תמיד הרגשות שהכי קשה להתמודד איתם מביאים אותי לכדי פקפוק בהכל. הבלוג החדש שלי הוא אני בגירסה קצת יותר משוחררת, ועדיין, לפעמים בא לי להרגיש שוב את הקהל הקטן שאספתי פה עם השנים.

אני מבולבלת. מישהו מבלבל אותי, באופן מכוון, זה חלק ממכלול של תכונות אופי מדהימות וממכרות. אף לא אחת מחברותיי שהכירה אותו הסכימה לקשר שהוא בינינו. ״זה יעשה לך רע, אני מקווה שתסיימי את זה מהר״. 

מתח מיני בלתי פוסק, אבל שום סוג של מימוש, בעיקר כי הוא לא רוצה ממני שום דבר מעבר לזה. הוא יכול להוציא פילים משלוותם.

בימים האחרונים אני על הסף של לשלוח הודעה לאחד הפוטנציאליים לסקס חסר משמעות, רק כדי להוציא את החשמל הסטטי הזה שאגרתי לי בגוף. אני נרדמת וחולמת ששכבנו, למרות שאין לו שום דבר להציע לי מבחינת מערכת יחסים.

לעזאזל, מה עושים?