בשנת 1996 ראיתי בחדשות ידיעה מצולמת על רצח 50 גברים ונערים במלחמת האזרחים באלג'יר. הראו צילום בלתי מצונזר של שורה ארוכה של גופות, והקריינית סיפרה בשטחיות ובקור רוח שכולם היו אזרחים בלתי חמושים וכולם נרצחו כאשר ישנו. הידיעה הזאת נמשכה לא יותר מ20 שניות, אני זוכר היטב כי הסתכלתי בשעון. לעומת זאת, כאשר דיברו על 2 או 3 נשים שנרצחו באותה מלחמה בדיוק – הייתה כתבה של לפחות 15 דקות שבמהלכה נאמרו כל הקלישאות הידועות על כמה חמורה היא פגיעה בנשים, שזה "פשע המלחמה החמור ביותר" ובין היתר, התראיינו בני משפחותיהן של הנרצחות, הראו תמונות ("הן היו כה צעירות ויפות") – כל מה שמאפיין כתבה תעמולתית בשיא הדרמטיזציה.
אבל זה לא היה המקרה היחיד או הראשון (ולצערי גם לא האחרון) שממחיש מעבר לכל ספק שאין שום ערך לחייהם של גברים ונערים – לא משנה באיזה אכזריות הם נרצחים, לא משנה הכמות העצומה והמחרידה שלהם – העולם המערבי כולל במיוחד ארגונים לזכויות אדם כמו אמנסטי והאו"ם, כולם מתמקדים אך ורק בנשים ומתעלמים באופן שיטתי מקורבנות פשעי מלחמה ממין זכר, אפילו אם זה אומר להניח להם להירצח ואפילו לוודא שהם יירצחו – אם בסלקציה מי יחיה ומי ימות ואם במדיניות צבאית שמכריחה באיומי נשק את הגברים להישאר במקום בו הם יירצחו באכזריות כאשר גופותיהם יירקבו להן כשהן זרוקות כמו לכלוך ופסולת.
ראשית, זהו נושא מאוד מורכב, קשה ומזעזע שאני אשתדל לדון בו כאן בהרחבה ואתמקד בדוגמאות ומקרים להמחיש את הבעיה. אני לא ממציא כאן שום דבר, מדובר בעובדות אמיתיות שאני מביא לאחר קריאת חומר רב בנושא. אני ממליץ מאוד לבקר באתר הזה ולקרוא לפחות חלק מהמידע הרב שאפשר למצוא בו:
http://www.gendercide.org
GENDERCIDE (רצח סלקטיבי לפי מגדר) של גברים הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית שנבנית כולה על מוות המוני של גברים שנתפס כמובן מאליו, מקובל, שיגרתי ו"בלתי נמנע" – גם כאשר מדובר באזרחים לא חמושים בלי שום הכשרה צבאית וגם כשההגדרה 'גבר' מתייחסת לילד מגיל 10 ומעלה. מוות של גברים ונערים פשוט לא מפריע לאף אחד ואף אחת – עובדה. ד"ר אורלי לחם קפלן למשל שפיתחה לכאורה שיטה שמבטיחה להביא לעולם ילדים (רק בנות) בלי שום צורך בזרע גברי, אמרה בראיון לשלי יחימוביץ': "מלחמות דואגות לאיזון טבעי בעולם" (כלומר זה שגברים מתים במלחמות זה "איזון טבעי"!!)
סטאלין רצח והשמיד באופן שיטתי 50 מיליון בני אדם (50,000,000!!) - 98 אחוז מהם גברים לעומת אדולף היטלר, מנהיג המשטר הנאצי, שרצח באופן שיטתי 6 מיליון והוא מפורסם הרבה יותר כרוצח העם הגדול ביותר בהיסטוריה. מדוע? כי בין קורבנותיו הרבים, היו נשים וילדים - בדיוק אותה הגישה לגבי רוצח הנשים הסדרתי "ג'ק המרטש" שהוא מאוד מפורסם למרות שבאותו זמן ומקום בדיוק, הייתה זו דווקא אישה – רוצחת סידרתית בשם מרי אן קוטן שרצחה פי שתיים יותר בני אדם (גברים וילדים) ממספר הנשים שרצח ג'ק המרטש.
