על החיים דרך השירים

מחכה שהיום יירד תרגעי ואז תביני

 שלא מצאתי סיבה להישאר

סתם סיפור עצוב של סתיו יום יבוא ותסלחי לי

את אותו החלון ישן סוגר

השגרה יכולה להיות לפעמים כל כך סוחפת שניתן לטבוע בה; כלל לא לשים לב יותר שמדובר בשגרה שמחליטה עבורנו ולא אנו בשבילה. פשוט לחיות בדרך מסוימת – לא כי היא זו שנבחרה אלא סתם כי אין כוח לשנות. כי לא מאמינים שאפשר. כי מפחדים ממה שיבוא במקום. נמצאים במעין תרדמת כזו, עד שלפתע, "מול אותו חלון ישן", באה לפתע מחשבה חדשה. מעין הצצה מהצד על החיים – מדוע זה כך? מחפש סיבה להישאר...

לזמן יש ערך משלו... לעיתים רק הזמן יכול לחשוף אמת. לפעמים הזמן חושף דברים שלא ניתן היה להעלות על הדעת מהיכרות ראשונית עם אדם. הזמן מביא עמו חוויות ומצבים שונים, שלרגעים מגלים רבדים אחרים באדם מוכר. "מחפש אותך בפנים, את כבר לא זאת שהכרתי", אמנם בכל זאת מחפש אותך, הלוואי והיה מוצא. "לא צריך לדבר על השתיקות" לפעמים שתיקה מכילה בתוכה עולמות. תמונה שווה אלף מילים, לעיתים כך גם השתיקה. אבל ישנן גם שתיקות ריקות. שתיקות שמיותר לנסות למלא במילים מאולצות. במקום זאת, לעשות את הצעד המפחיד הזה ולהיות לבד, להתנער מהשקר, אפילו שהיה נוח במובן מסוים.

"כל כך עצוב שכבר לא חשוב לבכות" – הדמעות פורצות ברגעים קיצוניים; כאב חד כזה, או אושר פתאומי... אבל כשהעצב הוא מעין מצב קיומי, נדמה כי הדמעות דוהות עם החיים...

"אל תפני לי מקום לצדך, תתמודדי אני הולך" ואולי, אולי יש לו צורך כה עז למלא בהמון מילים את הפרידה, העזיבה, דווקא כי הוא זה שקשה לו. אולי כשאמר, תתמודדי אני הולך, פנה יותר אל עצמו מאשר אליה, תתמודד, אתה יודע שזה הצעד הנכון. וגם את יודעת, אז תחייכי, כי כך יהיה יותר טוב לשנינו, גם אם כרגע קצת קשה להאמין.

"אל תשמרי לי, מקום חם לחזור, כשאהיה שיכור" הצעד הנכון הוא לא תמיד הצעד הפשוט, ולעיתים כדי להגיע לאושר צריך לחלוף על פני הקושי, אף לשקוע. והוא יודע זאת, יודע שכבר לא יהיה לו מקום חם לחזור, ואת החום הזה, ינסה להשיג ממקומות אחרים, כמו אותו המשקה שמחמם... "תוותרי, את שומעת" – ושוב, מעין פניה אמביוולנטית, אל עצמו ואליה בו בזמן. לוותר על התפיסה הזאת, על האושר המדומה, על הביחד הזה, שהוא בעצם כל כך לבד.

"מחכה שהיום ירד" הזמן מכיל בתוכו תובנות... דברים שצריכים לשקוע, ואז נעשים צלולים יותר. "יום יבוא ותסלחי לי" מעין היאחזות בעתיד, מנסה לשאוב תקווה מהיום ההוא, שיכיל בתוכו את הידיעה: זה היה המעשה הנכון. זה מה שהייתי צריך לעשות, ועכשיו אני יודע זאת.

"את אותו החלון הישן סוגר" - סוגר את החלון הישן ההוא, סוגר תקופה, סוף לשנינו, סוף לביחד, סוף למי שהיינו, למצב שלנו, סוף לביטחון ההוא, לשקר.

סוגר את החלון הישן בכאב, ובלב מפעמת הידיעה הקלישאתית אך למרות זאת המרגשת,

 סוף, הוא גם התחלה

                                       תוותר, אתה שומע?