מדי פעם, פעם בשבוע-שבוע וקצת, אני רואה אותו. אין לי מושג מי הוא, מה הוא אוהב או שונא, ולמה הוא בכלל התחיל עם זה.

כל מה שידוע לי עליו, זו רק הידיעה מה הוא עשה. לאן הוא נכנס ומה ריתק אותו כך שלא יכל לעמוד בזה.

ברגע כזה אני מרגישה שהפשיטו אותי לאט, שגרמו לי לזחול לתוך המקום הכי שמור שלי, ולבלוע את המפתח. 

והרי אני זו שפתחה את הכספת מלכתחילה. 

פעם ב- בא לבלוג שלי מישהו, וקורא אותו מהסוף להתחלה.