רע לי כלכך בזמן האחרון..רע לי ואין לי איך להסביר את זה. רע לי והכל מתבלגן לי במוח, כל המחשבות וכל הרגשות וזה חונק אותי. אני מרגישה שאני נחנקת והדמעות שומרות עליי. רע לי ואין לך מושג. רע לי וכשיש לך מושג אני רואה שאתה בוחר להתעלם. רע לי כי אני יודעת מה צפוי להיות, רע לי כי נפתח בינינו פער שבאיזשהו שלב אי אפשר יהיה לסגור. רע לי כי אני לא מבינה בשביל מה להיות ביחד אם בסופו של יום אני מרגישה לבד ורע לי כי אני רואה הבזקים מהעבר שמחזירים אותי לתקופה כלכך שחורה. נמאס לי להיות עצובה כשבעצם כל הסימנים בדרך מראים שאני אמורה לשמוח.
לא מגיע לי להרגיש שאני אוהבת יותר משאוהבים אותי ולא מגיע לי להרגיש שאני לא מספיק חשובה, שיש הרבה הרבה דברים שהם בעדיפות יותר גבוהה ממני.
אני לא יכולה יותר עם האדישות, ההתעלמות, הציניות, הקור, האכזבה, ההתנצלויות המזויפות, המועקה הזאת.
רע לי כי לפעמים אני בטוחה שיש בך כלכך הרבה, הרבה מעבר למה שאני יכולה לראות ורע לי כי לפעמים אני נתקלת במחשבה שלא, שאני לא רואה את היותר הזה כי בעצם אין בך יותר כלום.
רע לי כי אני כלכך רוצה שיהיה לנו טוב, אבל הטוב הזה אף פעם לא נשאר להרבה זמן.
רע לי כי זה מרגיש כאילו אתה לא מסוגל לאהוב אותי עד הסוף. אולי יש בי משהו שהוא לא מספיק טוב ותגיע מישהי שכן תכבוש אותך, מישהי שתשתף אותה במה שעובר עליך, מישהי שתחשוב קודם עליה בכל מקום שבו תהיה, מישהי שתגרום לה לבטוח בך, מישהי שתהיה אליה חם ואוהב באופן טבעי.
מישהי שפשוט תאהב אותה עד הסוף כמו שאני אוהבת אותך.
אולי המישהי הזאת היא פשוט לא אני
ואולי כל הזמן הזה הרגשתי רע כי לא הצלחתי להגיע למסקנה הזאת
זאת פשוט לא אני
ורע לי כי אני מרגישה שמשהו רע עומד לקרות, והפעם כבר לא תהיה דרך חזרה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פוש :]