בניסיון להתרענן אני נכנסת למקלחת, ומפנקת את עצמי. השמפו הריחני נוזל לי מבין האצבעות, ואחרי שהשתלטתי על השיער שאורכו כבר לחלוטין יצא משליטה, אני מעסה את הקרקפת וממשיכה לצוואר. המים החמים מרטיבים את הגוף שלי ועשר שניות של לחיצות קלות עושות לי כל כך נעים. אני מקרצפת את הסבון על הגוף בעזרת הכרית החצי-מחוספסת שקנו לי ליומולדת. אני ממש יכולה לדמיין את התאים המתים עוזבים את העור שלי, ובמקומם צצים להם חדשים, שחיכו בדיוק לרגע הזה. אני מחליקה את פניי בפילינג רך-רך, הגרגירים הקטנים מתמוססים לי תוך עשרים שניות בידיים, והמים הזורמים שוטפים אותם החוצה. המרכך המדהים שלי ייאלץ לחכות, היום הפינוק הוא עד הסוף ואני שמה את האולטרה-מסיכה לשיער שלי, מסניפה לעצמי את השיער בסיפוק. במקום להמתין כך בחוסר מעש עד שהרכות תשתלט עליי, אני נשכבת באמבטיה ושולפת את קופסת הפילינג לכל הגוף. השמנוניות הריחנית המדהימה עוטפת לי את הרגליים והידיים, ואני משפשפת כל פיסת עור חשופה. החום של המים נפגש עם עורי, ומעלה אדים ריחניים של לבנדר אל חלל החדר הקטן. אני שולפת את ראש הדוש ממקומו, ומעבירה אותו למצב קצת יותר ״אלים״. שתי אצבעות מפשקות את שפתי איבר המין שלי, מאפשרות לזרם הקולח לפגוע בדגדגן ישירות. אני רועדת לכמה שניות, נהנית כל כך מהשלווה הפתאומית הזו ועוצמת את עיניי. שתי שניות בדיוק לוקח עד שהזרם כבר לא משכנע, ואני נזכרת שיש לי עוד המון מה לעשות. אני שוטפת את האמבטיה מכל המרככים והפילינגים, שיערי נח על כתפיי בעדינות, גם אחרי שאני סוגרת את הזרם, שביל ברור של מים זורם מקודקוד ראשי ועד לשדיי, יוצר מזרקונת קטנה שפוגעת ברצפת האמבטיה. 

פעם היום הזה היה מתוק-מריר. כשבכל היה מוחלט כמעט, כמו הידיעה שהשנה לא באמת תתחיל מחר, כי יש שביתה, או שצריך להגיע מוקדם ביום הראשון כדי לתפוס את המקום הכי טוב. 

.

הבוקר שלי היה שונה. הלחץ לקראת המבחן מחרתיים מתחיל לצוף, והרבה חוסר וודאיות מסתובבת לי בראש. מה אני רוצה, מה אני צריכה. חופש, בעיקר, אבל גם קצת קונקרטיות. נמאס לי לתהות מה יהיה בעתידי, אני רוצה להחליט החלטות, וכאלה שאוכל לראות את התוצאות שלהן מהר. החיפזון מן השטן, אבל יש סיבה לכך שהשטן הזה מושך אותנו שוב ושוב: סיפוק מיידי, שקט נפשי, ראייה צלולה. 

.

כמות ההערכה אליי בימים האחרונים מפתיעה אותי. אני מובכת. זה נהדר להרגיש כמישהי בעלת ערך ומועילה, אבל לפעמים אני תוהה כמה מזה זו אני וכמה רק נדמה לאנשים שאני. 

.

יאללה, עוד יומיים אני עוברת לחומר המעניין יותר. ואחר כך?

כבר הכנתי את הדרכון.