לא נפגשנו יותר מדי זמן. 

״אוספת אותך ב-22:00?״, כרגיל, כדאי שאהיה המבוגר האחראי.

״לא יכולה לחכות!״, הדוגמנית, חמודה כהרגלה. 

.

אנחנו יושבות בפאב הקבוע, אני עם יין כרגיל, והיא מקפיצה שוטים כאילו אין מחר. כזאת יפהפיה, אוף. 

״אז איך הולך לך? יש לך מישהו עכשיו?״, היא שואלת ישר ולעניין.

״לא, האמת שבמהלך כל הסמסטר הזה אני פשוט נעלמתי.. לא ידעתי להתמודד עם הכל ביחד. אבל עכשיו אני כאילו חוזרת לחיים. וההוא משמאל נראה פשוט מעולה״, אני אומרת בחצי חיוך, והוא בדיוק מסתכל, בעיניים כחולות מדהימות.

״דווקא החבר שלו, הבלונדיני עושה לי את זה יותר״, היא אומרת, ואני שמחה שמעולם לא היה לנו את אותו הטעם.

היא לא מחכה לשאלה שלי, ואומרת ״אני ויותם נפרדנו״.

״מה?!״.

״וחזרנו״.

״למה?״.

פשוט לא מאמינה שאחרות כאלה קיימים בעולם הזה. היא יותר מדי טובה בשבילו, אם זו הייתי אני הוא היה מקבל כאפה מצלצלת ומקווה לחזור לשמוע ביום מן הימים. 

אבל אני חברה טובה.

.

״אני לא החברים שלך, שיאמרו לך שאת טועה או צודקת. אני לא אגיד לך מה את צריכה לעשות או לא לעשות, איך את מרגישה או כמה את שווה. כי שתינו יודעות מה את שווה, אבל רק את יודעת מה את מרגישה כלפיו. ומותר לכם להיפרד ולחזור, בקצב שלך, כל עוד זו הפעם האחת. לכל זוג יש פעם אחת, והפעם השנייה היא תחילת הסוף״.

ודיברנו עוד קצת, והיא נכנסה לפרטים של הדברים שהוא עשה. והתחלתי להרגיש גועל צף ועולה. ההוא עם העיניים הכחולות העיף בי עוד מבט, אבל לא עשה עם עצמו שום דבר, ורק דיבר עם הבלונדיני (גייז? בבקשה, אם יש מישהו שם למעלה, שיפסיק להפוך את השווים לגייז, זה מתחיל להיות ממש לא לעניין).

״אני מתה שיהיה לך מישהו. אחד מדהים, שיטריף אותך לגמרי. מגיע לך מישהו טוב, אחרי ההוא״, היא אמרה לי.

״אני לא רוצה להפחית מערכה של מערכת היחסים שלנו, רק בגלל שהיא נגמרה. היה לי טוב, והגיע הזמן לטוב חדש, טוב עם מישהו אחר״.

.

.

ואז, משום-מקום, הגיח לו איזה למלם. רק בדיעבד שמתי לב שהוא ג׳ינג׳י, טרן-אוף #4 מאז שהוא הגיע, אחרי שהבנתי שהוא שם לבד (#1), שהוא לובש סווטצ׳רט של ילדים קטנים (#2) ושהוא לא ממש הסתכל לי בעיניים כשדיברנו (#3). 

״אני גר ממש קרוב, ויש לי גם קצת ירוק אם בא לכן...״.

זה היה כמו לתת סוכרייה לילד קטן. עיניה של הדוגמנית ניצתו, היא היפנטה את הג׳ינג׳י בדיבורה תוך כדי שהיא שולחת הוראות לברמן על חשבון. ״עזבי, זה עליי, שימי רק טיפ״. באמת שאני יודעת לבחור את החברות שלי.

הצטרפתי על תקן המבוגר (המגלגל) האחראי. ״אני מזהיר אתכן, יש הרבה כביסה בכל מקום״, מה שכמובן לא ממש הפריע לאף אחת מאיתנו.

גילגלנו שתיים, אחת מהן ליתר ביטחון. ״קחי איתך אחת לדרך״. אני לא מעשנת, כרגיל (עם גנטיקה דפוקה לא מתעסקים), אבל נהנית מהאווירה. כשהג׳וינט נגמר שניהם היו שפוכים. 

״אתן נשארות לישון?״, הוא שאל, הכי באגביות. הסתכלנו אחת על השנייה במבט של לא-נעים-לנו-לצחוק-לך-בפרצוף-אבל-מזל-שאתה-לא-מסתכל, הדוגמנית הצילה את המצב ואמרה ״יש לי חבר, כאילו... לא, לא נראה לי שזה יקרה״. מזל ששתקתי הרבה, אז הוא לא לחץ, ורק ביקש מדוגמנית את הטלפון שלה. בטח שמרה אותו תחת ״לא לענות״. הצענו לשלם לו על הג׳וינט, והוא סרב, ואח״כ התבכיין קצת על האקסית שלו.

בסופו של דבר יצאנו משם, מסתכלות אחת על השנייה במבט של מה-לעזאזל.

.

״מה זה היה?!״, אני שואלת אותה, מתפוצצת מצחוק.

״אין לי מושג! את יודעת כמה זמן לא עישנתי? את מקושרת, תסדרי אותי, אני לא יודעת איך אפשר לעבור את המבחנים האלה אחרת״. הבטחתי לעשות טלפון או שניים.

.

עשינו נוהל הרחת שיער (אני מריחה כמו שמפו או כמו ג׳וינט?), ואחרי שהסכמנו שאנחנו מריחות נהדר, הורדתי אותה בבית, מבושמת והפוכה. חיבוק, נשיקה על הלחי, והבטחה להיפגש שוב בשבוע הבא.