לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כינוי:  Well thats the life

מין: נקבה

ICQ: 298834026 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2012

מעדכנת מהחור שבו אני נמצאת!!!


למעשה, זו הפעם הראשונה שאני עושה את זה. אני נמצאת בחדר. השותפה ישנה. נראה לי. המחשב עובד, מסתבר, אז זה בסדר. :)

בכל מקרה, אין הרבה מה לספר אבל יש משהו שבאמת מדאיג אותי.

אני שוכחת לפעמים מאיפה באתי, מה עשיתי ולאן זה הולך. אני מתרחקת בכל שנייה יותר ויותר כשאני נמצאת קרוב יותר מפעם.

אני מתבלבלת אבל אני יודעת כמה אני מתגעגעת אליו. אני בחיים לא אשכח אותו. אמרתי לו שגם אם לא יצא שום דבר המקשר הזה, אז אני לא אאבד איתו קשר. נהיה ידידים. גם אם לא הכי טובים בעולם אבל עדיין, ידידים. גם אם תהיה פרידה שתבוא מהצד שלו וגם אם תבוא מהצד שלי. אני פשוט חולה על הבן-אדם הזה. בחיים לא אשכח אותו. הוא ממש פקח את עיני. הוא יודע מה טוב ומה לא, הוא..... היחיד שאי פעם יגרום לי להרגיש ככה. עד שסוף סוף בא אלי מישהו, זכיתי באושר הכי גדול. אני יודעת שאני עוד צעירה (-_-) ויש לי חיים שלמים לעבור אבל הוא משהו מיוחד. הוא, אני פשוט לא יודעת איך להסביר את זה. אני הייתי בכזה דיכאון גדול ועמוק והוא פשוט...... משך אותי מתוכו. הוא ציא אותי מהמקום המגעיל הזה. אני אודה לו על זה כל ימי חיי. גם אם לא יצא שום דבר מהקשר הזה. וכן, זה יכאב לי מאוד אם באמת ניפרד אבל אני בחיים לא אפסיק לחשוב עליו בתור הגואל שלי. אם הוא רק היה יודע כמה הוא מיוחד וחשוב בחיי... אני אוהבת אותו. פשוט אוהבת. אין לי משהו אחר להגיד...

 

שיהיה לכם המשך יום טוב. :)

נכתב על ידי Well thats the life , 28/3/2012 14:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני רוצה להפרד.


נשלחת משמיים.
היית לי למלאך
היית איתי ברגעים
כשהכול היה לא מוצלח
עזרת ועודדת
לא השארת אותי לבד
גרמת לי להתאהב בך
כמו שלא גרם לי אף אחד.
מכל האנשים
רק איתך הסתדרתי
ועוד יום ועוד רגע
לך את ליבי פתחתי.
ותמכת והיית
ואתה עדיין כאן
אך יש משהו שמפריע
שעוצר לי את הזמן...
קיצר, אין לי כל כך הרבה כוח בשביל להמציא שיר.
אני ממש מבואסת... גם נמאס לי מהצבא וגם אני לא יודעת מה לעשות עם חבר/ידיד שלי. אני כבר לא יודעת מה אנחנו. הוא קרא לעצמו חבר שלי ביום שישי אבל אנילא יודעת אם הוא באמת התכוון לזה או שסתם נפלט לו מהפה... אני מתגעגעת אליו. אני רוצה לראות אותו. אם הוא רק היה יודע איזה חלק מיוחד הוא בחיי... אבל יש בעיה. הוא, יש לו חיים. אני, אין לי חיים. אני כל היום בבית/בבסיס. איכשהו, אין לי מושג איך, אני מצליחה למלא לי את הימים בעשיייה כלשהי. לא משנה מה, כל דבר; מצביעת דפים ועד משחקי בנות אונליין. הוא, לעומתי, יוצא ונהנה וחי את החיים! הוא מעניין, מצחיק, מגניב, תמיד יש לו מה לספר. ואני? אני לא כזאת. אני לא יוצאת כי עדיין לא מצאתי לי חברים שאני מרגישה כיף לצאת איתם. גם אם עכשיו יגיע האדם הכי חמוד ואמין בעולם, אני לא אסמוך עליו. למה? כי אני כזאת. כשאנחנו נפגשים, אני מרגישה שאני משעממת אותו. אני מרגישה שאני מגבילה אותו. אני רוצה שהוא ימשיך את החיים שלו. הרחק ממני. אני לא טובה בשבילו. ולא בשביל אף אחד אחר. אני רוצה לחיות לבד. הידיעה שאני לא אראה אותו במשל כשבועיים פשוט הורגת אותי! אם הוא רק היה יודע מה הוא בשבילי! ואני לא יכולה להראות לו את זה כי אני לא יודעת איך!!! והוא רוצה משהו. משהו שאני לא יכולה לתת לו וזה גורם לי להרגיש רע! הוא מקרה מיוחד. זה עוד אף פעם לא קרה לי. אם לא הוא, בטח הייתי עכשיו בדיכאון, מופנמת, סגורה, מגעילה. אני עדיין כזאת אבל לפני שהוא הגיע, הייתי הרבה יותר כזאת. אבל הוא איתי. אבל אני לא יודעת מה עובר לו בראש. ובכל זאת, למה הוא שם עלי? מתי זה קרה? הוא אמר שבהתחלה כשהוא ראה אותי פעם ראשונה, חשב לעצמו: "יצא עם אחת כמוני?" חמוד... ההרגשה הזו שאני מרגישה, היא מפחידה ומאתגרת בו-זמנית! אני לא יודעת בדיוק מה זה אבל כל פעם שאני רואה אותו (פנים מול פנים או סתם מרחוק), כשמופיעה לי תמונה בראש של פניו או סתם כשאני שומעת את שמו, אני פשוט מתמלאת בשמחה. אני ישר מחייכת. אני מרגישה שאני זוהרת מבפנים! אני מרגישה כמו האדם הכי אמיץ בעולם! אני רוצה אותו אבל גם רוצה שהוא יהיה מאושר. אני לא ממש יודעת אם הוא מאושר איתי. הוא לא נפרד ממני, אבל הוא זורק מילה או שתיים מידי פעם על כמה שאין לנו מה להגיד אחד לשני. הוא פשוט מושלם מידי. אני הגעתי למצב שאני רוצה יותר! אני פשוט..... אוהבת אותו...
אבל אני רוצה שנפרד ושהוא ימצא לו מישהי טובה יותר. זה יכאב לי מאוד כי הוא אדם יקר ומיוחד בחיי אבל אני רוצה שהוא יתקדם. איתי הוא לא מתקדם. איך אני מסבירה לו את זה?.....
נכתב על ידי Well thats the life , 25/3/2012 09:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אהלן וסהלןןןןןןןןןןןןן פיפ'סססססס


