hey guys! whats up ? i hope you feel great

  amm.. i just wanted to say that episode 10 will come this thursday.

i hope pu will understand that

enjoy!!

- - -

*נקודת מבט האחים*

"מה זה איפה היית?" שאל ניק את ג'ו שנכנס מתנשף לחדר.

"סתם.. הייתה לי שיחה עם המפיק.." ג'ו אמר ועשה פרצוף מבוהל.

"על מה דיברתם?" שאל קווין שבדיוק יצא מהאמבטיה.

"אתה יודע... על דברים.." ג'ו השיב.

קווין הסתכל על ג'ו והבין לבד על מה הם דיברו.

"אמרתי לך שבסוף הוא יעלה עלייך.." קווין אמר בקול אימהי

"זה לא פייר... למה לניק מותר ולי לא?!" ג'ו אמר בילדותיות

"כי ניק באמת אוהב אותה! וחוץ מזה גם ככה השם שלך התלכלך אחרי מה שקרה עם טיילור אתה לא צריך עוד צרות.." קווין אמר בזמן שעסק בסידור תלתליו בקפידה.

"קודם כול אתה יודע שזה לא נכון כול מה שטילור המציא עליי... וחוץ מזה אני חושב שגם אני אוהב אותה.."  ג'ו אמר והסמיק

"כמו שאהבת את כול עשרות האקסיות שלך?!" קווין שאל בציניות.

"קווין אני רציני... וחוץ מזה תפסיק להעביר עלי ביקורת, בסופו של דבר אני עושה מה שאני בוחר!"ג'ו אמר בכעס.

"אז איך התחמקת ממנו?" קווין שאל מתעלם מדבריו של ג'ו.

"אתה יודע.." ג'ו אמר מתחמק.

"שיקרת." קווין אמר כמציב עובדה.

"כן... אבל זה שקר לבן... הוא לא היה מוכן לרדת ממני!" ג'ו אמר מתרץ.

"אהה...." קווין נאנח והמשיך בענייניו.

*בחדר*

"ליאן את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?" עדי שאלה לפני שיצאנו מהחדר.

"לגמרי" אמרתי בבטחון, אבל בעצם לא הייתי כול כך שלמה אם מה שאני הולכת לעשות. תכננתי להשפיל את ג'ו מול כל המצלמות ולהראות את הפנים שלו מול כולם, להראות לכול הבנות שמעריצות אותו את מי הן אוהבות! לא ידעתי בדיוק איך עוד אבל ידעתי שזה יכאיב לו..

ירדנו לסטודיו שהיה בקצה השני של המלון.

הגענו ונעמדנו ליד המתמודדת הנותרת. אחרי רבע שעה של המתנה האחים הגיעו וכל אחד מהם נעמד ליד בת זוגתו.

"היי..." ג'ו לחש לי בשקט וחייך אלי את אחד החיוכים הממיסים שלו.

התעלמתי מדבריו כאילו לא שמעתי ובהיתי במורה ריקוד שלנו להיום.

"הכול בסדר?" ג'ו שאל  בדאגה. בדיוק כשבאתי לומר לו את כול מה שיש לי להגיד לו המורה החל לדבר.

"היום אנחנו נלמד את ריקודי הזוגות הקלאסיים מהקצביים ועד לשקטים." הוא אמר וחייך בנימוס.

"אני רוצה שכול זוג יעמוד אחד מול השני ויחזיק ידיים ויתחיל לנסות לחזור אחרי" המורה אמר והחל לירקוד במהירות. היה קשה לעקוב אחריו. ניסיתי כמה שיותר להתחמק מהמבט של ג'ו.

"לא לא! לא ככה! אתם צריכים להיות צמודים יותר ולהסתכל אחד על השני!" אמר המורה וקירב אותי ואת ג'ו אחד אל השני יותר מדי. הוא הסתכל עלי מחייך את אותו החיוך המוכר שלו שעכשיו נראה בעיני מזוייף אחרי מה שקרה.

"נו.. את לא עומדת בקצב.." ג'ו אמר בציניות וצחק. לא עניתי ופשוט חייכתי עליו חיוך מאולץ והמשכתי לרקוד.

"אאוץ!" ג'ו אמר והסתכל על הרגל שלו שכאבה אחרי שדרכתי עליו "בטעות" השבתי במהרה והרגשתי מסופקת.

"זה בסדר.." הוא אמר וחזרנו לרקוד.

"אאוץ!"

"אוי סליחה אני כזאת מגושמת..." אמרתי עם חיוך מאולץ על הפנים.

אחרי כמה דקות של ריקוד שאחריהם ג'ו כמעט ולא יכל ללכת על רגל שמאל המוזיקה נהייתה שקטה יותר.