בזמן שאלפי, עשרות ומאות אלפי גברים נרצחים באכזריות באופן שיטתי במשטרים אפלים מסביב לגלובוס, אפילו בזמן שאני כותב מאמר זה, כל מה שמעניין את המערב והעולם החופשי זה "לקדם את מעמד האישה", כלומר, סוגיות כמו ייצוג פוליטי של נשים וזכותן להתלבש ולהתנהג בפריצות ולשדר סקס (במדינה מערבית, אישה רשאית להתערטל בציבור כאוות נפשה ועוד להתלונן על "הטרדה מינית" לגבי מבטים ופליטות פה אבל במקרה של גברים – "חשיפה לא מהוגנת של הגוף" נחשבת פשע חמור מאוד ומעשה של הטרדה מינית בפני עצמו – רק אם כאמור גבר עושה זאת). זה כנראה חשוב יותר מחיי אדם והרי גברים בכלל לא נתפסים כבני אדם כשמדברים על זכויות אדם.
המטרה כנראה בסופו של דבר היא יציאה למלחמת עולם של המערב נגד מדינות האיסלם במטרה לשחרר את הנשים המוסלמיות (נושא מסובך בפני עצמו), אפילו במחיר שפיכות דמים ורצח המוני של מאות אלפי או מיליוני גברים רק במטרה "לשחרר את הנשים", כולל חימוש הנשים!
בזמן שארה"ב נכנסה למלחמה נגד משטר הטאליבן באפגניסטאן, לא היה מבזק חדשות בודד שבו לא הוזכר "דיכוי הנשים ע"י משטר הטאליבן שונא הנשים" וכל הזמן ראיינו נשים אפגניות שמספרות כמה הן סובלות שם. עצם העובדה שלנשים הללו הייתה הפריוולגיה להציג את "סבלן" ולתאר מה מפריע להן ומה פוגע בהן, זה מספיק כדי להבין שלא מדובר ב"אוכלוסייה הכי מדוכאת", להיפך: הן הקבוצה הכי חזקה עם הכי הרבה זכויות ביחסית (כאן "קבור הכלב":יחסית) לקבוצות אחרות.
עוד בזמן אותה מלחמה, לפני שארה"ב הביסה את הטאליבן, ביקרתי באתר האינטרנט של ארגון נשים באפגניסטן וראיתי כמה משאבים הן מסוגלות להשקיע. היכולת לגייס מערכת קשרים כל-כך גדולה של יחסי ציבור ופרסום בינלאומיים מוכיחה שהנשים באפגינסטאן לא כאלה מסכנות כמו שנוח להן להציג. גם ההיסטוריה מוכיחה שלפני השתלטות הטאליבן, אפגינסטאן הייתה גן-עדן פמיניסטי בו הנשים שלטו בכל התפקידים הבכירים: רופאות, שופטות, פרופסוריות, מדעניות וכו', בזמן שהגברים היו בשר תותחים זול ומתו כמו זבובים במלחמה. לפתע הגיע משטר הטאליבן וקבע שגם נשים צריכות לסבול, לא רק גברים ולפתע כל העולם צועק "שנאת נשים!" ויוצאים למלחמה עקובה מדם שהפמיניסטיות בארה"ב במשך שנים ניסו לדחוף את הממשל וכל מה שהיה חסר זה תירוץ מתאים. המלחמה נגד הטירור היא אומנם מוצדקת אבל זוהי עובדה שהפמיניסטיות צמאות הדם תכננו את המלחמה נגד הטאליבן מספר שנים עוד לפני פיגוע ה11/9, בעיקר אירגון פמיניסטי בשם Feminist Majority Foundation שעמד מאחורי תעמולת שטיפות המוח על "מצב הנשים באפגינסטאן" בכל אמצעי התקשורת הבינלאומיים.