האוו דו יו דוווווו???????

מצב רוח בן זוניםםםם!! אני מרגישה בהיי משום מה... אולי כי אני בבית. אולי כי אני "שבעה" מהלימודים על ישראל והיהדות...

האמת, אני בעצמי מופתעת מעצמי עד כמה שאני מתעניינת בשיעורים האלו. והיו לנו כבר שני טיולים שכללו כמה מסלולים... ממש מגניייבבב!! צילמתי המון תמונות והטיול האחרון היה ממש כיפי!! :) אה, והזכרתי שיש לי מחשב נייד? כן. היה הרבה דרמה לפני שקיבלתי אותו כמתנה מההורים שלי ואחרי שקיבלתי אותו. ממש כמו בסרטים חחחח

"אייל גולן קורא לך 2" הגמר! צפייה מהנה לכולם!!! אם אני כותבת צפייה נעימה זה לא כזה משנה, או שכן.............? ולמה כל השופטים קירחים??? WE WILL ROCK YOU!!!

 

מה בתכנון?

יום חמישי (היום) - הוא יום טיפה עקום, עוד לא סגור: אולי חבר/ידיד שלי בא אלי ואם לא אז אני נכנסת לעולם שלי (אל תשאלו!!!) לא בקטע של דיכאון. זה פשוט משהו פסיכולוגי שאני לא יכולה בלעדיו. לסדר קצת את הקלסר שלי עם הלימודים.

יום שישי - בבוקר קצת ספורט ואחר כך שופינג לפנים!!! אולי, לא בטוח. נראה... חחח ואחר כך הכנות לשבת.

יום שבת - בבוקר קצת ספורט ואז מנוחחחההה!!! בערב שבת נסיעה קצרה לחוץ לעיר ונראה מה יזרום משם...

יום ראשון - אני אמורה להיות בלילה שם אז בטח נסדר תיק, אוטובוסים וכאלה... נראה מה יזרום. החבר'ה עוד רוצים להסתובב קצת בעיר הגדולה. נראה מה יהיה...

 

בקיצר, סופשבוע מהנה!! :)) יש לו קול יפה, למאור! :)

נכתב על ידי Well thats the life , 22/3/2012 19:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תשובות לשאלון השבועי


מתי את הכי מאושרת?
כשאני עם חיים שלי...

מי האנשים שגורמים לך אושר?
רק הוא. כבר מזמן לא הרגשתי כזו מאושרת...

האם יותר כסף יגרום לך אושר?
כן וגם עושר... מן הסתם...

האם אהבה היא מרכיב באושר שלך?
אני לא יודעת. כנראה. אף פעם לא הרגשתי מה שאני מרגישה כלפיו. אם הוא רק היה יודע כמה הוא חשוב לי...

האם קרה שלא היית מאושרת תקופה ארוכה?
כן! במשך איזה 4 שנים...

אם ענית "כן" בשאלה הקודמת, מה גרם לך להרגיש לא מאושרת?
ההשפלות והצעקות של המשפחה. ה"לאכזב" את כל העולם ואמא שלו...

אם היית יכולה לגרום למישהו להיות מאושר, למי זה היה?
רק לו. אם הייתי יכולה...

נכתב על ידי Well thats the life , 18/3/2012 08:11  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא רוצה להתמודד יותר.


פשוט לא רוצה.

אני שבורה, אני שבוזה, אני מרגישה חרא! תרתי משמע. באמת כואבת לי הבטן ולא יוצא לי כלום בשירותים ואני מרגישה את זה בבטן. איכסססס!

כל כך הרבה דברים קרו לי. היה לי יום הולדת ביום שישי. אמא שלי, ביום חמישי, כשחזרתי הביתה, יום לפני היום הולדת שלי, התייחסה אלי מגעיל והכול היה בשביל לתת לי מתנה - מחשב נייד. עכשו אני יכולה לנדוד ולחפור בישרא-בלוג עם פוסטים כמו בפייסבוק עם סטטוסים.

אני לא רוצה את זה. לא רוצה להתמודד יותר. אני מרגישה מטונפת אחרי מקלחת של שעתיים, אני מרגישה מלאה אחרי שעתיים בשירותים, אני מרגישה שבעה אחרי שאכלתי עוגייה אחת בלבד... אני לא יכולה להסביר את זה. כל הרע שקורה, זה מה שאני מרגישה. אני לא מסוגלת לשמוח בלי לחשוב שמשהו רע יקרה לי. אני רוצה להיטהר, להיות אדם טוב יותר. איך אני עושה את זה? איך...?

נכתב על ידי Well thats the life , 18/3/2012 08:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWell thats the life אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Well thats the life ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)