לפני הפרק רק רציתי להגיד ולהדגיש.
זה סיפור על הנוער של היום , בדיבור , בסלנג , בהכל.
ועוד משהו.. זהו סיפור על הצבא (כלומר יש חלק מהקטעים שמדברים על הצבא) וכן כן תתפלאו זאת השפה שיש בצבא..
אז תודה על הביקורות הכנות וכן יש חלק שלא אוהבים את הדיבור הזה.. אז לא חייבים לקרוא...
אבל שוב , תודה :)
(וזה באמת מתוך הלב ולא סתם...)
תהנו :)
פרק 2 - אהוב יקר
"נו נו..." איתן שאל "מה נו נו היא גירשה אותי..." הוא הביט בי במבט מופתע... "מה אתה דפוק?"... "מסתבר...." השבתי.
ישבנו שם אני ואיתן ודיברנו.. על הא ודה... שום דבר מעיניין לא קורה.. יבש כמו הכינרת.
איתן:"קלוט ת'שופה , יש לה חבר.."
אני:"זה מי שהיא אמרה לי לא היתקרב אליו כי הוא ירהוג אותי או משהו כזה?"
איתן:"זה מה שהיא אמרה לך?"
אני:"כן...." היה לי פרצוץ עצבני...
ישבתי וחיכיתי עד שחבר שלה יזוז וניגשתי שוב לדבר איתה...
אני:"שוב אני.."
"לא נימאס לך? אתה לא פוחד הא?"
אני:"אני יכול את הטלפון שלך או לפחות לדעת את השם שלך?"
"לא ודין"
אני:"שם יפה יש לך.. דין..."
דין:"מה הסיפור שלך?"
אני:"אני רוצה לראות אותך שוב..."
דין:"ניפגש מחר בכרמלית... אני נוסעת לקריות באוטובוס אז תבוא לשם אני יבוא שעה לפני"
אני:"באיזה שעה?"
דין:"תבוא ב4..."
היסתכלתי עלייה במבט מעריץ ואמרתי:"תודה.. נתראה.."
הלכתי חזרה לאיתן.. ובזוית העין ראיתי את חבר שלה חוזר וצועק אלייה.. לא רציתי לחזור ולהרגיע אותו כדי לא לחמם את המצב יותר אז עשיתי כאלו אני לא רואה ולא שומע...
איתן:"נו נו... דבר!"
אני:"מחר ב4 בכרמלית"
איתן:"לא מצאה מקום טוב יותר להיפגש?"
אני:"היא נוסעת מחר לקריות והיא אמרה שהיא תבוא שעה לפני כדי להיפגש איתי..."
איתן:"יופי... לפחות שזיין בחורה כוסית לא כמו כל הבחורות המכוערות שמצאת לך"
אני:"כה הא..."
יום למחרת השעה 3 וחצי.
היתלבשתי והיתארגנתי ויצאתי לכיוון הכרמלית... בעשרה לארבע הייתי שם.
כבר כל כך רציתי לראות אם היא באמת תבוא... ואז ראיתי את דמותה הולכת לכיווני...
אני:"דין..."
דין:"היי בחור אמיץ מה שלומך?"
אני:"בסדר מה שלומך.."
דין: השמיעה קול אנחה "יכול להיות יותר טוב..."
אני:"מה החיים לא כאלו קשים.."
דין: היסתובבה להוציא סיגריה מהתיק "שלך אולי"
אני:"תגידי מה חבר שלך צעק עלייך אתמול בים אחרי שהלכתי?"
דין:"את הצעקות הרגילות..."
אני:"הוא צועק עלייך הרבה?"
דין:"כן..."
אני:"טוב.. את רוצה להיפגש עוד הפעם מתי שהוא שנהיה קצת יותר בפרטיות ויותר בשקט?"
דין:"זה מסוכן.. "
אני:"נו מה את כל כך פוחדת ממנו?"
דין:"אני לא פוחדת ממנו.. אני שייכת לו"
אני: צחקתי "תגידי את רצינית?"
דין:"אתה חושב שסיפרת לך איזשהי בדיחה..?"
אני:"מצטער"
דין:"כל מי שהכרתי והבטיח לשחרר אותי מהגיהנום הזה ברח עם הזנב בין הרגלים.."
אני:"זה ממש רציני הא?"
דין:"כן... בגלל זה אני אומרת לך להיזהר..."
אני:"דין אני..."
דין:"טוב אני חייבת ללכת.. האוטובוס שלי בא.."
אני:"אמרת ב5..."
דין:"עבדתי עלייך.."
אני:"איך אני ימצא אותך שוב?"
דין:"אתה לא"
תפסתי אותה ביד ואמרתי:"את לא הולכת.. "
דין:"תניח לי טוב?"
אני:"בבקשה.."
דין:"אתה מסכן את החיים שלך אתה מודע לזה? אל תתעסק איתי... בבקשה.. תמשיך את החיים שלך"
שיחררתי אותה... והרגשתי שעשיתי משהו כל כך גרוע..
הסיתכלתי עליה.. עולה לאוטובוס... עצובה... הבטתי בה מלמטה.. היא היסתכלה עליי והורידה את המשקפיי שמש שלה.. היה לה כחול מתחת לעין... והבנתי... הבחורה הזאת במצוקה.
חזרתי הביתה והראש שלי היה מלא במחשבות... היה לי קשה לדעת שנתתי לה ללכת.. שחבר שלה נותן לה מכות ומי יודע מה עוד.
חיפשתי את השם שלה בכל פינה בספר טלפון ובכל מקום שהיה אפשר לחפש.. שאלתי אנשים חיפשתי אותה ברחובות וכאלו בלעה אותה האדמה.
יום אחד חזרתי לאותו חוף שבו פגשתי אותה.. לפני שלושה חודשיים...
שבתי שם לבד ושתיתי בירה קרה... כמעט ושחכתי את היא נראת ואז ראיתי אותה... מלצרית.
"סליחה? אפשר לקבל פה שירות?" צעקתי לעברה...
דין:"כן בבקשה?"
אני:"מה שלומך?"
דין:"בסדר תודה.."
אני:"חבר שלך כאן?"
דין:"כן.."
אני:"הוא ממש נודניק הא?"
דין:"מה תרצה לשתות" ועשה לי עם העיניים שאני יזדרז...
אני:"עוד בירה אחת תודה... " ובשקט "את הטלפון שלך"
היא היסתובבה והלכה למטבח להביא לי את הבירה... חיפשתי את החבר שלה בין כל האנשים...ואז ראיתי אותו.. יושב עם סיגר ומהמר בפוקר... נפל לי האסימון היא באמת שייכת לו , הוא הרוויח אותה באיזה משחק...
דין חזרה...
דין:"הינה בבקשה , עוד משהו?"
אני:"לא תודה..."
הרמתי את הבקבוק וראיתי את הטלפון שלך שלידו רשום 'הצילו'.
אני חייב לעזור לה חייב , היא זקוקה לעזרתי גם אם זה תלויי בחיים או מוות.
המשך יבוא..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
