״נו, תישארי, מה איכפת לך? נסדר לך עבודה, דירה זה שטויות וכסף הופך לשטויות מהר מאוד. תהיי פה שנה, תרוויחי קצת, ואז תחזרי.

מה, לא ככה?״.

.

פעם הם היו קונים אותי. היום ברור לי שזה לא יקרה. ניו-יורק, אהובתי, אחזור אלייך שוב כשיהיה לי את הדרים-ג׳וב שלי. דווקא כאלה את לא צריכה. אז מקסימום מקומות מתפתחים ומחתרתיים יותר ירצו אותי: ריו, קנדה, אפילו כמה ערים בצרפת. למה לא, אני תוהה, למה לא עשיתי אותך קודם.

אה, רצית ים, חברי-ילדות ותואר, זה למה.

.

אהבלה.