לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2009    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2009

פרק 3@#$


פאק,3 ימים ברציפות?

אתם מאמינים?כי אני לא@#

חחח,סתם. האמת שהפרקים שלי כבר מוכנים מראש אז זה לא נקרא

טוב קודם כל רציתי להגיד לכם תודה!

אתם אנשים מדהימים,אתם כ"כ שמיחתם אותי עם התגובות המקסימות שלכם.

כיף להיכנס כל פעם לבלוג שלי ולראות את התגובות שלכם.

אז שוב.

תודה.

טוב אחרי כל התודות אני חושבת שעכשיו שלב הפרק.

אז תהנו 3>

- - -

מהפרקים הקודמים:

"..."ניק אתה עם.."  החל הקריין לומר והרגשתי את היד שלי נמעכת תחת האחיזה של עדי, מיהי פה מקנאה..."

  פרק 3:

"אמילי" המשיך הקריין לומר והילדה עם השיער השחור והעיניים הירוקות צרחה מאושר ונעמדה ליד ניק.

"והזוג שנשאר הם ג'ו וליאן.." השלים הקריין. לא!לא!לא! לא יכול להיות שזה קורה לי! למה דווקא איתו!

עדי דחפה אותי לעברו.

"היי" הוא השיב בחוסר חשק . "אמ.. הי" אמרתי בחוסר ביטחון.

"טוב אתם עומדים לבלות במשך ה3 שעות הקרובות בחדרים נפרדים, כדי שתוכלו לדבר בשקט. ערב מהנה" הוא סיים את דבריו.

שני הזוגות הנותרים התפצלו ורק אני ו.. ג'ו נשארנו במרכז האולם.  לפתע הוא החל להתקדם לעבר המדרגות והחל לעלות אליהם לעבר חדר שהיה חשוך אך מוצף באורות.

אני, נשארתי קפואה במרכז האולם לא יודעת לאן לפנות. לעלות איתו? או שלברוח מכאן? לפתע קול קטע את מחשבותיי.

"את באה או מה?" הוא אמר בקול חסר רגש אך עדיין אם אותה הבעה חמוצה.

"אמ.. כן.." אמרתי בשקט ועליתי אחריו לעבר המדרגות.

הוא פתח את הדלת והתיישב על ספה שהייתה מונחת שם. אני נעמדתי בפתח הדלת שוב מבולבלת.

"את יושבת או מה?" הוא אמר והושיט את ידו אל עבר הספה שהייתה מולו.

התיישבתי וסרקתי את החדר, הרגשתי שהוא מסתכל עלי ,סורק אותי, מבקר אותי. הרגשתי לא בנוח לידו.

"לפחות הביאו לי מישהי שנראית טוב" הוא אמר בשקט בטון שבכלל לא מצא חן בעיני.

"סליחה?!" אמרתי. לא יודעת מאיפה הבאתי את האומץ הזה.

"מה?! זאת מחמאה" הוא אמר מתרץ.

"אתה יודע מה אם אלו המחמאות שלך אני יוותר אליהם. ואם זה היחס שלך כלפי אני גם יוותר על הנשף הזה! ידעתי שזאת טעות" אמרתי על סף דמעות. הייתי כול כך נסערת. בחיים שלי לא הרגשתי כזאת סערת רגשות.  לקחתי את התיק שלי ופתחתי את הדלת אך משהוא מנע ממני לצאת.

יד חמה חזקה ובטוחה החזיקה לי את היד ומנעה ממני לצאת. משום מה התרגשתי מהמגע הזה.

"חכי.." הוא אמר והשפיל את מבטו. הסתובבתי לעברו והוא הרפה מאחיזתו.

"אני מצטער.. אני פשוט לא רציתי להשתתף בתוכנית הזאת.. זה לא משהו אישי" הוא אמר ומשומה האמנתי לו.

"גם אני לא..." אמרתי מזדהה.

"מה זאת אומרת?" הוא שאל מבולבל.

"סיפור ארוך..." אמרתי

"יש לנו שלוש שעות... נראה לי שזה מספיק..." הוא אמר וחייך אליי חיוך קטן. חייכתי אליו חזרה.

התיישבנו שנינו אחד ליד השני על ספה בפינת החדר והתחלנו לדבר. בהתחלה על למה אנחנו הגענו לכאן ואז הוא התחיל לספר לי על הקריירה שלו, אל זה שאני רושמת ועל כול דבר שעובר לנו בראש.

בחיים שלי לא הייתי כול כך פתוחה אם בנאדם.

