זהו הפוסט שפרסמתי ב10 למאי 2009 ובעקבותו הסתכסכתי סופית עם ד', שותפתי לשעבר לניהול הבלוג :
בשבועיים האחרונים מתפרסמת בתקשורת פרשה חמורה ומוזרה למדי במרכזה ילדה בת 10 שלפי החשד קיימה יחסי מין עם מספר רב של ילדים בני גילה (כלומר בני 10) - משפחת הילדה טוענת שהילדה נאנסה, כלומר שהמעשים נעשו בכוח ובכפייה ואילו בבית הספר טוענים שלילדה יש התנהגות מינית חריגה והיא זו שפיתתה את הילדים ויזמה בעצמה את המגעים המיניים.
מפריע לי מאוד הסיקור המגמתי והחד-סטרי שקובע באופן נחרץ וחד-משמעי שמדובר באונס קבוצתי והתעללות מינית אכזרית ש"ביצעו הנערים". המילה "נערים" היא בעייתית משום שבתקשורת מנסים לטשטש את העובדות וליצור באופן מלאכותי את הרושם כאילו נערים גדולים בני 14-15 ביצעו את המעשה (שבכל מקרה הוא חמור) ולא ילדים בני אותו הגיל. שימו לב שלפי מקור אחר, הילדה היא בת 11 והילדים בני 10.
הרי מה שהופך את הפרשה למורכבת במיוחד היא עצם העובדה שהילדים שלפי החשד או הטענות "ביצעו" את העבירה הם בני אותו גיל כמו הילדה המכונה 'הקורבן'. כלומר, כל טענה שאפשר להשמיע לגבי תמימותה וחוסר האונים של הילדה, אפשר בהחלט לומר גם לגבי הבנים. לפי החוק היבש, אם שני קטינים, נער ונערה, מקיימים יחסי מין, שניהם למעשה אונסים אחד את השנייה ושניהם אשמים. אך מיותר לציין שבפועל מקובל תמיד לראות רק בזכר את התוקף, לא משנה מה הנסיבות ומה העובדות, תמיד יאשימו, יעמידו לדין ויענישו אך ורק את הנער.
חשוב גם לציין שביולוגית והתפתחותית אין הבדל בכוח הפיזי שבין בנים לבנות עד גיל 11. אם כבר, ידוע שבגיל 12, תחילת גיל ההתבגרות, דווקא בנות הן שגופן גדל והן נעשות גבוהות יותר מהבנים. מעבר לכך, תמיד גם טוענים שבנות מתבגרות מהר יותר מבחינה פסיכולוגית ורגשית, אוצר המילים, המודעות והשליטה שלהן בשפה גדול יותר בשלב מוקדם יותר. אך הנה שוב, כשמדובר בעבירה על החוק, כמו בעולם המבוגרים, גם אצל ילדים, הבנות טהורות ותמימות והבנים ה"מרושעים" תמיד אשמים רק משום שנולדו בנים.
הפרשה הזאת הזכירה לי והחזירה אותי לסיפור אישי אמיתי לגמרי שעברתי בילדות: כשהייתי בן 10 ילדה באותו גיל דרשה ממני בכוח "להזדיין" איתה. הייתה לה טלוויזיה בכבלים, והיא העבירה כל הזמן ערוצים עד שבאיזה סרט מישהו אמר את המילה FUCK. היא שאלה אותי אם אני יודע מה זה. אמרתי שלא. היא הסבירה לי שזה מה שהמבוגרים עושים, היא דרשה שאני אעשה את זה איתה. סירבתי ואמרתי לה מספר פעמים "לא" אבל היא איימה שאם לא אשתף פעולה היא תפעיל נגדי "את התכסיס" שזה לדאוג שכל השכונה, במיוחד האח הגדול שלה, יהרגו אותי במכות. אחיה היה נער מאוד גדול וחזק ומספר פעמים היא הפעילה אותו נגדי. באחד המקרים הוא גם ניסה להטביע אותי במים העמוקים בבריכה.
למזלי הרב, היא הסתפקה בכך שנישאר עם בגדים והיא רק תשכב עליי כרבע שעה.
כשאני חושב על זה היום כאדם מבוגר, יש לי צמרמורות לחשוב באיזה קלות ילדה כזו (ואני בטוח שהיא לא היחידה) יכולה הייתה להעליל עליי ולהדביק לי אישום בעבירת מין גם לאחר שהיא זאת שניצלה אותי, התעללה בי, התאכזרה אליי, סחטה אותי ועשתה לי דברים שאני מתאר לעצמי שלאנשים קשה להאמין שילדה בת 10 מסוגלת לעשות. לדוגמא היא הכריחה אותי לבעוט בגורי חתולים (עשיתי רק כאילו), להדליק ולכבות אור בחדר המדרגות ביום כיפור, להעליב שכנה זקנה והחמור מכל: כשמצאתי גור חתולים קטן ומסכן, היא וחברים שארגנה פשוט רצחו והטביעו אותו בחבית זפת מלאה במים מזוהמים.
