משפטים שעשו לי השבוע:

"לפעמים אני מרגישה שלמרות שאנחנו אחת מול השניה, מדברות שיחה אינטיליגנטית וזורמת, אצלך בראש יש עוד עשרים ושמונה נהרות שזורמים באפיקים שונים מאלו שאנחנו מדברות עליהן, ואת, מקסימה, ממש משתדלת בכל מאודך להישאר פה איתי".

"היי, דברי אנגלית שניה. את מאמריקה, נכון? מה זאת אומרת, אבל את לגמרי אמריקאית, כל מילה שאת אומרת, המבטא שלך כשאמרת ******, הדיבור, היחס, את אמריקאית. זה הדבר הכי הזוי ששמעתי".

"וואו, אף פעם לא שמתי לב שהציפורניים שלך כל כך יפות".

מה שנקרא מהעיקר אל הטפל.

אולי זה העודף בפייסבוק, החוסר במגע אנושי (גאד דאמט), אבל הסופ"ש הזה עומד להיות רווי ספרים, לימודים והנאות שאינן אלקטרוניות. לגמרי אפשר לעמוד בזה.

תגידו את זה ל-subscribers שלי, עליהם גיליתי לפני כמה ימים. אני קצת אחרי כולם, אבל זה בסדר, אני אוהבת את עצמי ככה.

מאחלת לעצמי לכתוב בזמן הזה כמו אמא שמבשלת בסופ"ש, מספיק עבור כל השבוע.