.
"אה... אמ לא סתם ראיתי.. כלב מאוד חמוד שעבר פה.." אמרתי מתרצת.
"במלון? כלבים?" הוא שאל. פחדתי שהוא התחיל להבין.
"אמ.. כן, קטן כזה.. טוב זה כבר לא משנה.." אמרתי מנסה לגמור את השיחה.
"אקוורד.." הוא מלמל לעצמו.
"טוב יאללה את באה למים?" הוא אמר לפני שהוא קפץ
"אמ.. כן רק רגע..." אמרתי מנסה לעכב כמה שיותר את הכניסה למים.
"פצצת אטום!" שמעתי אותו צועק בזמן שהוא קפץ לתוך המים והשפריץ מהם לכול עבר.
"וואו המים נהדרים... נו את באה?" הוא אמר בזמן ששחה במים.
"אמ.. האמתי שאני קצת מצוננת אולי עדיף שאני לא אכנס.." אמרתי מתרצת.
"ליאן.." הוא אמר והתחיל להתקרב לשפת הבריכה "אל תכריחי אותי להכניס אותך בכוח..."
"לא.. זה לא שאני לא רוצה אני פשוט באמת מצוננת... חבל שתדבק.." אמרתי מתחילה להתרחק מקצה הבריכה.
"טוב, את הבאת את זה על עצמך.." הוא אמר והתחיל לעלות מהמים באיטיות. המים טפטפו באיטיות מגופו ושערו.
"ג'ו.." אמרתי בפחד.
הוא התחיל להתקרב אליי באיטיות, כול צעד שלו גרם לי לבעור יותר ויותר מבפנים.
"ג'ו מה אתה עושה?" שאלתי מבולבלת.
הוא התקרב אליי ואחז אותי קרוב אליו, גופו הרטוב הרטיב את שלי. נבהלתי מאחיזתו. מצד אחד זה הרגיש לי כול כך נכון אבל מצד שני כול כך לא. הרגשתי את נשימותיו מתערבבות אם שלי ופתאום.... הוא הרים אותי וזרק אותי למים!
"ג'ו!!!" צעקתי אליו מיואשת.
"אמרתי לך שזה יהיה או לבד או בכוח.. את הבאת את זה על עצמך.." הוא אמר בזמן שנכנס חזרה למים.
"אההה..." נאנחתי בזמן שנשענתי על שפת הבריכה.
"נו.. בואי נשחה קצת..." הוא לקח את היד שלי והתחלנו לשחות ברחבי הבריכה. בלי ששמנו לב עברו להם שעתיים של דיבורים ושחייה.
השעה הייתה כבר 6 בערב והשמש התחילה לשקוע. ישבנו בשפת הבריכה עם מגבות והסתכלנו אל עבר השקיעה.
"היה ממש כיף.." אמרתי בזמן שבהייתי בשקיעה, לא יודעת מאיפה היה לי את האומץ- זה כול כך לא מתאים.
"כן.." הוא השיב והמשיך לבהות בשקיעה. לפתע הרגשתי את ידו אוחזת בשלי. ישבנו שם אוחזים ידיים ובוהים בשקיעה.
"אמ... ליאן.. מחר אני והאחים שלי מופיעים פה בעיר.. בא לך להצטרף?" הוא אמר וראיתי שהו מסמיק.
"אמ.. בטח.." אמרתי וחייכתי אליו.
"יופי... ואת יכולה להביא גם את חברה שלך אם את רוצה.." הוא אמר חיוך קטן על פניו.
"כן.." אמרתי ואז נזכרתי בעדי. ואי אני חייבת לראות איך הייתה לה הפגישה.
"טוב, ג'ו אני חייבת ללכת לראות איך היה לעדי... ניפגש כבר מחר?" אמרתי בזמן שאספתי את החפצים שלי.
"כן.." הוא אמר ונשק לי קלות על הלחי.
"טוב.. אז ביי.." אמרתי וקולי לא היה יציב כמו שרציתי שיהיה.
"ביי.." הוא אמר כשהייתי כבר רחוקה ממנו מרחק של כמה מטרים.
עליתי במהרה לחדר ופתחתי את הדלת.
"עדי?" אמרתי המומה.
"אוי.. ליאן.." היא השיבה במבוכה בזמן שהתנתקה מהנשיקה שלה ושל ניק.
"אמ.. סליחה שהפרעתי... אני יחזור אחר כך.." אמרתי ומיהרתי לברוח מהחדר.
