אני בחורה יצרית, יש שיאמרו חמומת מוח, או אף ירהיבו עוז ויקראו לי דפוקה בשכל. ואחרי שהתגברתי על כל זה, או שאולי זה בכלל יהיה הטריגר לכל מהלך חיי, מי יודע - אני יכולה לומר בשקט ובשלווה, שאני חייבת משהו, אותך, עכשיו.

נראה לי שהמחסור החמור (מאוד!) בסקס בזמן הבכלל לא אחרון הפך אותי ליצור ממורמר ונוטה לראות שחורות. כל דיון הופך למטופש בעיניי, הדברים שאתם אומרים מסתכמים בראש שלי ב-"אוי, תסתמו כבר". כאילו, מי את בכלל, וממתי את יודעת הכל?

האם קיימת דרך להישאר צנועה, בטוחה בכך שאני ממש לא יודעת רבע ממה שאני בטוחה בו, וגם בעלת ביטחון עצמי גבוה? ולמה הסקס (או שמא הזוגיות? הסוגיה טרם הוכרעה), משפיע ישירות על מצב הרוח שלי בטווח הארוך?

לא מוצאת אמצע.