לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כינוי:  Well thats the life

מין: נקבה

ICQ: 298834026 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2012    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
26272829   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2012

אחחח איזה יום, איזה יום...


כן, אני עייפה תחת אבל זה בהחלט שווה את זה!!!

כל היום, החל משעה 9 בבוקר ועד השעה 4 אחרי הצהריים הייתי בחוץ. כל הדקות לי בחוץ הלכו על הליכות ארוכות שלוקחות 20 דקות עד 50 דקות. אני ממש ממש עייפה אבל זה נותן תוצאות בסופו של דבר. ולא אכלתי כלום כבר יומיים - אתמול והיום. למעשה, היום אכלתי חתיכה קטנה של וופל. פחות מחצי וופל של עלית, הבאפלות האלו.

אל תחשבו שאני משוגעת כי אני לא אוכלת. נתחיל מזה שאני בכלל לא רעבה. אני רוצה לאכול אבל לא רעבה. אין טעם לאכול אם אני לא רעבה. אני שותה המון מים במשך היום. אני מאוד שפויה (לאלו שחושבים שאני לא.) ויש סיבה טובה שבגללה אני לא אוכלת. אני רוצה להרזות ואני לא מרזה כשאני אוכלת כמו שאני אכלתי. הייתי מתחילה מ: 'אני אקח משהו קטן עכשיו ובעוד 5 שעות אני אוכל ארוחה גדולה ואז פרי.' וזה הופך לי לארוחות כל 5 דקות. זה המון ארוחות וזה לא טוב ל"דיאטה" שלי. מצד שני, זה גם סוג של הענשה עצמית. אני לא הפסקתי לאכול והשמנתי והשמנתי ועכשיו לא אכלתי כלום בתור עונש. שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת לאכול, אני אוהבת אוכל אבל אני רוצה להרזות כי מפריע לי כל המשקל הזה. אני לא חושבת ששמנה או מלאה זה מגעיל. ממש לא. אני שמנמנה וזה מפריע לי. הבטן פשוט מפריעה לי. אותה אני מנסה להוריד. להעיף את הכרס חחח

זה גם יעלה לי קצת את הביטחון כי אני גדלתי במחשבה שאני מגעילה, סתומה,מטומטמת ושמנה (תודה למשפחתי...) אז זה יעזור לי קצת. נראה לי. זה אמור לעזור לי, לא?

כל הקטע, שלא תחשבו שאני משוגעת שאני לא אוכלת. אני אוהבת אוכל ואני אוהבת לאכול אבל אני רוצה להרזות. בגלל שאני אוהבת לאכול ואני רוצה להרזות ואני לא רזיתי עד לפני יומיים-שלוש בגלל שלא הפסקתי לאכול, אני מענישה את עצמי - להתאפק ולא לאכול. שום דבר כי כמו שאמרתי זה מתחיל ממשהו קטן והופך ל800 ארוחות ביום אם לא בשעה. אם לא הבנתם אז לא משנה... רק אני יכולה להבין את זה. זה סוג של מאבק עם עצמי. מצד אחד, כן. תאכלי. את רוצה לאכול. מצד שני, לא. אל תאכלי. את רוצה להרזות. מאבק עם עצמי... זה גם מאוד מעצבן אותי שאני מתעמקת כל כך בדבר כה שטחי. זה מאוד שטחי אבל, לצערינו, שטחיות זה הדבר היחיד שרואים היום. שטחיות ושודדי מכולת, פיצוציות ותחנות דלק.

 

נו, שיהיה... אני לא מכחישה שאני שטחית או מטומטמת או כל דבר כזה ואחר...

 

המשך ערב/לילה מעולה לכולם! (אני מרגישה שסיימתי לכתוב סטטוס... אחח הפייסבוק, מה עשית לנו, מה?...)

נכתב על ידי Well thats the life , 15/2/2012 21:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWell thats the life אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Well thats the life ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)