לאחרונה שמתי לב (שקר, זה היה כך מאז ומעולם) שמילות החיפוש שמובילות אל הבלוג הזה הן די נלוזות. אקסית, סקס, שלישיה, תחת, רטוב, תחתונים וכו'. זה אמור לגרום לי להרגיש טוב?

ובכל אופן, נזכרתי במסמך שכתבתי וקרעתי לפני כמה שנים, ובו כתבתי הוראות מדוייקות להחריד איך להדליק אותי. אותי, ולא אחרת, כי בחורות הן שונות להחריד, הרבה יותר מגברים. היא כתבה מסמך מפורט ומדויק, תודה לאל, ועזרה לי בכך לשחזר את העניין, פלוס כמה שדרוגים הנובעים מניסיון קל.

מגע - אני חושבת שהזכרתי כבר את ההתמכרות הכבדה שלי למגע. החל בחיבוק תמים, ועד יד הנשלחת ממושב הנהג בו הוא יושב היישר אל הירכיים שלי. כל מה שצריך זה להעביר אגודל או אצבע במקום הנכון ואני נמסה.

נשיקה - כזו שלא צריך לכוון בה את הצד השני. אני אוהבת לנשום ולדעת שהנשיקה עדיין לא נגמרה, להרגיש שהיא בקצב הנשימה שלי. זו לא משימת מחקר, גם לא ניסיון הצפה או ניקור של השפתיים שלי. ואם היד שלי מחליקה בטעות למקומות פחות מהוגנים, תדעו שהכל בסדר פלוס פלוס.

אוזן - ובכן, שוב, איני רוצה לקרוא לשרברב, אבל אני דווקא נהנית מרפרוף קל באוזן. יותר מכל, אני עלולה לאבד שליטה אם תתעסק לי עם התנוך. מציצה, ליקוק, נשיפה - זה הסדר הנכון.

מין אוראלי - האמת שאני לא חושבת שיצא לי לקבל יותר מפעמיים, בהחלט נרשם חסך בגזרה. יכול מאוד להיות שחוסר ביטחון בנוגע לגוף שלי גרם לי למשוך אותם מהר מהאזור הזה, אבל זה לא סותר את העובדה שאני ממש מתגעגעת לזה. לשון, אצבעות, בקטע הזה אני סומכת עליכם ועל הקריאה המוצלחת שלכם את הקולות שעולים ממני כשאתם שם.

ציצים - נדמה שאצלי דווקא האזור שמסביב ולא הפטמות עצמן הוא הרגיש. יותר בשביל המשחק המקדים, וגם, בואו נודה, בשביל השעשוע שלכם. רק לא לשכוח - הם מחוברים אליי!

תנוחות - בחורה כמוני צריכה ריכוז, אם אנחנו בתנוחה שלא מתאימה לך, שנה אותה, אבל אם אני עד כדי כך נהנית ואתה בוחר להזיז אותי, אל תתפלא אם אח"כ זה לא חוזר להיות מה שזה היה.

ספאנקינג - אסתכן בלהישמע לא מתקדמת, אבל לא תודה.

אנאלי - לא ניסיתי. עוד לא הגעתי לשם, אבל אני לגמרי לא שוללת. צריך המון המון ביטחון בבן הזוג. ואני מדגישה, בן זוג.

כפות רגליים - מחזירות אותי לסעיף הראשון, ומוסיפה: אני עלולה לשכוח שאתם קיימים...

תקשורת - כן, תודה, אני גם מדברת. מה איתכם?

קר לי, המזגן המיותר הזה אינו תוכנית כבקשתך והצמרמורת ממהרת להגיע. הישיבה המזרחית הקבועה שלי גורמת לכך שכותונת הלילה עולה והתחתונים שלי נחשפים. ויקטוריה'ס סיקרט במיטבן, לא לוחצות ולא רפויות, רכות, נעימות ועם ציורי עלים ונצנוץ קל. החזייה התואמת כבר מזמן על השידה ואני נותנת לשדיים שלי לנוח בטבעיות.

בדיוק היום תהיתי מה גורם לחברותיי לצרת הציצים הגדולים (טוב, אולי לא ענקיים, אבל 36D/38C זה סבבה, לא?), להאמין שזה ממש בסדר לרוץ עם חזיית ספורט גרועה. זאת אומרת, ממש יכולתי לדמיין את הבחורה שרצה לידי, בוכה עוד חמש שנים על שהציצים שלה נפולים והיא עוד בכלל לא הייתה בהריון. 

אני צוללת אל המיטה, מתכסה בשמיכה בלתי מחממת. נזכרת בכמה שאני אוהבת את התחתונים שלי, ואת ההודעה הסקסית ששלחתי לו רגע אחרי שקניתי אותן. אני לא זוכרת מה כתבתי, אבל אני בטוחה שאת התמונה הוא לא שכח. ככה אני הולכת לישון בדרך כלל, קצת קפואה מקור, קצת מצומררת, קצת קצת קצת.