בקטנה .

וואו. זו הפעם הרביעית שאני פותחת בלוג.

היה לי בלוג סולוידי וחמוד [עוד בתקופת חמש הספרות], בו הקוראים היו אנשים לא מוכרים שהביעו את דעתם על הכתיבה הממושכת שלי, היה נחמד. הוא נסגר מטעמי נוחות וזמן.

היה לי בלוג שבו סיפרתי רק על הבעיות שלי. אחרי כמה זמן שלא כתבתי בו, החלטתי לקרוא את כל מה שנכתב עד אותה עת, ואז הבחנתי בעובדה שאני מציינת אך ורק דברים שליליים. הוא נסגר כי אני בכלל לא בנאדם שלילי, וקשה היה לי להציג את עצמי כבנאדם שלילי. נוסף על זאת, קשה היה לי לכתוב בדרך חיובית... משום מה.

הבלוג השלישי שלי היה הדבר החם בזמן כתיבתו. אז, כבר הבנתי מנסיון קודם מה אנשים אוהבים לקרוא. הוא התפרסם בבית הספר שלי, חלק מהקוראים היו אנשים שהכירו אותי וחלק [הרוב] לא. כולם פירגנו והביעו דעות, התווכחו, צחקו וזעמו. במשך שנה תחזקתי בלוג לתפארת. הוא היה מעוצב מגניב, היה לו אופי מגניב, ואני - הרגשתי פופולארית מדקה לדקה, בזכות הכתיבה והשנינות שלי, והאהבה שקיבלתי מהקוראים. 

יום אחד הבנתי שאין הפופולאריות תלויה בבלוג, אלא באישיות שלי. שלא משנה אם אפרסם בבלוג תמונות מגניבות או לא, ארגיש צלמת.

לא משנה אם אספר בדיחה בבלוג או מחוץ לו, ארגיש מצחיקה בעקבות התגובה עצמה.

לא משנה אם אכתוב קטע כתיבה בבלוג או ביומן או במטלה של בית הספר, ארגיש בעלת כשרון כתיבה בזכות הפידבאק.

אני מסוגלת להמשיך להביא עוד הרבה דוגמאות, אבל נראה לי שהנקודה הובהרה :)

אז, מה הוא הבלוג הפעם ?

מקום לכתוב.

כן, אני רוצה שאנשים יקראו. כן, אני גם רוצה שהם יגיבו. אה כן, ואני רוצה גם שיביעו חוות דעתם. אה! וגם שיפרגנו, שיגידו, שידברו.

כי זה הכיף שלי.

החלטתי להיות אנונימית, להפעם. החלטתי שאם מישהו יאהב אותי על פי הכתיבה שלי, זה לא מפני שחושב שאני נראית לו מישהי לעניין, אלא מפני שאהב אותי לפי הכתיבה והאופי שלי.

החלטתי להיות אנונימית, כדי שאוכל לכתוב על הדברים שעובים עליי ללא הגבלה של מילים, התבטאויות או כל דבר אחר. מבלי להיות מוגבלת מטעמי נימוס או אינטרסים שעלולים להיהרס.

נכון קורה לפעמים, שאנשים מסויימים כותבים בבלוג שלהם על אנשים אחרים או על מקרים מעצבנים שקרו להם והם רוצים תגובה או חיזוק ממישהו שמכיר את המצב כפי שהסבירו הם עצמם, ובסוף הם מקבלים על הראש ממישהו שהם מכירים, שכבר יש לו דעה בנושא? אז ככה אני לא רוצה שיקרה לי :)

אז, קראו עד הסוף אם תוכלו,

ותגידו מה שעולה לכם בראש. אני כבר אחליט איך לקבל את זה. [רק, השתדלו לפרגן :) פליייז? ]

סי יה,

סמרט.