אני לא מבינה את זה.
אני לא מחזיקה דייט שני עם מי שאני רוצה.
אני ממש סבבה והזמן עובר נחמד.
אפילו מדברים קצת אחריי, אבל לא יותר מזה.
לא לחוץ להם לראות אותי שוב נניח.
אני מרגישה איך בגלל הטיפול הדייט עובר יותר טוב, אני לא סובלת בו כבר.
אני לא מחפשת לעבור את זה כמו מבחן אלא להעביר את הזמן בכיף.
אני לא מתאכזבת כמו שהייתה לי הפעם הראשונה שלא התקשרו אלי אחרי דייט.
אני יודעת שאני גם עושה את זה, אבל זה עדיין מציק.
אני תמיד חושבת, אולי הפעם. אולי זה האחד.
כמה פעמים ראשונות עוד יהיו לי?
מתי יהיה הדייט הראשון האחרון שלי
אני רוצה להתחתן בגיל צעיר אבל ממש לא מוכנה לזה כמו שחשבתי.
מבחינתי הייתי נשואה לעצמי בראש ולא היה לי מקום להכיר אף אדם.
אפשר לפסול כל אדם על 1001 סיבות ואפילו יותר, השאלה אם הוא מרגיש לך נכון למרות זאת.
אני עוד לא יודעת אם הוא נכון או לא. הוא עבר אצלי את המבחן הראשון. אולי אם היינו יוצאים עוד חודשיים הייתי מחליטה שלא מתאים לי והוא לא האחד שיהיה איתי כל חיי. אולי. אבל הוא החליט בשבילי.
אני יודעת שיש לזה סוף, הוא לא מספיק רוצה אותי. ואני? אני עדיין לא יודעת מי אני באמת. אין לי אני חזק אז אני מציגה מה שאני מכירה.
והאמת? נמאס לי מהמשחקים האלה.מי שלא רוצה אותי לא צריך. חבל כי יכל להיות לי טוב עוד קצת אבל אם לא אתה יבוא אחר.
יצאתי עם כל כך הרבה אנשים בחיי.אני עוד ימצא את האחד ויתחתן איתו והילדים שלנו לא ימותו.
לא ככ מאמינה בזה האמת.אם יהיו לי ילדים, ברור לי שהם לא יגדלו טוב. איכשהו יהיה משהו רע.
כי לי, אף פעם לא טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
