Beautiful World

היום, כמו בכל שנה, התקיים טקס לכבוד יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

אני לא יכולה להגיד שהטקס לא היה יפה. הוא היה מכובד, מרשים ומאורגן להפליא.

אבל משהו אחד הפריע לי.

לא משהו ספציפית בטקס הזה, אלא משהו שאני בטוחה ששילבו בכל טקס וטקס שהתקיים לזכר השואה היום.

התפילה. הפנייה לאלוהים.

היום, אנחנו מציינים אירוע נורא שאירע בזמן מלחמת העולם השנייה. אירוע וולגארי, לא אנושי, מפלצתי.

אז אני שואלת אתכם.

איזה מן אלוהים, היה יכול להתבונן בטבח של נשים, ילדים, זקנים ותינוקות חפים מפשע, ולא לעשות דבר בנידון?

או יותר מזה - לפי שטיפת המוח שעברתי מהגן, האל אחראי לכל דבר הקורה בעולמינו. איך אל כזה, שמתיימר להיות רחום וחנון, גורם לסיוט על פני אדמות להתרחש?

זהו האל שאליו אתם מתפללים?

האל שאישר מוות של מליוני בני אדם? האם יכול להיות אל כזה, שם למעלה? אני לא חושבת.

השואה הוכיחה שהשמיים התרוקנו מאלוהים.

חשבו על זה.