החלפתי סיפפור /:
לא ממש אהבתי את הסיפור הקודם וראיתי שיש כניסות וגם לא ממש הגיבו לי עליו, בקיצור זה סיפור שהתחלתי לכתוב לפני כמה ימים.. אני רוצה לראות אם יאהבו אותו, מקסימום אני אחזיר מתישו את הסיפור הקודם.
לא משנה, אני זיינת שכל, קריאה מהנה :)
-
רונה : נופר, אמא ואבא החליטו.. כיאילו בעיקרון כבר הכל מתוכנן כזה, זה קרה מהר ואני לא יודעת איך בדיוק ו.. לא משנה, אני עוזבת .
אחרי המשפט הזה.. חזרתי הביתה.. התיישבתי על הספה.. לקחתי דף ועט ופשוט התחלתי לכתוב-
עד שסוף סוף התחלתי לשמוח
עד שהצלחתי לעלות ניצוצות של אור בעיניים
עד שסוף סוף יכלתי לנשום לרווחה ולהגיד "וואלה, טוב לי"
אחרי כל התקופה השחורה והמרה הזאת.
כל הבעיות שהיו לי
אשכרה הייתי בטוחה שנכנסתי להיריון
אבל נעזוב את זה עכשיו, עבר.
הספקתי יומיים להיות שמחה וזה עבר
אני לא מאמינה שאמרת לי את זה עכשיו
זה הדבר האחרון שהייתי צריכה לשמוע עכשיו.
ודווקא ממך.
היא עוזבת.
בעוד פאקינג חודשיים היא עוברת למקום אחר
חברת הילדות שלי
הילדה שאני איתה ככה קרובה עוד מהגנון
כל הריבים, השטויות, הצחוקים,
די היא לא יכולה לעזוב
דווקא עכשיו?!
אני צריכה אותה..
אני לא יכולה להסתדר בלעדיה
אולי זה לא נראה כל כך ככה
אבל כל כך קשה לי עם זה עכשיו
אני באמת זקוקה לה.
דייייייי
זה נורא
אני לא מעכלת
לא יכולה לחשוב על זה
אין סיכוי שאני אשרוד בעולם הזה בלעדיה
אין סיכוי.
אני כל כך מפחדת מהיום הזה שהיא פשוט תיסע ואני כבר לא אראה אותה יותר
והיא הבטיחה לי שנשמור על קשר
ושנתכתב כל יום
אבל זה לא יקרה.
אני יודעת שזה לא יקרה.
היא תמצא שם חברים חדשים..
יהיו לה בעיות שונות
אולי היא תמצא לעצמה אהבה חדשה
והיא כבר לא תחשוב עליי כ"כ ..
זאתי..
זאתי שהבינה אותי יותר מכולם
היחידה שהאמינה לי שכולם חשבו שאני משקרת
אני לא מאמינה עדיין שהם חשבו שעשיתי את זה
אבל שוב, עבר
זאת שתמיד האמינה שאני אצליח
זאת שתמיד חיזקה אותי
זאת שהייתה לצידי לא משנה מתי
זאתי שאני מספרת לה הכל מהכלל
זאתי שאני לא צריכה לצנזר שום מילה כשאני מספרת לה מה קרה
זאת שאני תמיד אדע איך לספר לה
זאתי שלא הייתה שנייה שהיינו ביחד שתינו ולא ידענו על מה לדבר
היא אומרת שלה זה קשה בדיוק כמוני
אבל זה לא נכון
כי אני נשארת באותו המקום, רק בלעדיה.
והיא? עוזבת למקום אחר, היא מתחילה את הכל מחדש
זה שונה . כי זה פשוט שונה.
שלא תבינו לא נכון
זה לא שהיא איזה שיפחה שלי
שמנחמת אותי
ומרחמת עליי
אני עוזרת לה לא פחות ממה שהיא לי
ואני זאת שמבינה אותה תמיד
ואני גם זאת שהייתי לידה ברגעים הכי קשים
ואני לא יכולה לחשוב
לא יכולה לעכל
שהיא עוזבת
אני צריכה אותה .
כל המחשבות האלה נשארות תקועות בראשי
אני חייבת לצאת
אני צריכה להשתחרר
-
טוב די, אני חייבת סיבוב.
לקחתי את המפתחות, את הפלאפון
ופשוט הלכתי לסיבוב
אני לא יודעת לאן הרגליים שלי יקחו אותי
המשכתי ללכת וללכת
עד שהגעתי אל הים
אני כל כך צריכה ים
המחשבות הורגות אותי מבפנים
פתאום ראיתי אותו
הוא עמד שם
לבד.
