אני לא רזה.

הנה, אמרתי את זה, עכשיו מותר לכם לברוח :)

אני יודעת שלפעמים אני מדברת על עצמי כאן, ויוצרת מציאות מדומה של גוף גמיש, חזק וכו'. בכלל, כל מילה שנזרקת לי מהמקלדת נקראת בצורה בה ארצה שיקראו אותה. והנה, יושבת לה בחורה שאינה רזה כלל, ומרגישה טוב עם עצמה! פפפ, כל הכבוד באמת.

אני יודעת מה גברים רוצים.

כמוכם, גם אני הייתי שמחה ללבוש מכנס במידה 36-38, רק small בכל חנות נורמלית, אם אפשר גם מידת נעל קטנה-קטנה. בכלל, אפשר להיות בעצמי קטנה-קטנה, כך שאתאים לגובה הישראלי הממוצע ואעלם בקהל.

לשמחתי, אין לי הפרעת אכילה. העובדה שאני לובשת מכנס במידה 42 עלולה להכניס אנשים להלם ("מה? אבל את לא נראית!"), ומצד שני, יכולה לעשות אקרובטיקה שעליה רק חלקכם יוכל לחלום.

העניין הוא, שהחיצוניות שלי מאגדת בתוכה את הפנימיות. ולפעמים, מה לעשות, הן לא תואמות.

יכולתי להמשיך לתרץ את העניין, אבל האמת היא שזה תלוי רק בי. כבר עלתה השאלה פעם, האם אני באמת רוצה להיות רזה? למה?

עוד שעה יוצאת לרוץ. צריכה לחשוב קצת.