כאן המקום להסביר עיקרון שמסביר את אחת המניפולציות הכי מרכזיות שמפעילות הפמיניסטיות: כשמתמקדים בסבלה של קבוצה אחת באופן חד צדדי, תוך התעלמות מוחלטת מהצד השני – בהחלט אפשר ליצור את הרושם המוטעה, המטעה והשקרי ש"קבוצה א' מקופחת לעומת קבוצה ב'" כי יוצרים אצל הציבור את הרושם ה"מובן מאליו" שבעצם הקבוצה שמתעלמים ממנה – הגברים - בעצם "חיה טוב יותר מהקבוצה שמדברים עליה כל הזמן". בפועל, מי שמתלונן יותר מקבל יותר.
במקרה הספציפי, לא רק שזה לא נכון ש"הגברים באפגינסטאן חיו/חיים טוב יותר" – לפני שלטון הטאליבן נשים שלטו במדינה והגברים מתו כמו זבובים במלחמות. בזמן שלטון הטאליבן והמלחמה נגדו, סבלם של הגברים הוכפל כי לפתע הם לא רק נהפכו לעבדים בידי שלטון זה אלא גם מטרות לגיטימיות לשנאה גזענית של העולם המערב.
קיראו בבקשה את המאמר של קאטי יאנג בנושא:
העובדות, אם בודקים אותן בזהירות וביסודיות, מראות שאפילו במשטרים אפלים כמו הטאליבן היו ויש קודים של כבוד לנשים – דוגמא טובה לכך היא שכאשר עיתונאית בריטית נפלה בשבי הטאליבן, כל אמצעי התקשורת המערביים סערו "כמה יתעללו בה במיוחד בגלל היותה אישה" אבל בפועל לאחר שהיא השתחררה בריאה ושלמה, היא חייכה ואמרה שהתייחסו אליה מאוד יפה. אנשים לא יודעים זאת (בגלל הצנזורה הפמיניסטית שמצליחה לערפל את מה שלא מתאים לה שהציבור יידע): יחד איתה נעצרו שני גברים וילדה שהיא שילמה להם כדי שיראו לה את הדרך ולא ידוע מה עלה בגורלם כי כל עוד הפרינססה המערבית ניצלה – "הסיפור נגמר בסוף שמח".
אני לא קונה את הסיפורים והתיאורים המנופחים על כך ש"נשים סובלות יותר בשבי" כי לאורך כל ההיסטוריה העובדות מוכיחות שאם כבר יש הבדל אז לנשים מתייחסים דווקא טוב יותר. בתקופת מלחמת המפרץ ב1991 למשל היו נשים בריטיות שנפלו בשבי העיראקי ודווקא אליהן התייחסו מאוד בעדינות בזמן שאת הגברים עינו ו"פוצצו" במכות. כל הסיפורים הללו שמספרים ש"בשבי נשים סובלות יותר כי אונסים אותן" הן מעשיות דמיוניות כי ראשית כל במשטרים איסלאמיים פונדמנטליסטיים אונס נחשב אחד הפשעים הכי חמורים והעונש עליו הוא עונש מוות או מינימום סירוס בפומבי.
שנית, כפי שמספר פרופ' מרטין ואן קרפלד, מדובר ב"סם מרץ" שבו תמיד השתמשו כדי להרעיל את הלוחמים והחיילים ש"חיילי האויב עלולים לאנוס את נשותינו אם לא נביס אותם", וזה תמיד עובד כי גברים יעדיפו להקריב את חייהם ולמות באכזריות ובייסורים קשים רק כדי שהנשים מהעם שלהם לא ייפגעו, יפצעו, יישרטו, ייהרגו ובטח לא ייאנסו (מה שנחשב בכל תרבות, מערבית או מזרחית, "פשע חמור יותר מרצח"). עובדה שהפלסטינים עדיין משתמשים בשיטה הזאת תוך כדי שהם מספרים לבני עמם ש"חיילי צה"ל אונסים נשים ונערות פלסטיניות" (ויש שמאלנים קיצונים, בעיקר נשים, שבאמת קונים את זה) אבל חשוב לזכור שהם לא המציאו את השיטה.
