"אם יש לי עצה בשבילך זה לשחק את המשחק. כי ברגע שתגידי לגבר שאת לא איתו, שאת רוצה אותו, באותו רגע הוא יפסיק לחשוב עלייך". 

ישבנו שם, על חנייה פרטית בעיר שמתה להיות תל אביב, ובכינו עלינו.

"אני מרגיש כאילו החברה הכי טובה שלי נעלמה. ובאותו הזמן כאילו היא לקחה סכין וסובבה לי אותו לתוך הגב".

הוא היה על סף דמעות, כשהשוודית הלכה לו חזרה לארצה, ערב אחד, בלי הקדמות. בדירה שלו עדיין יושבים ארגזים על גבי ארגזים עם החפצים שלה. הוא לא יודע מה לעשות איתם. מדי לילה הוא מושיט יד אל מתחת לכרית שלה, שולף משם את הגופייה שהייתה ישנה איתה, ונרדם כשהוא מריח את הריח שעוד נשאר עליה. אני יודעת.

הוא עדיין מקווה שהיא תחזור. החתונה, מן הסתם, בוטלה.