היי..
עובר עליי משהו. כן כן גיל ההתבגרות המזורגג..
אבל זה מעבר לזה..
יש איזה אחד.. ילד מעצבן.. בואו נקרא לו שמשון לצורך העניין.. טוב?
פעם חברה שלי החליטה לקפצץ במדרגות של הבית ספר..
הוא ראה אותה ושאל אותי אם היא נורמאלית.. עניתי לו שלא ואז הלכנו..
מאז הכל היה בסדר עד שלמחרת הוא פשוט צץ משום מקום והתחיל לדבר איתי ולעקוב אחריי..

דיברנו לפעמים והחלפנו טלפונים וMSN..
הכל היה סבבה עד שהוא התחיל להציק לי.. סתומרת לשלוח 28 הודעות SMS ב24 שעות.. התעלמתי כי לא רציתי להיות ידידה שלו.. הוא היה ממש מוזר..
הוא התחיל לדבר עם חברות שלי ולהתקשר אליי כל הזמן..
לאחרונה זה החמיר אז אמרתי לו שמחליפים לי את הפלאפון..
אני חושבת שהוא עוקב אחרי כי הוא מוצא אותי בכל מקום בבית הספר שלי.. והוא ממש מטריד..(לא מינית.. אבל באותה רמה של עיצבון בערך..) אני מתחילה לבכות בגללו לפעמים..
היום בהפסקה הוא הגיע עד ללוקר שלי והתחיל לשאול אותי למה אני לא עונה לו-סימן שהוא לא מבין את המסר..
 לא ידעתי מה לענות לו.. אז פשוט אמרתי שלא ראיתי שוא סימס ותחבתי את האוזנייה לאוזן והלכתי משם לפני שהוא הוציא מילה..

באותו רגע נשברתי והתחילו לרדת לי דמעות.. הקש ששבר את גב הגמל..
הלכתי ליועצת של השכבה שלי ושפכתי הכל.. כשחזרתי לכיתה רעדתי.. לא יודעת למה..
זה היה כ"כ מוזר.. וכל היום חשבתי על זה..
היא אמרה שהיא תטפל בזה.. לכי תדעי מה היא תעשה..
כואב לי הלב.. כי הוא לא מבן והוא מטריד אותי.. זאת פגיעה לא חשוב איך תראו את זה..
אולי לא מינית אבל בכל זאתאני לא רוצה אותו והוא עוקב אחריי..

אני אשמח לעצות בעניין.. לא מבינה איך זה הגיע לזה..

~רותמה~