בשנים (מאז מלחמת "שיחרור עירק" ב2003) נרצחו עיתונאים ואזרחים רבים שנפלו בשבי קיצוניים עיראקיים – כולם לא חמושים וכולם גברים. אין מספיק מילים כדי לתאר את האכזריות שבה הם נרצחו ועוד תועדו במצלמות וידאו. אני ראיתי לצערי קטעים רבים כאלה באינטרנט. אחסוך מכם את תיאורי הזוועות שאני ראיתי אבל רק אומר שמה שאתם יכולים לראות בסרטי אימה מודרניים ולא מצונזרים, זה עוד כלום. אומנם מספר קטן מאוד של נשים נפל שם בשבי אבל כולן ניצלו. עיתונאית איטלקייה, עיתונאית צרפתייה, אזרחית יפנית - אפילו לאחר שהחוטפים הודיעו שהם נרצחו או יירצחו לאחר שנגמר האולטימטום שהציבו, בסופו של דבר לאחר חודשים של כותרות ענק באמצעי התקשורת שהספידו מראש את החטופות, התברר לבסוף שהן עדיין בחיים, בריאות ושלמות.
שימו לב כמה עיתונאים נהרגים בזמן סיקור מלחמות וסיכסוכים צבאיים רק בשנה אחת! הגורם המשותף הוא שכולם גברים!
קיימות לדעתי שתי סיבות עיקריות לכך ש"מוותרים" לנשים ומרשים להן להישאר בחיים:
1. נטייה טבעית-ביולוגית של בני אדם בכל התרבויות לרחם על נשים ולהגן עליהן אפילו אם הן שייכות לצד של האויב (חוץ מבמקרה של טרור - מיד ניכנס גם לזה) ו2. המערב אומנם נלחם במשטרים קיצוניים ואפלים כמו הטאליבן ודומיו, אבל אף משטר לא יהיה עד כדי כך טיפש "לשחוט" את "הפרה" הקדושה ביותר לעולם המערב (כאמור, חטיפות של נשים מקבלות תשומת לב ציבורית, פוליטית ותיקשורת מרכזית ביותר) ופגיעה באישה יכולה לגרום לצעדים ומהלכים צבאיים קיצוניים ביותר אפילו מצד המדינה הכי מתונה והכי מאופקת בעולם.
המקרה של טרור הוא בהחלט יוצא דופן: פעולות טרור נחשבות בעולם המערבי פשע מלחמה, קודם כל משום שהן פוגעות גם בנשים - בגלל אופי ושיטות הפעולה של הטרוריסטים, פגיעה בכמה שיותר אזרחים ללא אבחנה. מדוע לצורך ההשוואה גם מאפיה וארגוני פשע למיניהם לא מוגדרים כ"ארגוני טירור"? יש כל-כך הרבה סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה שמתארות באופן רומנטי את עולם המאפיה ובמדינות המערב (אולי גם בישראל) למאפיה לעיתים יש קירבה וקשרי הון ושלטון. הסיבה לכך בשורה התחתונה היא שמאפיה - ארגון פשע מאורגן היטב, מסוגל לרצוח גברים בכמויות ענק כמו חרקים אבל בשום פנים ואופן לא לפגוע בנשים. להיפך: עברייני אלימות בכירי העולם התחתון מתגייסים "לטפל באופן אישי" בגברים שהכו נשים או אנסו אותן. אגב, גם "מאפיה" הוא ארגון שבסופו של דבר מי שנהנים הכי הרבה מהרווחים שלו הן נשים שנשארות לנהל את העסקים והכסף הגדול כאשר בעליהם, ראשי המאפיה, מגיעים בשלב כלשהו לכלא (או מתים בדרך). הנשים והבנות במשפחות המאפיה חיות כדי ליהנות מהכסף (הטבול בדם) ומהגנה של שומרי ראש אישיים והגברים חיים רק כדי לרצוח, להרוג או להיהרג, או מינימום לשבת כל החיים בכלא.
