MY NAME IS

בצבא עכשיו.

והכל כלכך אבל כלכך שונה.

גם אם לא רואים זה שינוי פנימי שכלכך קשה להפנים ובו בזמן קל להתרגל אליו.

קל לשכוח, קל להתעלם, קל לוותר, קל לבכות.

אבל הקשה מכל זה בעצם לעמוד על שתי הרגליים

לא לשכוח

לא להתעלם

לא לוותר

ולא לבכות

הכי קשה זה להלחם על כל מה שפחדתי לאבד לפני שנכנסתי למקום הזה

אז אני אלחם כי לא מתאים להיות אותה אחת כמו כולם.

ולפעמים אני אמשיך לתהות עם עצמי מה קורה פה ואיפה אני נמצאת כי בסך הכל אני ילדה קטנה

אז איך זה יתכן שפתאום אני חיילת?

מקווה לא לאכזב את כל האנשים שהיו שם מאחוריי ודאגו שאני אמשיך קדימה

אני אוהבת אותכם ♥