קר לי, המזגן המיותר הזה אינו תוכנית כבקשתך והצמרמורת ממהרת להגיע. הישיבה המזרחית הקבועה שלי גורמת לכך שכותונת הלילה עולה והתחתונים שלי נחשפים. ויקטוריה'ס סיקרט במיטבן, לא לוחצות ולא רפויות, רכות, נעימות ועם ציורי עלים ונצנוץ קל. החזייה התואמת כבר מזמן על השידה ואני נותנת לשדיים שלי לנוח בטבעיות.

בדיוק היום תהיתי מה גורם לחברותיי לצרת הציצים הגדולים (טוב, אולי לא ענקיים, אבל 36D/38C זה סבבה, לא?), להאמין שזה ממש בסדר לרוץ עם חזיית ספורט גרועה. זאת אומרת, ממש יכולתי לדמיין את הבחורה שרצה לידי, בוכה עוד חמש שנים על שהציצים שלה נפולים והיא עוד בכלל לא הייתה בהריון. 

אני צוללת אל המיטה, מתכסה בשמיכה בלתי מחממת. נזכרת בכמה שאני אוהבת את התחתונים שלי, ואת ההודעה הסקסית ששלחתי לו רגע אחרי שקניתי אותן. אני לא זוכרת מה כתבתי, אבל אני בטוחה שאת התמונה הוא לא שכח. ככה אני הולכת לישון בדרך כלל, קצת קפואה מקור, קצת מצומררת, קצת קצת קצת.