מה שמשותף למאפיה ולמשטרים אפלים כמו הדיקטטורה של סאדאם חוסיין היא העובדה שהם מכריחים גברים בכוח מגיל מאוד צעיר לשתף פעולה, לשרת את המטרות של המשטר או ארגון הפשע ולהיות מוכנים למות למענן – מי שמסרב או "לא ממלא טוב מספיק את תפקידו" פשוט מוציאים אותו להורג (רואים זאת בכל סרט קומדית פשע ואפילו בסרטים מצויירים).
כלומר לגברים שממולכדים במשטר כזה רק כי הם נולדו במקום ובזמן מסויים, אין שום ברירה והם פשוט "חייבים למלא את תפקידם". בדיוק כמו לחיילים העיראקים, לחברי ארגון פשע יש שתי אפשרויות: לחטוף כדור מהבוס על בגידה או לחטוף כדור מהשוטרים. בהיסטוריה שליטים, לעיתים גם שליטות (שליטות-נשים היו גרועות ואכזריות יותר משליטים גברים), תמיד הכריחו את הגברים להילחם ואלה שסירבו או מסיבה כזאת או אחרת לא מילאו את חובתם פשוט הוצאו להורג. היום במדינות המערב כולל ארה"ב וישראל, גברים שלא מוכנים לסכן את החיים ולמות במלחמות אומנם לא יוצאו להורג אבל הם יאבדו את כל הזכויות שלהם, הם יישבו תקופות ארוכות בכלא וישאו עימם אות קלון לאורך כל חייהם.
פשעי מלחמה
דוגמא מזעזעת שמייצגת את האופן שבו דווקא האו"ם וארגוני זכויות אדם שיש להם את כל הכוח והמשאבים והיכולת כדי למלא את חובתם להציל אזרחים חפים מפשע ולא חמושים, פועלים להכריח גברים להישאר במקום שבו הם יירצחו היא הדוגמא מפלוג'ה בעיראק:
"ארה"ב קראה אתמול לכל הנשים והילדים המתגוררים בעיר פלוג'ה, שבשליטת המורדים, לעזוב את העיר - כך מסרו תושבים בעיר. בהודעה, שהועברה ברמקולים ובכרוזים, נאמר כי כל הגברים עד גיל 45 שינסו לעזוב את העיר ייעצרו, וכך ייעשה גם לגברים שיבקשו להיכנס אליה. תושבי פלוג'ה התבקשו בהודעות לסייע לכוחות ארה"ב לתפוס "מחבלים".
"
האין זו אכזריות שמזכירה משטר אפל בפני עצמו?? להכריח בני אדם, אזרחים לא חמושים, להישאר במקום בו יש להם את כל הסיכויים להיהרג כשהם תקועים בקו האש? אבל זאת לא הפעם הראשונה ולצערי כנראה גם לא האחרונה.
מישהי, עובדת סוציאלית, מאוד עצבנה אותי כשהתווכחה איתי פנים מול פנים ב1999 :"את מי אונסים בצ'צניה? את הנשים!" כמעט צעקתי עליה "אבל את הגברים רוצחים שם!!!". לא יכול להיות שנשים הן עד כדי סתומות שהן לא מסוגלות להבין שגורל שבו מפרידים עשרות אלפי גברים מגיל 10 ומעלה מה"נשים והילדים" ומוציאים אותם להורג כאשר גופותיהם נרקבות בשדות ומשמשות כ"דשן טבעי", זה "לא גורל רע יותר" כי באמת אם הרמה המוסרית שלהן היא עד כדי כך נמוכה ושואפת לאפס, לא מגיע להן כלום.
