7/2009
אל תדליק את האור, עכשיו היא בסדר
השיר "לאונרדו" של עברי לידר נחרש ברדיו כשיצא. לפעמים דווקא השירים האלו, שאף פעם לא באמת הקשבנו להם, לפעמים דווקא בהם, או גם בהם, אפשר למצוא עניין, משהו חדש. אז אין סיבה מיוחדת לכך שהתחלתי דווקא עם השיר הזה. אולי דווקא כי הוא לא צפוי, כי הוא לא שיר שנוהגים לנתח.
לאונרדו
מילים ולחן: עברי לידר
לאונרדו יודע הקסם עובד בקולנוע יש לו אקדח מתנת יום הולדת הוא משתמש בו כמו שרק הוא יודע
אם בא לכם להיות חברים שלו בחורף הזה הוא החליט לספר מה שיש לו בלב מה שכואב בקיץ הבא הוא יהיה באירופה כי שמה לא חם והוא לא צריך לפחד מה יגידו כולם אם בא לכם להיות חברים שלו בזמן הקרוב הוא יעשה לכם טוב ביום שישוב עייף ועצוב, תזכרו שיש אנשים יותר חלשים
היא רועדת בחדר אז אל תדליק את האור עכשיו היא בסדר
לאונרדו בטוח הלב לא צריך לנוח ושוב מתאהב ארמונות באויר מוות בטוח זה מוות מהיר אם בא לכם להיות חברים שלו בזמן הקרוב הוא יעשה לכם טוב ביום שישוב עייף ועצוב, אתם תזכרו שיש אנשים קצת יותר חלשים היא רועדת בחדר אז אל תדליק את האור עכשיו היא בסדר
הקסם עובד בקולנוע, כלומר, אין הוא עובד בחיים האמיתיים. החיים האמיתיים אינם מתוזמנים כמו אלו המופיעים בסרטים, הקסם, במציאות, הופך לאשליה כלומר מדובר בכזב. ובכל זאת, נדמה, ליאונרדו היה רוצה לקוות, אולי יש קצת קסם בחיים.
לאקדח, כמובן, יש אסוציאציה של מוות, אף התאבדות. אמנם, האקדח יכול להיות נשק סודי; נשק שמגן על ליאונרדו מפני החיים האמיתיים, אלו שלא מופיעים בקולנוע. נשק סודי שבזכותו לאונרדו מצליח לשרוד שנה אחר שנה... הנשק הסודי שלו נדמה כחפץ יומיומי, ממש כמתנת יום הולדת, אמנם לאונרדו לוקח את אותו דבר מובן מאליו ומשתמש בו כהגנה.
לאונרדו לא צריך אף אחד, זה אתם, אם בא לכם להיות חברים שלו. הוא לא צריך אתכם. אתם צריכים לרצות. תיאור זה הוא חלק מהתיאור של לאונרדו, בחור שקצת מסתגר, לא יודה שהוא זקוק לחבר... אמנם בחורף, אולי בחורף, התקופה הקודרת, שם יצליח להוציא את שרובץ בליבו... על הבדידות הזאת, החיים בשקר – על אלו לומדים מהשורה הבאה – באירופה הוא לא יפחד מה יגידו כולם. ליאונרדו עוטה מסכה כזאת של ביטחון, כשבעצם, הוא מפחד...
הוא יעשה לכם טוב, אולי כי לפתע תראו פיסת אמת. אולי כי לרגע תראו אדם שחושף את מצוקתו, אח לצרה. הוא ישוב מאירופה לאחר שיפתח ויספר הכל, ואולי ייראה כי הקשיים נלווים אליו לכל מקום, ישוב מפוכח כי יבין שהמיקום שלו, לא מבטיח את האושר...הוא ייראה בחולשתו, אמנם אל לנצל זאת, עליכם להתחשב בו, החלש, שהוריד את מסכת הכוח.
מי רועדת שם בחדר? האם זו נשמתו המיוסרת, מלאה בכאב ופחד, שלפתע נחשפת – אל תדליק את האור – כלומר אל תחשוף את כאבה בפומבי, כחיה המלקקת פצעיה בסתר... אבל הוא יסתדר, לאונרדו. חלש, אך בסדר.
הקסם עובד בקולנוע, אולי בכל זאת גם במציאות? ליאונרדו מתלהב ולפעמים בונה ציפיות שווא, שמתנפצות בפניו... ושוב, הקושי הזה, שכבד מנשוא, מעלה מחשבות על הסוף, הסוף הזה, שיבוא...
השיר מציג דמות רומנטית, רגשנית, שעוטה מעטפת כוח, של אדם שלא זקוק לאיש. אמנם לאונרדו זקוק לחברה, בהחלט. התכונה הזאת שלו, לבנות ארמונות באוויר, ואז להתאכזב, נדמה שכאן מצויה הטרגדיה שבדמותו... האכזבה שהיא סיפור חייו. ואל זה מתווספת המסכה שלו, הוא אוגר בתוכו את הכאב, נדמה כי הוא חריג, לא ממש משתלב בחברה, שומר בליבו סוד שהוא רוצה לחשוף, מפחד שלא יקבלו אותו כמו שהוא... אולי מדובר בנטיותיו המיניות, אך אולי מדובר בהרבה יותר מכך; לאונרדו שונה, ורוצה להיות נאהב. אמנם, הוא לא מבין, כי טרם אחרים יאהבו אותו, ויקבלו אותו, עליו להודות שהוא זקוק לאהבה ולקבל את עצמו...
www.hotlinkfiles.com/files/2656397_nbzos/_____________-______________.mp3]_____________-______________.mp3[/url]

|