די
זה בדיוק מה שאני צריכה עכשיו?!
רק התחננתי שלא ישים לב שאני פה.
ואז..
סובב מבט
וקלט אותי
אוחח כל כך המזל שלי!
הוא התקרב אליי..
ואמר היי..
החזרתי היי
הסמקתי מעט
"מה את עושה פה?" שאל
"הייתי חייבת סיבוב.." עניתי
"אני מחכה לרון ויוגב" אמר
"וואלה.." עניתי
"כועסת?"
"על מה?.."
"על מה שהיה"
"חח עזוב אותך, עבר, אני שכחתי ממך לגמרי, , יש בחור חדש שמוצא חן בעיניי.. הצלחתי לשכוח אותך"
"אני שמח לשמוע.. חשבתי שאני עוד עלול לפגוע בך"
"חחחח.. כל כך אופייני לך, מתי תבין שלא כל הבנות רוצות אותך תמיד ושמה לעשות, אתה לא כל העולם?"
"חשבתי שאת כבר לא כועסת"
"אני באמת לא כועסת. סתם הרגיז אותי"
"שיהיה.. גם לי יש בחורה חדשה"
"מה זה גם לי?"
"אמרת שיש לך בחור חדש"
" 'בחור' , כולה אמרתי שיש מישו שמוצא חן בעיניי, אני לא כמוך, לא יכולה לגמור קטע עם מישו ודקה אח"כ להתחיל עם אחר."
"אה.. בקיצור, אני מת על הילדה הזאת"
" אני שמחה בשבילך "
"שכבתי איתה אתמול "
"למה אתה מספר לי את זה? "
" לא יודע , לא חשבתי על זה יותר מדי, זה פשוט קפץ פתאום"
"חחח מתי אתה כן חושב יותר מדי?"
"לא יודע"
"יש משו שאתה כן יודע?"
"אני יודע שאת עדיין אוהבת אותי"
"נעעעע, כבר עבר לי ממך מזמן"
הייתה שתיקה של כמה שניות
"הפתעת אותי"
"למה?"
"לא יודע.. חשבתי שהתגובה שלך תהיה שונה."
"חברים שלך הגיעו"
"כן.. אני הולך אליהם.. בקיצור היה נחמד לשוחח ושיהיה לך בהצלחה עם החדש"
"תודה.. גם לך"
"חחח לי את לא צריכה לאחל, יהיה לי הצלחה בכל מקרה"
"סחטיין על הביטחון העצמי הגבוה"
הוא אמר איזה משו.. אבל לא שמעתי
כעסתי על עצמי על מה שאמרתי "סחטיין על הביטחון העצמי הגבוה? זה לא כל כך היה קשור וזה טיפה נשמע מטומטם.. אבל שיהיה..
האמת? הפתעתי גם את עצמי עם התשובה שלי אליו
לא חשבתי שזה מה שאני אענה לו.
אבל זה היה מין חשיבה חכמה כזאת של כמה שניות
לא רציתי להראות לו שאני נרגשת כ"כ ממה שהוא אמר לי
כי אז הוא באמת היה מבין שזה נכון.
האגו שלו באמת בשמיים
אבל אני לא מתפלאה
כולם כ"כ העלו לו אותו..
איכ הוא מגעיל אותי
הכי מגעיל אותי איך שכשמישי נדלקת עליו הוא משחק אותה לא מתרגש
יעני חושב לעצמו "חח בסדר, כולה עוד אחת, יש לי כבר מלא כאלה, זה לא מפתיע אותי"
יאקקק :S
טוב מה אכפת לי מהגועל נפש הזה עכשיו
מעניין לי את האמא
איפה הייתי?..
אה כן, בים.
המשכתי ללכת, וללכת וללכת לאורך החוף.
התיישבתי על החול, ליד הים
ראיתי את הגלים
הדבר שהכי רציתי עכשיו זה להיכנס לתוך המים ולשחות
אבל בגד ים לא היה לי באותו רגע
ולהיכנס לבד למים? לא התחשק לי באותו הרגע.
אבל היה לי נעים על החוף, לשמוע את הגלים
את המזג אוויר הנעים שהיה באותו שנייה
את הרוח הנעימה
לשמוע קולות של ילדים קטנים משחקים
התחלתי לחשוב,
על הכל.
עליו
עליה
על הכל
הרגשתי שהראש שלי מתפוצץ עוד שנייה, התחרפנתי.
לקחתי את עצמי ואת הרגליים שלי והתחלתי לרוץ
רצתי על החול עד שפתאום נעצרתי-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
