שוב בבית.

שבוע שעבר יצאתי עם המכשף, טין, ועוד כל מיני אנשים. סיפרתי להם שהמכשף חבר שלי, רק כדי שנוכל להיות חופשיים, הם קיבלו את זה יפה, והיה מצחיק. המכשף נהנה, אני נהניתי (במיוחד מלהשוויץ בו בפני כולם :). מסתבר שהתחלתי בתהליך איטי ליציאה מהארון. רק שא' וההורים שלי לא יגלו, ולא ממש אכפת לי.

טין לקח את המכשף עד הבית, ושנינו התמזמנו לנו מאחורה בזמן שהוא נהג. כשהמכשף יצא עברתי קדימה.

"אני ממש שמח בשבילך." הוא אמר.

"גם אני ממש שמח בשבילי."

"אתם מאוהבים, קל לראות את זה עליכם." הוא הוסיף, ואני רק חייכתי חיוך מפגר.

שבוע הבא יש לי יום הולדת. ביקשתי מאחותי שתיסע לנופש, כמתנת יומולדת לי. אז היא נסעה, והשאירה לי את הדירה שלה עד יום ראשון.

למכשף ולי מתוכננים 3 ימים ביחד, לישון, לקום, ולהיות הממממממווווון בזרועות אחד של השני.

תיכננתי לנו ארוחה רומנטית, להיום בערב. תיכננתי זה מילה חזקה, טין עזר מאוד, והוא גם אמור להיות שם איתי ולעזור לי להכין את האוכל, בהתחשב בזה שאין לי כישורים קולינריים בכלל...

ארוחה, אור נרות, שירי אהבה ברקע, אם היה לי אוטו אז גם במקום מדהים עם נוף, אבל אין אז נסתפק בדירה של אחותי, ועוד ועוד.

אבל המכשף יוכל להגיע רק מאוחר, ומחר יש לו מתכונת על הבוקר, ככה שהוא צריך לישון טוב הלילה. הוא בכל זאת בא, שנינו מסרבים לוותר על זמן ביחד, אבל לא יהיה הרבה זמן להיות ערים.

אז דחיתי את הארוחה למחר בצהריים. חשבתי על מחר בערב, אבל אז זה אומר שאני יגיד למכשף להגיע רק בערב מהמתכונת ואני יפסיד שעות שלמות איתו, ואני לא מוכן לעשות את זה. אז מחר בצהריים. לטין זה קצת בעייתי, הוא עסוק מחר, אבל מקסימום הוא יסביר לי בטלפון.

חבל. אבל בכל זאת הוא יהיה מאושר אחרי זה, אז זה לא משנה...

התחלתי להוריד שירי אהבה, הגעתי לכמות עצובה של 13, וזה כולל דיסני (אני מת על דיסני...), ואת השיר שלנו (כן, יש לנו שיר).

אני צריך עזרה, אני צריך שמות של שירים מתוקים. חיפשתי באינטרנט, אבל יש המון רשימות, מאוד ארוכות, עם שירים לא טובים.

המכשף הכין לי משהו ליום הולדת. משהו שהוא עבד עליו זמן מה, והוא מסרב להגיד לי מה זה. אין לי ספק שזה מתוק להחריד, זה הסגנון שלו, עוד משהו שאני אוהב אצלו.

חוצמזה היה שבוע מגעיל וארוך. המון עבודה בצבא, והעובדה שיש לי ממש למה לצפות בסופ"ש הזה גרמה לשבוע להיות נוראי.

אבל לא נורא, נגמר עכשיו.

טין מתחיל לדאוג. קצת, אבל הוא רמז על זה. הוא דואג שאני לא מקדיש מספיק זמן לחברים שלי. השבוע למשל אני לא אפגוש אף אחד, מסיבות מובנות. שבוע שעבר בקושי הקדשתי זמן. גם לפני שבועיים. בעצם, מאז שאני עם המכשף...

הוא לא אוהב את זה, הוא דיי צודק, מגיע להם צומי. אבל השבוע אני באמת לא יכול.

איש שכזה,

צריך שירים.