אני לא יגיד שאני מאוכזבת כי כל אלו שכן הגיבו לי ריגשו אותי מאוד,

ועל כך אני רוצצה להגיד תודה ענקית ואני אוהבת אותכם

אבל יש את אלו שלא מבינים בכלל את המשמעות של התגובות שלכם בשבילי,וכמה זה חשוב לי.

אם זה לא מעניין אותכם,אין לי בעיה עם זה. תהנו מהקריאה-מקווה שאהבתם.

מעכשיו אני יעדכן יום אחרי יום.

רק בשבילכם

אז קבלו את פרק 7.

- - - -

*בוקר*

התעוררתי עם הרגשה מוזרה, כאבה לי הבטן והיה לי חם. נמתחתי על המיטה ופתאום הרגשתי משהו רטוב, זה היה דם... המחזור שלי הקדים. זה לא הפריע לי, הוצאתי את המצעים והלכתי להתקלח. התלבשתי ושמתי פדים, בינתיים עדי כבר הספיקה להתעורר מאושרת מתמיד.

היא קמה במהירות מהמיטה ושמה מוסיקה. היא התחילה לקפוץ על המיטה עם  המוזיקה ואחר כך עברה לקפוץ עלי.

"עדי די..." אמרתי בלחש, אבל עדי לא שמעה אותי והמשיכה בשלה.

"עדי נו די כבר! תכבי את המוזיקה!" צעקתי עליה.

"טוב..טוב.." היא אמרה בקול נעלב ומיהרה לכבות את המוזיקה.

"תתעלמי ממני.. אני סתם קמתי היום על צד שמאל.." אמרתי מיואשת והתיישבתי על המיטה כפופה.

"ליאן קרה משהו?.. את מתנהגת מוזר.." היא אמרה בדאגה והתיישבה לצידי.

"לא סתם.. פשוט כל התקופה האחרונה הייתה די משוגעת ומייאשת וגם קיבלתי עכשיו.. זה ערבוב של הדברים.." אמרתי בשקט.

"אל תדאגי.." היא אמרה והתקרבה אלי וחבקה אותי.

"אני רק רוצה שהכול יעבור כבר.." אמרתי מיואשת על הכתף שלה. אחרי 5 דקות התנתקנו מהחיבוק והמשכנו לשבת בשקט. לאחר 5 דקות עדי קטעה את השקט ששרר בחדר

"אני יודעת מה יעודד אותך.." היא אמרה והסתכלה עלי מחויכת.

"את, אני והחבר הכי טוב שלנו... הקניון!" היא אמרה מאושרת מהרעיון הגאוני שצץ במוחה.

"חח... עדי.. " אמרתי משועשעת.

"רואה רק מלשמוע על זה את כבר מרגישה יותר טוב..." היא אמרה.

"אבל עדי היינו בקניות רק שלשום.." אמרתי עדיין מחויכת.

"אז מה... יותר מדי בגדים לא הרגו אף אחד.., היא אמרה והקימה אותי מהמיטה "חוץ מזה על תחשבי ששכחתי מההופעה היום בערב.. שנינו חייבות להיראות הכי טוב שאפשר.." היא אמרה בתקווה לשכנע אותי.

"אבל כבר בחרנו בגדים.." אמרתי מתרצת.

"אני כבר לא אוהבת אותם.. " היא אמרה בפרצוף חמוץ.

יצאנו מהחדר לכיוון הקניון ואני חייבת להודות שעדי צדקה, היציאה באמת עודדה אותי!

*שעתיים לפני ההופעה-אצל האחים*

"אני לא יודע מה לבחור.." ג'ו אמר מיואש בזמן שחיפש בין ערמות הבגדים שהיו מונחות בקפידה בארון שלו. לבסוף הוא הוציא 2 חליפות.

"מה כדאי? האפורה או השחורה?" ג'ו שאל את קווין ששכב על המיטה שבחדר.

"האפורה עם החולצה הזאת.." הוא אמר והצביע לעבר חולצת T לבנה חלקה.

"תודה.." ג'ו אמר והלך להחליף בגדים.

"מה קרה שגם אתה וגם ניק מתלבשים ככה הערב?" קווין שאל בסקרנות.

"ככה מה?" ג'ו שאל בזמן שסידר את החליפה בקפידה.

"ככה יפה.." קווין אמר בקול חשדן.

"סתם... אתה יודע שאני אוהב להתלבש ככה.." ג'ו השיב.

פתאום דניס נכנסה לחדר.

"בנים אתם מוכנים?" דניס אמרה בזמן שנכנסה לחדר.

"כן.." קווין וג'ו צעקו יחד והתקדמו אל אמם.

"או ג'ו... אתה לבוש כל כך יפה היום! .." דניס אמרה בגאווה בזמן שסידרה את החליפה של ג'ו.

"תודה אמא.." ג'ו אמר בחוסר נוחות.

"טוב אתם באים או מה?" ניק אמר מפתח הדלת הוא לבש סקיני כהה עם מעיל עור וחולצת T שחורה צמודה והשיער שלו היה מסודר בקפידה, אך נראה טבעי.

"אנחנו באים.." ג'ו השיב.