התקשורת עוסקת באופן חד-סיטרי אך ורק בפגיעה בנשים, משום שרצח המוני של גברים לא נתפס כלל כפשע מלחמה אלא כ"אובדן מקובל ולגיטימי". לאחר מלחמת העולם השנייה נשארו מעט מאוד גברים באירופה. טייס הניסוי הדגול דני שפירא, נשלח בסוף ה40 לקורס טיס קרבי בצ'כיה וסיפר "החברה הייתה נעימה במיוחד כי באוכלוסיית צ'כיה על כל גבר אחד היו 7 נשים".
דוד שלי (לוחם וקצין משטרה) שעלה לארץ בשנות ה40 והכיר ניצולי שואה שמע על כנופיות נשים באירופה שנהגו לחטוף גברים ולבצע בהם אונס קבוצתי. כמובן שהנטייה של גברים לראות זאת כ"פנטזיה סקסית" בדיוק כמו המחשבה הילדותית שבעולם שבו יהיו יותר נשים מאשר גברים, כל גבר "יחיה כמו מלך" כי "יותר נשים יתחרו ביניהן על כל גבר". זוהי מחשבה ילדותית ולא מציאותית כי נשים, להבדיל מגברים, לא מנצלות יתרונות של כוח כלשהו כדי להרשים גברים וכמה שיש להן יותר כוח וכסף ושליטה ומעמד גבוה יותר, כך היחס שלהן לגברים הוא גרוע יותר, הן נעשות שתלטניות יותר, הדרישות שלהן רק עולות והציפיות מגברים שגם כך הן גבוהות (ותורמות באופן ישיר לסיבה שגברים מתים בממוצע כ7 שנים לפני הנשים, בגלל לחצים אדירים) רק נעשות יותר ויותר בלתי אפשריות.
במקרה הזה, זכור לי שכאשר קלינטון נבחר לראשונה, פוליטיקאית אמריקנית נאמה בהתלהמות ואמרה "נשים הן 53 אחוז מהאוכלוסייה ומגיע להן ייצוג פוליטי בהתאם לכך!". אפילו ראש ממשלת ישראל לשעבר, אריאל שרון, הכריז לא מזמן ש"יש לפעול למען רוב נשי של 75 בעמדות בכירות במשרדי הממשלה" (!)
ולזה הן קוראות שיוויון!!
כלומר, במילים אחרות, רוב נשי כבר קיים בעולם, אפילו אם עדיין הוא לא קיצוני כמו שהפמיניסטיות שואפות אליו (90 אחוז נשים, 10 אחוז גברים), הניצול לרעה של היתרון לטובת נשים כבר מגיע לידי ביטוי באופן הכי קיצוני אם זה אומר לתת עוד תקציבים ממשלתיים ענקיים עבור השכלה לנשים-בלבד אפילו שהן הקבוצה שבלאו הכי יש לה רוב במוסדות להשכלה גבוהה, ואם זה אומר לתת תקציבי רווחה ענקיים רק כדי לעזור ל"נשים במצוקה", ואם זה אומר להמשיך לדאוג ששני שליש מתקציב הבריאות יושקע בבריאות האישה בלבד (והיתר באופן שוויוני לשני המינים) – מה שבסופו של דבר מכריח את הגבר למות מוקדם יותר, אם לא במלחמות או מחלות אז באבטלה המונית שמשאירה לגברים את האפשרות להתאבד או לשוטט ברחוב ולמות ברעב כמו כלב.
