כי גרמת לי להאמיןן באהבה , ואז הרסת הכל.
למה באת לחיים שלי ? למה ראיתי אותך באותו יום ולא הפסקתי לחשוב עליך כל היום ?
כשראיתי אותך יושב שם בספסל , היית עם מבט כזה , שכאילו אומר לי אני רוצה להכיר אותך אבל לא יכול. בגלל משו , או אפילו מישו.
אבל אולי זו רק מחשבה שלי =/
היום ראיתי אותך , שוב עם אותו המבט , עברתי לידך , ושוב ראיתי ת'מבט הזה , שוב נזכרתי ,
הלוואי שהיית מפרש לי אותו. הלוואי שכל הזמן הזה שאהבתי אותך היית בא ובכלל מנסה לדבר איתי , אבל היית כ"כ פחדן ,
והנקמה הכי גדולה שלי תיהיה שאתה עכשיו תיזכר שאתה אוהב אותי.
ויקח לך המון זמן לשכוח אותי , כי אני כבר לא פה בשבילך , עכשיו אני כבר מאושרת עם מישו שכן יודע לתת לי אהבה.
המבטים שלך לא יחזירו אותי אליך ,
פתאום כשראית שהכרתי אותו, את חבר שלך , והתחלתי לצאת איתו, נזכרת להגיד לו שאתה מבקש ממני סליחה.
פשוט לך תזדיין .
אתה לא שווה ת'סליחה שלי, אני לעולם לא אוכל לסלוח לך .
אתה לעולם לא תבין כמה פגעת בי. כ"כ הרבה דמעות בגללך , כ"כ הרבה בכי וכאב.
כל זה בשביל מישו שבכלל לא אוהב. מעניין אם אתה יודע מהי אהבה בכלל.
מעניין אם תיהיה מישי שתוכל לעשות אותה לפחות מאושרת.
אני מקווה שאלה שמכירים אותי וקראו את הפוסט הזה לא יגלו על מי הוא.
וגם אם אתם יודעים - אז לפחות אל תגידו לי .