בינתיים הפמיניסטיות, ארגוני הנשים ובמיוחד נציגות "מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית" חוגגות סביב המקרה הזה ומדברות עליו כ-"פרשת האונס הקבוצתי" (כלומר, הן כבר יודעות הכל) והן עושות זאת בתיאום ותזמון מוחלט עם הנציגות שלהן באמצעי התקשורת המרכזיים שכאמור, מציגים את הסיפור באופן מגמתי ושמים דגש רק על גרסת משפחת הילדה.
לצביעות הפמיניסטית אין גבולות. מעניין היכן כל הפמיניסטיות הצעקניות הללו נעלמות כשאישה אונסת קטין ולא נענשת כלל. מעבר לאדישות שלהן, הן אפילו מתגייסות להגן על עברייניות מין ומציגות אותן כ"קורבנות". תעברו על המקרים הבאים לדוגמא כדי להבין כמה הבעיה היא חמורה (וכלל לא "נדירה" כפי שטוענות הפמיניסטיות) :
ולסיום, חומר למחשבה:
אם זה כ"כ אבסורדי לטעון שילדה בת 10 יכולה לפתות מינית ילדים בני גילה אז באותו משקל גם לטעון שבנים בני 10 שמסוגלים לתקוף מינית ולאנוס, גם זה אבסורד!
ג'ק
קישורים בנושא:
עידכון: הוויכוח או המריבה האחרונה שלי עם ד' הוכיחו לצערי את המוסר הכפול והצביעות המחרידה שלה: מצד אחד, מבחינתה אין שום סיכוי בעולם שילדה בת 11 תפתה מינית ילדים (בנים) בני 10. כך היא הגיבה לי במייל כאשר הודעתי לה כשאני כותב את הפוסט:
"מדובר בילדה בת 10!! אתה לא קולט מה זה? ..."
"אני ממש מתנגדת ל"תירוצים" ו"הסברים" ו"הצדקות" של מעשי אונס שאכן היו. עלילות, קרי דברים שלא היו ולא נבראו כלל זה עניין אחד, אבל המקרה הזה זה כבר משהו אחר. זאת לא עלילה. ילדה בת 10 בוודאי שלא מבינה מה זה יחסי מין ובוודאי שלא יכולה להיות כאן שום הסכמה או רצון או הבנה"
מצד שני, מבחינתה כן ייתכן שבנים בני 10 יאנסו. היא הרי לא השמיעה שום מילת גינוי או חצי גינוי לתקשורת שהרשיעה מראש את הבנים בני ה10 והאשימה אותם בלא פחות מתקיפה מינית ואונס קבוצתי של הילדה.
אם זה לא מספיק, אפילו כששתי פמיניסטיות הצדיקו בתגובות שלהן את ההתקפה על הבנים, היא לא טרחה להזכיר להן את העובדה שנשים אונסות ותוקפות מינית לא פחות מגברים :
"ואין להתפלא על כך שהתקשורת ממהרת להאשים את הנערים/ילדים אגב, כי הרי זאת עובדה שברוב המקרים הגבר הוא האונס, ולו רק מסיבות ביולוגיות בלבד."
"כשהייתי ביסודי, בכיתה ו`, היה איתי ילד בן 11(!!!) שא-נ-ס ילדה בת 4 וילד בן 5, וזה לא היה סתם שמועות, הוא הורשע באונס!
אבל בגלל שהוא קטין לא עשו לא כלום. "
לאחר שהוכחתי לד' כיצד היא סותרת את עצמה, היא כצפוי הגיבה ביתר תוקפנות וגרוע מכך - הכחישה את מה שאמרה וגנבה לי את הטיעון כאילו אני זה שמראש שפטתי והאשמתי לטענתה את הילדה ש'פיתתה' את הילדים ואני זה שמציג את הבנים כקורבנות, אבסורד כפול כי תחילה הפוסט נכתב במחאה על התנהלות התקשורת שמלהיטה ומסיתה מיליוני אנשים נגד מספר ילדים (בנים) בני 10, ושנית, היא זאת שהחליטה מראש שהילדה היא קורבן של הבנים, ברגע שהיא מדברת על הילדה כעל קורבן אונס.