קנאת GENDERCIDE
מה שהכי מאפיין את הפמיניסטיות זו תחרות אינסופית עם הגברים, בעקשנות ילדותית וחסרת הגיון. ה"הגיון" היחיד שמניע אותן הוא "נשים תמיד צודקות" אפילו אם זה אומר לשקר, להמציא, לפברק, לסלף ולשכתב את ההיסטוריה כפי שתהיה נוחה עבורן. 3 הדוגמאות המרכזיות שמצאתי לתיאורים של כביכול GENDERCIDE של נשים, הוא ציד המכשפות, רצח נשים ע"י בעלים ו"רצח שיטתי של תינוקות ממין נקבה בהודו ובסין". כל שלושת הדוגמאות האלה הן מניפולציות שמציגות נתונים בצורה שקרית, סלקטיבית ומעוותת:
- לפי ההיסטוריון פרופ' מרטין ואן קרפלד, בתקופת "ציד המכשפות" גם גברים שנחשדו בעיסוק בכישוף נרדפו והוצאו להורג, והיו אפילו מקומות באירופה שבהם הוצאו להורג יותר "מכשפים" גברים מאשר "מכשפות" נשים. הוא גם מסביר שהיו אלה לרוב נשים שהעלילו, הלשינו והסגירו נשים אחרות מסיבות של נקמנות או סתם התנכלות אישית ולא התיאורים הדמיוניים על "משטר גברי פטריארכאלי שהשמיד נשים".
- באלימות בין בני זוג, מחקרים רבים בעולם מראים שנשים אלימות לא פחות מגברים. גם בנושא רצח, נשים רוצחות גברים לא פחות מאשר ההיפך, רק ששיטות הפעולה שלהן הן יותר סמויות: הן מרעילות אותם (ראו: מחקרים של ד"ר דברה שרמן קופלן), הן נעזרות בגבר שיבצע את העבודה עבורן תמורת תשלום (או רווח מסוג אחר), הן ממררות את חייהם וגורמות לגברים להתאבד והכי גרוע ואכזרי לדעתי: נשים רוצחות גברים, טוענות שעשו זאת כ"מעשה של הגנה עצמית" ואז מאפיה שלמה של עיתונאיות פמיניסטיות מתגייסות להגן עליהן ובכך מובילות באופן ישיר להקלה משמעותית ביותר בעונש – אם הן בכלל נענשות. על רצח שבאופן שיטתי מומר ל"הריגה" – נשים יכולות לשבת בכלא בין שנתיים לשלוש בזמן שגבר יכול לשבת בין 20 ל30 שנה בכלא. כלומר, במילים אחרות: רצח גברים בידי נשים לא נתפס כלל כרצח לכן הטיעון ש"יותר גברים רוצחים נשים מאשר ההיפך" הוא טיעון מניפולטיבי, שקרי ומטעה.
- כפי שעוד אפרט בנושא הקשר העמוק בין פמיניזם לגזענות, קל ונוח לפמיניסטיות מערביות להסתכל על מדינות שנחשבות "פרימיטיביות" ולשפוט אותן לפי הסטנדרטים של האישה המערבית החמדנית והמפונקת שמתלוננת על כל שטות. מחקר למשל מראה על מחלה שגורמת תמותת תינוקות ממין נקבה שמסבירה את ה"היעלמות עשרות מליוני נשים באסיה". הפמיניסטיות כהרגלן מדברות על כך שבהודו ובסין מפילים עוברים ממין נקבה כ"רצח שיטתי של בנות" – טענה כל-כך אבסורדית כי אם הן כבר עושות חשבון "כמה בנות נרצחות בגלל הפלות" שיעשו חשבון נפש עם עצמם ויבדקו את כמות ההפלות האסטרונומית בחברה המערבית שהן מעודדות בעצמן!!
פמיניסטיות משתמשות בדוגמא הזאת (3) כדי לתאר מדוע אסור לאפשר להורים לבחור את מין היילוד, אבל החשש שלהן הוא ש"חס וחלילה" יהיה אפשר לאזן בין גברים לנשים כי כאמור הן רוצות שיהיה רוב נשי בעולם – 90 אחוז נשים ו10 אחוז גברים, הן פועלות למען מטרה זו בנחרצות כי כמו שציינתי, רוב נשי משמעותו יותר פריוולגיות וכוח פוליטי ושליטה של הנשים בגברים – כפי שנשים למדו במלחמת העולם הראשונה והשנייה. בדיוק כמו שמורה סיפרה לי פעם שאצל הנמלים, "הנקבות הורגות את הזכרים כדי לחסוך במזון".
