זכויות הגבר בישראל

גם הכללה חיובית, כמו כל אמצעי סטריאוטיפיזציה לטוב ולרע, היא כלי פסול שמזיק, פוגע ומשריש דעות קדומות ותפיסות מוטעות לגבי קבוצות שלמות של אנשים באופן אוטומטי ושרירותי. לעומת הכללה שלילית, שמכילה הכפשה, גנאי או כל ביטוי לשנאה וגזענות כלפי קבוצה מסויימת, הכללה חיובית היא מניפולטיבית ומציגה כביכול את "חצי הכוס המלאה", במקרה שלנו את הנשים כ"טובות יותר מגברים", ובכך רומזת באופן שאינו משתמע לשני פנים שגברים נחותים מנשים. ברמה הפסיכולוגית, אנחנו נוטים להסכים ולקבל מחמאות ושבחים וכל אמירה חיובית ונחמדה יותר מאשר דברי נאצה וקללות, לכן זה נשמר טוב יותר בזיכרון הקולקטיבי.

יש פתגם פמיניסטי מאוד ידוע שאומר "כל מה שגבר יכול לעשות - אישה יכולה לעשות טוב יותר". על זה מתבסס כל הפמיניזם המודרני, על תחושת עליונות וריטואל בלתי פוסק של השפלת גברים, במיוחד באמצעי התקשורת, מה שמוכר בחו"ל כMALE BASHING. הכל מלאכותי והכל מזוייף. כך למשל דווח באמצעי התקשורת על סקר שבאופן נחרץ קובע חד משמעית כאילו הנשים בפוליטיקה הישראלית הן הטובות והצדיקות ביותר ואגב לא פעם ראשונה ש"נבחרו" לתואר זה נשים מאותן המפלגות והזרמים הפוליטיים.

ברשימת ה"מושחתים ביותר" הייתה רק אישה אחת וכצפוי דווקא ממחנה הימין - ח"כ אסתרינה טרטמן. אין זה מפתיע כלל כי היא לא משרתת את האג'נדה השמאלנית-פמיניסטית ובתור לוחמת בצה"ל מסמלת בעיני הפמיניסטיות "משתפת פעולה צבא הכיבוש הגברי-שוביניסטי-פטריארכלי". אם לצטט את האלוף איציק מרדכי בראיון בתוכנית "עובדה" עם אילנה דיין, אפשר להתנכל לכל אדם, לפשפש ולחטט בעברו ולחפש אוייבים, אנשים שהיו מסוכסכים איתו מסיבה כזאת או אחרת ורוצים ברעתו.

השמאלניות (כולל ציפי ליבני) הן לא באמת כאלה צדיקות גמורות - זה שאנחנו לא יודעים על דברים שעשו או לא עשו כחוק זה לא עושה אותן נקיות כפיים. הפושעים הגדולים והמסוכנים ביותר בעולם הם דווקא אלה שיודעים כיצד לנצל פרצות בחוק כדי לא להיתפס. יש כאן בישראל מאפיה שמאלנית-פמיניסטית ששולטת באמצעי התקשורת והיא דואגת באופן שיטתי להתנכל לאנשי ימין תוך כדי הכללות חיוביות וסגידה לנציגי (במיוחד נציגות) השמאל והפמיניזם, וטיוח שיטתי של כל דבר שעלול לחשוף את פניהם האמיתיות.

הפמיניסטיות שולטות למעשה בכל תחום והן כופות בכוח את דעתן כאילו כל הנשים בעולם צדיקות, תמימות, חכמות, טובות לב, טהורות, קדושות ובעיקר קורבנות חסרות ישע של ה"הגברים ששולטים בעולם". קחו למשל את הנושא הכאוב של תאונות דרכים - לפי הפמיניסטיות רק גברים אשמים בבעיה והן כופות עלינו מחקרים וסטטיסטיקות מפוברקות שקובעים ש"נשים נוהגות טוב יותר". כלומר, במילים אחרות, גברים נוהגים גרוע יותר והם "מופרעים, מסוכנים ואלימים גם על הכביש".