בנוסף לזה שהוא זמר ושחקן מסתבר שהוא גם מאוד מצחיק... אני צחקתי ממנו לפחות חצי שעה. הרגשתי שאני ממש מתחילה לחבב אותו! היה לנו ממש כיף.

לפתע נשמעה דפיקה בדלת, זאת הייתה עדי והיא אמרה לנו שהפגישה הסתיימה. הפגישה ביינה לבין ג'ו הייתה ממש מביכה. כנראה העובדה שהיא קפצה עליו בנשיקות כשהיא ראתה אותו תרמה לזה.

נשארנו רק שניינו לעוד דקה לבד בחדר.

"לשם שינוי היה ממש כיף" הוא אמר וחייך.

"לשם שינוי אתה צודק"  אמרתי. צחקנו קצת וירדנו למטה.

"אז ניפגש מחר לא?" הוא אמר בזמן שירדנו במדרגות.

"אמ... כן... נראלי" אמרתי בחוסר ביטחון

"סבבה.. אז ביי" הוא אמר ונישק אותי בלחי

"אמ ביי.." אמרתי בקול רועד מנסה לגרום לקול שלי להיות יציב כמה שיותר. אני יודעת שזאת כולה נשיקה בלחי אבל אם אני יגיד שלא התרגשתי ממנה... זה יהיה שקר!

הסתכלתי לו בעיניים לעוד כמה שניות ונכנסתי ללימוזינה, עדי חיכתה לי בפנים.

"נווו......" היא אמרה בסקרנות והתנפלה עלי.

"מה?" אמרתי בתמימות.

"מה מה? מה עשיתם?!" היא שאלה צמאה למידע

"סתם... דיברנו..." אמרתי בחולמניות

"דיברתם..." היא אמרה באכזבה, כנראה שהיא ציפתה ליותר.

"כן.. מה רצית שיקרה?! זאת כולה תוכנית... הוא סתם נחמד אלי בטח כדי לעשות רושם טוב למצלמה... חוצמזה אנחנו רק ידידים!" אמרתי וקצת כאב לי להודות בזה.

"רק ידידים?" עדי השיבה בנימת גבות

"כן ידידים!" השבתי בכעס וחזרתי לבהות בחלון.

*בינתיים אצל האחים*

"או... זה היה פשוט נורא" אמר ניק

"לניק לא הולך אם בנות?" אמר קווין בפליאה.

"זאת לא בת זה רובוט! כול מה שאכפת לה זה איך שהיא נראית! כול מה שהיא דיברה עליו היה פן וליפגלוס!" הוא אמר בייאוש.

"אין מצב שאני ממשיך ככה" הוא המשיך.

"לי דווקא היה די סבבה" אמר קווין. "תגיד איפה ג'ו?"

"לא יודע... אולי הוא ברח מהחלון... הרי הוא כל כך לא רצה להשתתף בסדרה הזאת.." ניק אמר בצחוק

לפתע הדלת נפתחה וג'ו נכנס מחוייך לחדר.

"ג'ו... הכול בסדר? אתה שיכור או משהו?" קווין אמר בקול אימהי כאשר ראה את אחיו מאושר אחרי הפגישה שכול כך חשש ממנה.

"לא.. תירגע קווין" ג'ו אמר והרגיע את אחיו

"מה?... איך היה לך?" ניק שאל בסקרנות

"האמתי... שלא היה כול כך גרוע כמו שחשבתי.. היא ממש נחמדה.." ג'ו התוודה.

"ג'ו נדלק עליה" קווין אמר בנימת גבות

"וואו תירגע אחי, כולה בחורה נחמדה.. אתה יודע סתם ידידים" ג'ו אמר מתרץ

"אתה יודע מי נחמדה" ניק אמר בנימת גבות.

"מי?" ג'ו וקווין שאלו

"החברה הזאת של ה"ידידה" של ג'ו..." ניק אמר בנימת גבות.

"תירגע נמר..." ג'ו אמר "וחוץ מזה אנחנו באמת סתם ידידים!" ג'ו עמד על שלו.

- - -

מקווה שאהבתם חברים


*עריכה*

אוויצ' שכחתי לגמרי :(

מחר יש לי טיול שנתי מהביצפר ליומיים -כלל המעבר.

אין פרק יומיים

למרות שאני מבטיחה שישר שאני מגיעה הביתה מהטיול פרק ארוך כצ'ופר ;)

לוובס יו

נכתב על ידי , 30/5/2009 19:18  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

1,872

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThis Is What Dreams Are Made Of* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על This Is What Dreams Are Made Of* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)