"פאק" גמגמתי בשקט. ג'ו אחז בידו האחת את ידי ובשנייה את מותני וקירב אותי אליו.

הוא הסתכל אלי עמוק לעיניים ולרגע אחד כמעט ושכחתי מהכול. במשך דקות ספורות רקדנו צמודים אחד לשני מחובקים אבל ברגע שהסתכלתי על המפיק הלא מרוצה נזכרתי בהכול והכעס שוב התחיל לבעור בתוכי.

המוזיקה כמעט ונגמרה וידעתי שאם אני רוצה לגרום לו את אותה שבירת לב והשפלה שהוא גרם לי.. אני חייבת לפעול.  אבל כבר היה מאוחר, החזרה הסתיימה ואנשי הצוות התחילו להתפנות מהחדר.

"הייתה חזרה ממש טובה" ג'ו אמר ואפשר היה להבחין שקולו רעד, כנראה מהתרגשות, אבל למה?

"כן.." אמרתי ביובש והפניתי את גבי לעברו, מתכוונת ללכת.

"אמ, ליאן חכי רגע... " הוא אמר והחזיק את ידי, מונע את הליכתי.

"מה?" אמרתי באי חשק.

"אני רוצה לדבר איתך רגע.. " הוא אמר ואת לחייו כיסתה אדמומיות וידיו נעו בעצבנות, כמו ילד קטן, מאוהב.

"על מה?" אמרתי והטון שלי עלה במעט.

"אמ.. אני רציתי לדבר איתך על מה שהיה היום בבריכה" הוא אמר והשפיל את ראשו מעט.

"זה בסדר ג'ו.. הבנתי את הנקודה שלך." הבנתי כבר לאן הוא חותר, אבל כנראה שהוא לא.

"באמת?.." ג'ו אמר וחיוך נבוך עלה על פניו

"כן.." אמרתי וגלגלתי עיניים, עדיין לא מבינה את פשר השיחה.

"ומה את חושבת?" הוא שאל ושוב עיניו חזרו לחקור את הרצפה.

"אני חושבת ש.." התחלתי לגמגם, מנסה לומר את התשובה המתאימה.

"את חושבת כמוני?.." ג'ו שאל ולחייו האדימו אפילו עוד יותר.

"כן.. ככה אני מרגישה גם כלפיך!" אמרתי והרגשתי מרוצה, להראות לו שהדעה שלי לגביו היא בדיוק אותה דעה, להראות לו כמה שפחות רגש.

פתאום חיוך עלה על פניו של ג'ו, כמו ילד קטן שקיבל את מה שרצה.  מה הוא רציני?! הוא נהנה מזה שאני סובלת?!

"אני שמח שאת חושבת ככה... ורק רציתי לומר לך שמהרגע הראשון שראיתי אותך חשבתי ככה" הוא אמר והחזיר את מבטו לעברי וחיוך קטן שוב עלה על פניו. הרגשתי איך המילים שלו פוגעות בי כל פעם מחדש, ננעצות בי כמו סכינים. הרגשתי את הגוש בגרון הולך וגדל, את הדמעות מצטברות להן באיטיות מתחת לעיניי מאיימות לפרוץ.

הבחנתי בעדי בזווית העין, מסתכלת עלי, מחכה לתגובה שלי.

הסתכלתי על העיניים של ג'ו בפעם האחרונה. חומות, קטנות ושמחות כמו תמיד ומתקרבות עלי באיטיות.

מבלי ששמתי לב, ג'ו עמד מולי, קרוב, קרוב מדי, וממשיך להתקרב.

יכולתי להרגיש את הנשימות המהוססות שלו על עורי, להריח את הריח שלו , להרגיש את חום גופו על גופי – ההרגשה הייתה משכרת, כמו סם.

אבל הרצון שלי והכאב שלי, היו חזקים ממנו.

שניות ספורות לפני שהספיק להניח את שפתיו על שלי, התנגדתי לסם.

סטרתי לו במהירות. בלי לחשוב יותר מדי לפני – הכאבתי לו.

ג'ו כנדהם מהתגובה שלי. הוא נשאר עם פניו מופנות לעברו השני של החדר, עם ידו על לחיו, שהאדימה ביחד עם שאר פניו- אבל הפעם מתחושת הכאב, הכאב הפיזי וגם הכאב הנפשי.

למשך מספר נוסף של שניות ג'ו נשאר משפיל את פניו לעבר הרצפה אך לאחר מספר שניות ספורות הוא הרים את פניו והסיר את היד שחשפה סימן אדון ומכאיב על פניו.

ג'ו נשאר עומד מולי, חסר כל הבעה בפניו, אך עיניו אמרו הכל- הם הראו את הכאב ששיתק אותו, את האכזבה, את העצבות.

- - -

sooooo?! what do you think?