השלווה הזו של שישי בצהריים מופרת על ידי מחשבות על כל הדברים שצריך לעשות. אני מתחמקת מההטרדה המנטלית של עצמי את עצמי וחושבת על זה שקבוצות של גברים בחיים שלי נוטים להיראות טוב. עם השנים, לא רק הם נהפכים למושכים יותר, אלא גם אני.

אני מוצאת את עצמי בסביבות עם אנשים יותר יפים ומודעים לעצמם. רובם חכמים מהממוצע, חלקם קרים והתקשורת שלי איתם לוקה לחלוטין, אבל ברגע שבו אנחנו עושים משהו יחד, קשה לי שלא להרהר איך זה יכול להיות ולמה הם נהיים מושכים בעיניי יותר. נדמה שהאינטראקציה בינינו (ואני מדברת כאן על כמה גברים במקביל) גורמת לי לראות בהם משהו. 

זו רק אני או שאתם מ-מ-ש שמחים לראות אותי?

.

בא לי לרקוד.