לדוגמא, במהלך משדר מיוחד בערוץ 2 בנושא תאונות דרכים ועוד לפני תחילת המשדר, המגיש עמנואל רוזן (שכבר שיתף בעבר פעולה עם פמיניסטיות קיצוניות) פנה למגישת החדשות יונית לוי וסיפר "בבתי הכלא כלואים 150 גברים שהרגו על הכביש", והוא בפירוש הדגיש את המילה 'גברים' וחזר עליה שוב ושוב כאשר דיבר על עברייני התנועה, כלומר 'גברים' זאת מילה נרדפת לפושעים ועבריינים. חד משמעית. כך היה גם בתשדיר של המועצה הלאומית לבטיחות בדרכים שהשמיץ גברים על ימין ועל שמאל ונציגה פמיניסטית סיפרה בגאווה על כמה גברים יש בבתי הכלא לעומת נשים, בחיוך רחב כשפניה קרנו מרוב אושר (נושא שלם בפני עצמו).

המציאות היא שונה לחלוטין, ראשית כל, נשים נוהגות הרבה פחות על הכביש מבחינת זמן ומרחק, יש יותר נהגים ממין זכר ורוב הנהגים של הרכבים הכבדים שעובדים למחייתם על הכביש (אוטובוסים, משאיות וכו') הם גברים, לכן הגיוני שגברים יהיו מעורבים יותר בתאונות דרכים ובנוסף לכך גם במקרים של תאונות דרכים ועבירות תנועה חמורות ביותר שמבצעות נשים על הכביש, גם כאלה שגורמות לפציעות קשות ומוות, יש מדיניות מובהקת לוותר לנשים, לסלוח להן ולהעלים עין. כך למשל קורה מקרה ששוטר עוצר נהגת על דיבור בטלפון נייד תוך כדי נסיעה, ובית המשפט קובע ש"הוא שקרן" רק כי לא התייחס לתירוצים שלה.

תעברו למשל על הרשימה הזאת : שימו לב לדפוס, לא משנה כמה חמורה ומסוכנת עבירת תנועה שאישה תבצע, תמיד יוותרו לה ויעשו הכל כדי להוציא אותה כמה שיותר נקייה. בעולם המערבי יש מסורת משפטית ארוכה מאוד של וויתור וסלחנות כלפי נשים שביצעו פשעים מגניבה, התעללות ועד רצח בדם קר. לפני 100-200 שנה היה חוק שאם אישה ביצעה פשע כלשהו - בעלה נענש במקומה (ועדיין יש מקומות בעולם שהחוק קיים עד עצם היום הזה).

מסיבה זו בדיוק כאשר במדינת איסלם פונדמנטליסטית דנים למוות אישה שביצעה רצח, פתאום כל ארגוני זכויות האדם וכל אמצעי התקשורת המערביים מתרעמים, מתקוממים ומפעילים לחץ כבד לשנות את "רוע" הגזירה. בחוצפתם הם מתארים זאת כ"פגיעה בזכויות האישה" למרות שגברים שם סובלים מענישה הרבה יותר מחמירה. פעמים רבות הלחץ עובד ואפילו מוציאים את האישה-הרוצחת לחופשי בגלל תפיסות הפמיניזם שקובע באופן שרירותי שאם אישה ביצעה רצח, סימן שהנרצח (לעיתים אף נרצחת ואפילו ילדים) אשם בהתעללות, ניסיון אונס או כל שקר ותירוץ אחר שקל מאוד לכפות כאשר קורבן הרצח לא יכול לספק את גרסתו.

באותו משקל יש את התעמולה האינסופית בנושא אלימות במשפחה - הפמיניסטיות כל הזמן מדברות על אלימות כלפי נשים ולעיתים מוסיפות "כלפי נשים וילדים" כדי ליצור דמוניזציה מוחלטת כלפי הגברים. למרות שרוב האלימות כלפי ילדים מבוצעת ע"י נשים, עדיין אנחנו שומעים בתקשורת בהדגשה ובהרחבה רק על המקרים שבהם גברים מתעללים בילדים, בגלל מדיניות סינון והדגשה סלקטיבית, תוך כדי שהן מתמקדות רק במקרי ההתעללות המינית למרות שהם רק 10 אחוז מכלל סוגי ההתעללות בילדים.

