״אני נוסעת לניו-יורק בסוף החודש. מישהי רוצה משהו?״, זרקתי לחלל הווטסאפ.
״ויקטוריה׳ס סיקרט!״, הראשונה צייצה אחרי 10 שניות.
״כן!!!! כל דבר, קרם גוף, טופ שווה, חזייה ותחתונים״, זריזה נוספת הצטרפה.
״שולחת לך את המידות שלי as we speak״, השלישית ענתה, ואני התחלתי להבין את גודל הטעות.
.
הפעם הראשונה ההיא, שבה ביליתי שעתיים וחצי בחנות ויקטוריה, היא שגרמה לי להבין מה יש בזה: את ממתינה בתור כאמריקאית טובה, וברגע הכניסה שלך אל התא, יש כפתור קטן שקורא למקצוענית.
"Hi, I'm not quite sure about my size in the US״, אמרתי לה בביישנות כשהחזייה שלגופי לא מתאימה.
"Oh, why that's no problem at all", אמרה לי, ובתנועה קלה משכה סרט מדידה רך סביב גופי.
אחרי שאמרה לי את המידה, היא הציעה ברוב טוב ליבה להחליף לי את כל החזיות שלקחתי למידה הנכונה.
הורדתי את החזייה הלא מתאימה, והושטתי לה בעודה יוצאת. כשחזרה, היא הושיטה ביד אחת חמש חזיות יפהפיות, וביד השנייה שתיים שלא בחרתי.
"It's our new one, Haven't you heard of it? The Incredible״ או שזה היה "the irresistible".
וכך התחיל כל הקטע הזה, שלי ושל ויקטוריה. חמישים ומי-יודע-כמה חזיות אחר כך.
.
.
נשמע דפוק, אבל אני בטוחה יותר מתמיד שאין דבר העומד בפני אישה והויקטוריה׳ס סיקרט שלה.
L.M.
כינוי:
L.M.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