בנוסף, היא טענה ל"צביעות" מצידי כשציטטתי את בית הספר שטען להתנהגות מינית חריגה מצד הילדה. לדעתי זה בכלל לא סותר את טענתי שמערכת החינוך היא מטריארכאלית ופמיניסטית (כפי שאפרט בהמשך) כי הצד החזק, השולט והדומיננטי ביותר בסיפור הוא אמצעי התקשורת שהכריזו מראש על הבנים כ"אנסים" והם עשו זאת לא כי הם בעד או נגד מערכת החינוך, אלא כי הם נשלטים ע"י פמיניסטיות קיצוניות שמראש רואות אך ורק את האינטרסים הנשיים-פמיניסטיים (כלומר הצד הנשי תמיד צודק, זכר הוא תוקף ונקבה היא קורבן).
בהמשך גם התפרסם מאמר שיטנה פמיניסטי שמסביר באופן סמוי שבעצם כל ילד (זכר) יכול להפוך לאנס גם בגיל 6 :
הוא הוציא את הילדה מהגן במרמה והוביל אותה למחסן הסמוך. בעזרת חבלים שהכין מראש, קשר את ידיה את רגליה וחסם את פיה בנייר דבק. לאחר מכן, הוא התעלל בה מינית. הוא לא היה פדופיל. הוא היה בסך הכול ילד בן 6.
"הוא אמר לי 'אנסתי וזה היה כיף'", נזכרת דר' טליה אתגר, מנהלת המרכז למניעה וטיפול באלימות מינית בקרב ילדים בעמותת עלם. "כששאלתי אותו איך הוא הוציא אותה מהגן, הוא הסתכל עלי כמו על דבילית שלא מבינה כלום ואמר 'מה, את לא יודעת שהיא נורא אוהבת את אבא שלה? אמרתי לה שאבא שלה בא לבקר'. כששאלתי מאיפה היו לו חבלים, קיבלתי שוב את המבט המזלזל. הוא הסביר שהוא לקח את החבלים ואת נייר הדבק מפינת היצירה בגן".
לא צריך להיות מומחה כדי להבין שמילת המפתח הכי מרכזית במאמר הזה היא כסף, כסף ו-כסף. גם כריסטינה הוף סאמרס מספרת על כיצד עסקניות פמיניסטיות מחדירות בכוח באמצעות שקרים ומרמה תיאוריות הזויות לפיהן גם ילד בן 4 אפשר להאשים בהטרדה מינית של ילדה בת גילו. בין יתר הדוגמאות היא הביאה את סיפורו של ילד בן 9 שנעצר ע"י שוטרים שהגיעו לבית הספר, ודחפו אותו לניידת באגרסיביות כבול באזיקים מאחורי גבו. מה היה פשעו? הוא נתקל בילדה בת גילו בחדר אוכל צפוף ומלא. במקרה אחר, היא מספרת על תלמיד תיכון בן 16, תלמיד מצטיין שלא היו לו שום בעיות בשום תחום אבל נזרק מיידית מבית הספר רק בגלל תלמידה שהתלוננה נגדו שהיא שמעה אותו אומר לחבר שהוא נמשך לתלמידה כלשהי.
איך הגיבה ד'? היא הגנה על כותבת המאמר ותמכה בה בכל מילה:
"...הילד בעצמו בא וסיפר שאנס. זה לא מישהו שתלה עליו תוית כזאת, נראה כי הוא היה מודע יפה מאוד למה שהוא עושה. הוא בא ואמר "אנסתי וזה היה כיף".
"הילדים לא שיחקו קצת! הילד ב-מ-ר-מ-ה הוציא את הילדה החוצה על ידי שקר שאבא שלה הגיע, הוא אף ניצל את העובדה שילדה מאוד אוהבת את אבא שלה"
ד' כנראה שכחה שמי שכתבה שורות אלה ו"ציטטה" כביכול את אותו ילד בן 6 היא בעלת אינטרס שמופיע בגלוי במאמר : כסף ("תקציב") ורק כסף, כלומר ה"ציטוט" מלכתחילה לא חייב להיות מדוייק או אמיתי בכלל!
טענתי היא מאוד פשוטה: לא ייתכן שמצד אחד אפשר לטעון שכל ילדה בת 10 או 11 היא תמיד תמיד תמיד טהורה, צדיקה, תמימה, חסרת אונים וחלשה ובאותו הזמן בדיוק לטעון שילד (זכר) בן 10 או 11 מסוגל לאנוס באכזריות - יש כאן כשל לוגי, מוסרי, חשיבתי וחברתי שנוגע בבעיה הרבה יותר עמוקה ושורשית, כלומר שמגיל הילדות שופטים ומחמירים עם בנים רק בגלל שנולדו בנים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