הטקטיקה בסופו של דבר זהה: הן תוקפות את הגברים כשהן מעמידות פנים שהן מגינות על הקורבנות כשבמציאות לא רק שהן אינן עוזרות לנשים שהן באמת קורבנות אלא אפילו מזיקות להן. שמעתי רבות על נשים נפגעות אלימות שביקשו עזרה מארגונים שאמורים לעזור להן, אך אלה דחו אותן ואף סילקו כי לא היו מוכנות לשתף פעולה עם שיטות העבודה שלהן: לפרסם את הסיפור בתקשורת, להעליל, להמציא ולנפח תלונות על דברים שלא היו ולא נבראו.

אנחנו שומעים המון על "העצמת נשים" ופרוייקטים יוקרתיים להעצמת נשים, אבל מהי באמת ההגדרה של העצמת הנשים? זהו למעשה ביטוי נרדף לאפלייה מתקנת. הן טוענות שהגברים בכל מעמד ובכל קבוצה אפשרית (כולל נכים) תמיד חיים טוב יותר, ולכן חובה על המדינה להפלות (לקפח ולדכא) את הגברים לרעה ואת הנשים לטובה, להשקיע יותר בנשים ולתת להן הרבה יותר. כך לדוגמא, פסקו שופטי ביהמ"ש העליון שעל המדינה לתת 150 אחוז יותר תקציב לספורט הנשי. הן גם מתגאות בכך שהן העבירו חוק לפיו בתפקידי ניהול בכירים, חובה להעדיף אישה על פני גבר במקרה בו לשניהם יש כישורים זהים. פתאום אפליה מינית היא אמצעי מוצדק, חיובי ו"מועיל" לחברה, כי הוא בא "לחזק את הנשים".

תעמולה לחוד ומציאות לחוד: רוב ( קרוב ל90% או יותר) האנשים במצוקות החיים הקשות ביותר הם גברים - קבצנים (הומלסים), מתאבדים, קורבנות רצח, אלפי חפים מפשע שנכלאים, נפגעי תאונות עבודה  - הם כולם גברים והם נרדפים ע"י ממסד פמיניסטי פנאטי, בשנאה חסרת תקנה וחסרת גבולות.

עבור הפמיניסטיות קידום הנשים ונשים בלבד הוא הדבר היחיד שחשוב, כפי שאפשר לראות בהצעת חוק שהעבירה ח"כ אמירה דותן:

"הצעת חוק שהעבירה ח"כ עמירה דותן (קדימה) במליאת הכנסת ביום שלישי שעבר בקריאה ראשונה מציגה שיטה חדשה להעדפה מתקנת לנשים. ההצעה קובעת שכל הצעת חוק שתעבור קריאה טרומית תישלח לעיון הרשות לקידום מעמד האשה. זו תבדוק את ההשפעות של הצעת החוק בתחום השוויון בין המינים, ובמלים אחרות: האם החוק מגדיל או מקטין את אפליית הנשים."

מעניין אם הן שכחו שהן כבשו מזמן את בית המשפט העליון? הרי לא משנה מה הממשלה תחליט - בסופו של דבר נשיאת ביהמ"ש העליון היא מעל לכל.

הייתי רוצה לפנות אל הפמיניסטיות ולהגיד להן ש"כל דבר מרושע ואכזרי שגבר יכול לעשות - אישה יכולה לעשות גרוע יותר" אבל אני כבר יכול לתאר לעצמי את תגובתן המתלהמת כי בסופו של דבר ההכללות הפמיניסטיות באות לשרת אך ורק את האינטרסים שלהן : כשנוח להן, הן מתארות נשים כחלשות, קטנות ומסכנות, וכשנוח - גיבורות, חזקות, אמיצות ובלתי מנוצחות.

ג'ק