היו בנים שנפרדתי מהם והיו כאלה שנפרדו ממני.
אבל חברה לא נפרדה ממני.
היו כאלה שהתרחקו, חיבור התנתק באופן טבעי.
רבנו המון זמן מה שגרם לחוסר כיף הדדי.
מצב שחברה הכי טובה שלי זרקה אותי עוד לא קרה לי.
היא לא בדיוק זרקה, היא רוצה הפסקה ואז שנחזור להיות חברות.
הרבה זמן לא בכיתי באמת מאכזבה מאדם.
אדם שיודע עלי כל כך הרבה.יודע על כל הבעיות שיש לי עם אבא שלי. על המפגשים עם פסיכולוגית,בעיות בבית.
העובדה שאני לא עובדת כי יש לי המון זמן פנוי אלא כי אין לנו כל כך כסף.
איך משפחה יכולה לזרוק אותי?
חברה 5 שנים. גרתי אצלה בתקופות קשות ועכשיו היא אומרת לי "התחלת לעלות לי על העצבים לא כיף לי לדבר איתך. אני לא יכולה לשים אצבע על מה, אז אני רוצה שנקח הפסקה".
אם זה קורה לי כל הזמן,כנראה שיש לי בחירה רעה של חברים,בני זוג,משפחה...
שלא ישאלו אותי אחר כך למה אני כל כך אוהבת את התחום המתמטי וספורט.
זה דברים קבועים שלא מאכזבים.
אני לא רוצה להפתח. אני לא רוצה אינטימיות. לא רוצה חברים.
נמאס לי מהפסיכולוגית הזאת נמאס לי מבני אדם.פשוט נמאס לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
