סיפור חיי-סיפור בהמשכים

היי תודה שניכנסתם לבלוג שלי וכאן מתחיל הסיפור של חיי

             שוב אני בבית החולים

ושוב אני עומדת שם הולכת ימין ושמואל ימין שמואל רק חושבת מה יהיה.

חושבת עלייה מה יקרה לה היא שוב תחזור ללכת ושוב(ללכת אליי ולחבק אותי)

 אני ניזכרת ובוכה.

כדי שאני יחזור אחורה להתחלה איך הכול התחיל....

נשף הסיוום שוב בחלומי אני עומדת שם רוקדת עם דן(הילד הכי מקובל בשיכבה)

דן:"את ניראת יפיפיה היום יש לי שאלה אלייך?תירצי ליהיות חברה שלי?"

ושאני כימעט אומרת כן!

אימא שלי:שחר קומי בוקר!

הלכתי לבית ספר היום יהיה הטורניר שלנו נגד הכיתה השנייה

או כמו שהמורה שלי אומרת "טורניר ידידית" כבר ברור מי ינצח

כמו תמיד הפסדנו..

כשהבית ספר ניגמר שוב הלכתי לבית החולים

אך הורי לא היו שם לא הבנתי פחדתי שהיא מתה ואין כבר מה לעשות

הלכתי לבית שלי הורי היו שם פרצוף שמח היה עלהם לא הבנתי

והיא הלכה אלי וחיבקה אותי בכיתי מהיתרגשות ושוב העלתי אלי את העצב

חשבתי זה בתוך סתם חלום אך זה לא היה חשבתי לעצמי מה! לא צריך ללכת לבית חולים יותר

שמחתי כול כך                ערב

     שמחנו כולנו הינו מאושרים ששום דבר לא יכל קלקל לנו את זה

  כול כך היתגעגתי לילדה החמודה שלי!

אני עדיין מיתגעגעת אך אם אספר את זה אני מפחדת שיצחקו אליי

                   יום שני

הורי כול כך שמחו אז נישארתי בבית היום אבל

רעש בכי שמעתי הלכתי לחדר האוכל היא היתה שם!

שכבה על הרצפה כיאילו מתה

קראתי להורי ושוב לקחו אותה לבית החולים

בכיתי שוב

                       אני שוב לבד....