7:30 בבוקר . השעון מצלצל . אחרי כמה מכות הוא סותם ואני מתגלגת מהמיטה לעוד יום .
צורחת " גמד , קום מהמיטה . אתה תאחר לבצפר ! " . ככה בדרך כלל אני מעירה את אחי הקטן .
זוחלת למקלחת .. המים זורמים להם . העיניים נפקחות , האוזניים נפתחות .. נשמעה צעקה .. " העהא כבר 7:50 " הוא צועק . אני מאחר !
" אמרתי לך שתאחר " אני מחזירה לו .
יוצאת מהמקלחת ובוחרת בגדים מהר . מכינה לו סנדוויץ' ושנינו יוצאים . הוא ליסודי ואני לחתיבה .
עוברת רחוב ראשון , רחוב שני , כביש ראשון , כביש שני ... עוברת לי ומסתקלת על אנשים .. הם מסתקלים עליי במבטים מוזרים .
נועצים עיניים ואני לא מבינה מה הם רוצים .. פתאום אני רואה אור וצופר חזק . אני מסתנוורת , נופלת , לא מבינה מה קורה .
עוצמת עיניים ושומעת צעקות . אחרי 2 דקות אפילו אמבולנס .
אחרי זה ... הכל מעורפל .
אני פותחת עיניים ושואלת " איפה אני ? " . האישה בלבן אומרת ... " היום , בדרך לבית הספר פגעה בך מכונית . את בבית חולים . את בסדר " .
היא מחייכת . אני שואלת איפה ההורים שלי .. והיא עונה שהם בעבודה .. אני נדהמת " מה ? לא אמרתם להם שאני באישפוז ? " היא מורידה את החיוך ואומרת " הודענו ... הם הודיעו שיבואו לקחת אותך בערב " .
אני לא יודעת מה עבר לאמא שלי בראש . מתקשרים אלייה ומודיעים לה שהבת שלה באישפוז עקב דריסה והיא ממשיכה בשלה . כאילו אני לא קיימת .
כאילו אני צל שמרחף לו . כאילו אני לא חשובה לה . מאבא שלי אני לא מצפה להרבה ... זה לא שהוא כ"כ מכיר אותי .. בעצם גם אמא לא .
יומן :
יום 4: 400 קלוריות
בוקר - X
צהריים : אגס (66)
ערב - 2 כפות קוטג' (37) + מלפפון ( לא סופרת קל' של ירקות )
סה"כ : 103 .
ייאי מי D:
ספורט : X
- צריכה לאכול יותר ! -
וחייבת ספורט .
זה שאני לא אוכלת רק יוביל אותי לבולמוסים .
ואני יודעת את זה .
"ולרגע יכולתי לנגוע
בקצה הכאב האפור
ורציתי לעלות גבוה
לראות את האור "
תגובות לא יהרגו . 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
•השמנה•