״אני לא מרגישה בטוחה״.

״על מה את מדברת?״.

״אני שונאת את העיר הזאת. מה טוב בה? כולה בנויה על הרים וגבעות, בצורה מעגלית מחורבנת, בלי שום אפשרות ללמוד אותה, לזכור אותה, להרגיש בבית״.

״לכל הרגשות האלה שאת מטיחה בעיר שלי קוראים ״תל אביבית״, אחת שלא מבינה לגמרי מה זה בית״.

״אולי זה זה, אבל אני פשוט לא מרגישה פה בטוחה. עיר שבה אני מרגישה צורך לעטות עליי בגד ארוך שיכסה לי את המרפק, איבר סקסי ומפתה ככל שיהיה״.

״מה פתאום,״ היא אומרת, ומבלי לשים לב סוגרת עם יד אחת את העליונית באזור המחשוף, ״זה בכלל לא ככה כאן״.

אה הה.