החדר שלי עדיין כמעט ריק, בדיוק כמו שהשארתי אותו.

הלחות שיגעה לי שוב את השיער.

חיברתי את כונן הגיבוי כאינפוזיה אל המחשב.

מעטפות של האוניברסיטה מתחבאות בקושי מתחת לאיזה תיק. שלא יזוזו.

המזגן מקפיא לי את הריאות.

כולי מוקפת בלחץ-לחץ-לחץ.

העבודה כיפית פתאום.

הספרים שייכנסו לי בקרוב אל הלב יושבים במדף מעליי, נותנים לי לשאוף אליהם.

אנשים סקסיים ברחוב, פתאום נדמה שאפשר להשיג אותם, וזו בכלל לא בעיה.

יש לי בחילה. אני נוסעת שוב עוד שבוע.