אוהבת מאוד את המקום הזה, אבל יותר מכל את האנונימיות. 

אופציה א׳ - בלוג חדש. 

אופציה ב׳ - פרטי. 

בכל מקרה - יורדת למחתרת לקצת.

להת׳. 

סתם שתדע, בחור נחמד שהתחיל איתי היום, שאני לא כזאת.

באמת, אני בנאדם די נעים, חסרת ביטחון לרוב, יודעת מה היא שווה ומתקשה להאמין שזה יותר ממה שנדמה לי. אז למה אני מתנהגת ככה? פשוט כי אני לא רואה שאני עושה משהו לא בסדר. לפעמים אני קרה, סתם כי אני בטוחה שאתה עושה ״הצגה״ בשביל מישהו שאני לא רואה כרגע, בדיוק כמו שנדמה לי שמתלחששים מאחוריי בשיעור ומדברים עליי. לפעמים אני שוכחת שזה לא כיתה ב׳, ויש איש שעומד מולי, ואליו אני מדברת.

מרוב שאני בטוחה שזה בצחוק, ושאין סיכוי ביקום שתימשך אליי (״are you talking to me?״), אני מגינה על עצמי עם שריון וזורמת עם הבדיחה, מנסה לגלגל אותה אליך. וכשזו לא בדיחה, אני נשארת הבחורה הלא נחמדה שפספסה את זה לגמרי.