"טוב תהנו בנים... אני פרנקי ואבא נצטרף אליכם יותר מאוחר.." דניס אמרה ונפרדה משלושתם.

*שעה לפני ההופעה- בחדר*

"ליאן את מוכנה.." צעקה עדי לעברה בזמן שסידרה את שערה.

"אני באה.." צעקתי לעברה ויצאתי מהשירותים.

"וואו... !" אמרנו יחד וצחקנו. עדי לבשה חצאית קצרה משובצת , גופייה אדומה צמודה וסניקרס.

אני לבשתי סקיני ווסט ג'ינס כהה עם חולצה לבנה מלמטה ונעלי עקב שחורות. אני פיזרתי את השיער ועדי סידרה את שלה בחצי קוקו מוקפד.

"טוב יש לנו עוד שעה.." אמרתי בזמן שהסתכלתי על השעון שעמד על הקיר שמולנו.

התאפרנו ויצאנו אל ההופעה.

*15 דקות לפני ההופעה- אצל האחים*

"עוד 15 דקות... כולם מוכנים?" שאל אחד ממארגני המופע

"כן.." אמרו שלושתם ביחד בזמן שעשו חזרות אחרונות לקראת המופע.

"איפה הן?" לחש ניק לג'ו.

"הם יגיעו.. אל תדאג" גו אמר מרגיע את אחיו.

"טוב.. זהו.. כולם לעלות לבמה" אמר מפיק אחר.

*חזרה לליאן ועדי*

"עדי את בטוחה שהגענו למקום הנכון?" אמרתי בזמן שהיבטתי באולם מלא השלטים ומלא הבנות הצורחות.

"כן...אל תדאגי.." היא אמרה ונכנסנו יחד לאולם.

צרחות נשמעו מכול רחבי האולם: "ג'ו תעשה לי ילד, ניק תתחתן איתי, קווין אני אוהבת אותך"

"את רצינית איתי?" אמרתי לעדי מיואשת.

"את זאת שרצתה לבוא.." עדי אמרה בתמימות.

"לא יכולת לומר לי שהם מסוג הלהקות האלה?! הייתי צריכה לדעת שזאת טעות לבוא לכאן!" אמרתי וכעסתי על עצמי.

"את מוכנה להירגע, אל תשפטי אותם לפני שאת שומעת אותם... זה שיש להם הרבה מעריצות זה לא אומר.." היא אמרה

לפתע האורות כבו והבנות השתתקו.

"גבירותיי ורבותי קבלו את... " הקריין החל לומר ואז הגביר את קולו "האחים ג'ונאס"

"אעאעאעאעא" נשמע גל צרחות מהבנות שבקהל.

פתאום התגלו 3 דמויות מצד ימין יכולתי לזהות את קווין לפי השיער והגובה. מצד שמאל את ניק ובאמצע את ג'ו. הצרחות התחילו להתגבר מרגע לרגע ואני ועדי היינו שורה ראשונה כך שהכול נשמע יותר חזק!.

הם התחילו לשיר.. שיר אחד ועוד אחד ופתאום כבר עברו שעתיים והמופע נגמר! הם להקה ממש טובה.. מה שבמיוחד משך אותי בהם זה הביצועים. אני חייבת להודות שהופתעתי לגלות את הכישרון הזה בו! מסתבר שהוא לא רק פרצוף יפה אחרי הכול!

אחרי שההופעה הסתיימה אני ועדי הלכנו למאוחרי הקלעים, אבל לא הצלחתי למצוא אותם...

"טוב עדי אני חושבת שנלך.." אמרתי לדמות שעמדה מאחורי.

"אבל רק עכשיו הגעתן.." נשמע קול גברי ומוכר מאחורי.

"ג'ו..אנחנו פשוט ממהרות , אני לא מרגישה כל כך טוב" ניסיתי למצוא תירוץ

"נו תישארי עוד קצת" התחנן

"אני ממש לא מרגישה טוב" התעקשתי, כאבה לי הבטן.

"אני מסכים שתלכי בתנאי אחד" חייך חיוך ערמומי

"מה?"חששתי

"שמחר ניפגש , לפני הפגישה " הוא חייך חיוך תמים וטהור.

"אמ..." התחלתי לחשוב בקול בזמן שג'ו הסתכל עלי במבט מתחנן. "אוקי" אמרתי וחייכתי חיוך קטן.

"יופי..." הוא אמר מרוצה. "אז אני כבר אראה אותך מחר ב...11 בבוקר" הוא אמר ונישק אותי קלות על הלחי ונעלם כלא היה.

מצאתי את עדי צמודה לניק, החלטתי שלא להפריע להם והלכתי לבדי למלון.

נשכבתי על המיטה באיטיות וחשבתי, החלטתי שזאת הזדמנות טובה לכתוב.

ישבתי במשך שעה ורשמתי ומחקתי ורשמתי ומחקתי ובסוף יצא שיר, אחד מהיותר טובים שרשמתי, שונה ממה שאני רגילה לרשום.

הייתי עייפה והרגשתי את העיניים שלי נעצמות מעצמן, אחרי 5 דקות נרדמתי מרוצה.

- - -

מקווה שאהבתן