"לא זה בסדר.. אני בדיוק התכוונתי ללכת.." ניק אמר ויצא מהחדר.
*אצל האחים*
"הי ג'ו.." אמר קויין שפתח לאחיו את דלת החדר.
"היי.." הוא השיב.
"אז איך הייתה הפגישה שלך?" שאל ג'ו.
"רגילה אתה יודע.. משתדל לא לפתח שום דבר.. ואצלך?" הוא שאל חזרה
"אתה יודע.." הוא אמר מנסה להתחמק מהשאלה.
"ג'ו?... אני ממש מקווה שלא פיתחת בנערה הזאת שום תקוות!" הוא אמר בחשש.
"לא תקוות שווא" הוא אמר והתחכם.
"ג'ו.. אני מקווה שאתה יודע למה אתה נכנס... המפיק אמר לנו במפורשות לא לפתח שום קשר אם המתמודדות חוץ מקשרי ידידות.." קווין אמר בקול רציני.
"זה לא משהו שהמפיק צריך לדעת ממנו... בינתיים" ג'ו אמר ממשיך להתחכם.
"אתה מוכן להפסיק להתחכם.. מה קורה ביניכם.." קווין שאל בקול כועס.
"אני לא יודע... סתם ידידים.. " ג'ו השיב בכנות.
"אתה בטוח?" קווין וידא.
"מבחינתי כן.." ג'ו אמר ונכנס להתקלח.
*חזרה לחדר*
"וואו יש ביניכם כימיה טובה.." אמרתי עדיין מזועזעת.
"כן.." היא אמרה בחולמניות "סליחה שהיית צריכה לראות את זה ..." היא אמרה במבוכה.
"טוב נו תספרי לי הכול..." אמרתי בסקרנות והתיישבנו על המיטה. היא התחילה לספר לי הכול עד כמה שניק נחמד ועד כמה היא הופתעה לגלות שלא כול מה שאומרים באמת נכון ושהוא יודע לנשק מצוין. היא התאהבה בו לגמרי ואני שמחתי בשבילה. אחרי שעה של דיבורים על ניק התחלנו לדבר על ג'ו.
סיפרתי לה כול מה שהיה ושאני ממש מבולבלת.
"ליאן.. את התאהבת בג'ו?" היא שאלה מופתעת.
"זהו שאני לא יודעת... מצד אחד הוא אדם מתוק ומצחיק ורגיש ואני מרגישה איתו הכי פתוחה בעולם וגם חייבים להודות שהוא נראה טוב. אבל מצד שני יכול להיות שהוא גורם לי להרגיש את כול הדברים האלה רק בשביל התוכנית ושכול מה שהוא אומר ואיך שהוא מתנה הכול מבוים. אני פשוט לא יודעת אם הוא אמיתי איתי או לא... איך את יודעת שאת יכולה לבטוח בניק?" שאלתי מיואשת.
"אני אומרת שתפעלי לפי הרגע.. מה שמרגיש לך נכון זה מה שתעשי.. זה מה שאני עושה.." היא אמרה.
"את יודעת מה את צודקת.. בפעם הבאה אני אפעל לפי מה שנכון לי" אמרתי וחייכתי חיוך גדול.
"הפגישה הבאה היא רק בעוד יומיים.. אז חייבים ל.." היא התחילה לומר וקטעתי אותה.
"תיקון- הפגישה הבאה היא מחר.." אמרתי מאושרת.
"מה?" היא שאלה לא מבינה.
"הוא הציע לי ולך לבוא מחר איתו ואם האחים שלו להופעה" אמרתי והדגשתי את המילה אחים.
ראיתי איך עדי הולכת ונהיית אדומה,ואז היא הבינה שיש לה רק יום אחד והיא נלחצה וכול הצבע האדום ירד לה מהלחיים.
"רק עוד יום אחד?! יש לנו כול כך הרבה דברים לעשות.." היא אמרה בלחץ. כבר אמרתי לכם שהיא פרפקציוניסטית?.
"תירגעי זאת כולה הופעה..." אמרתי נאנחת.
"של האחים!!... וניק..." היא אמרה בהתרגשות.
אחרי שעדי בחרה בגדים להופעה בשבילה (וכמובן בשבילי..) הלכנו לישון.
במהלך השינה עברו לי כול מיני מחשבות של על מה יהיה. הכמעט נשיקה שלנו היום (טוב לפחות מצדי כמעט נשיקה) לא יצאה לי מהראש. אחרי שעתיים ארוכות של מחשבות נרדמתי שינה עמוקה
- - - -
תגובות 