ואם זה לא מספיק, אפילו בהתייחסות למלחמות, פמיניסטיות טוענות בלי בושה שמלחמות פוגעות יותר בנשים מאשר בגברים: היליארי קלינטון אמרה למשל בנאום מפורסם ש"הקורבנות האמיתיים של מלחמה הן נשים כי הן אלה שמאבדות בעלים ואחים ובנים וכו'" (משפט שצוטט מילה במילה בסדרת ההמשך הקנדית "האסופית – אן שירלי" ב1999) – משפט שערורייתי שעושה החפצה לגברים: הוא הופך את הגבר לאיזשהו רכוש ששייך לנשים ואין לו חיים משלו.
ועוד דוגמא:
"הדו"ח מציין את העובדה כי תשומת הלב הבינלאומית מתמקדת בדרך כלל בזוועות הכרוכות בחייהם של ילדים-חיילים. ואולם, מבין כ-300 אלף הילדים שחיים בקרב קבוצות חמושות, כ-40% הן ילדות."
כלומר, במילים אחרות, זה ש60 אחוז מהילדים שנכפה עליהם להילחם הם בנים זה "לגיטימי" או יותר נכון: "הרבה פחות חמור". אני בספק אם באמת המספרים הללו ("40 אחוז בנות") הם נכונים ולא תעמולת כזב כי פמיניסטיות ידועות היטב בנטייה שלהן להמציא ולנפח מספרים כדי למשוך תשומת לב – כמו במקרה שפמיניסטית בארה"ב טענה ש"150 אלף נשים מתות מאנורקסיה כל שנה" ובסוף התברר שמדובר בלא יותר מ100 נשים, שזה בהחלט עצוב אבל לא מצדיק גניבה וסחטנות של תקציבי ענק לגורמי פמיניזם אינטרסנטיים ומושחתים שפוגעים במשלם המיסים – רובם גברים שעובדים קשה כל חייהם. כמו כן, אין לי ספק שארגוני זכויות אדם כמו אמנסטי הם ארגונים אנטישמיים שבין היתר מפיצים שקרים נגד ישראל ונגד צה"ל, לכן צריך להתייחס בחשדנות רבה לנתונים כאלה.
סיכום:
המסקנות שלי בנושא הן ראשית כל, שרצח המוני של גברים לא מפריע לאף אחד בעולם המערבי ה"חופשי והמשוחרר" כי קודם כל הוא משרת את הפמיניסטיות. נשים פועלות נחרצות בעידוד הפמיניזם להשמיד את הגברים והן עושות זאת בכל דרך אפשרית: מניעת השכלה, אבטלה המונית של גברים, הכנסת כמה שיותר גברים לכלא על כל שטות, דיכוי ושיעבוד לעבודות קשות ממפעלים ועד מלחמות ועוד. עובדה שמאז שנות ה20 במאה הקודמת ועד עכשיו, תוחלת חייהן של הנשים רק הולכת ועולה ותוחלת חייהם של הגברים יורדת.
פורסמה גם תיאוריה שטנית שאומרת שבתוך 100 אלף שנים, הגברים ייכחדו מהעולם. אנשים אמרו לי:"נו, מי כבר יכול לדעת מה יקרה עוד 100,000 שנים?" – אני חושב שהם פשוט לא קלטו נכון את המסר: הנקודה היא לא מה יקרה אחרי מאה אלף שנים אלא מה יקרה –בתוך- מאה אלף שנים כלומר הפמיניסטיות מבטיחות לנו הגברים מאה אלף שנים של סבל בטוח! הן מבטיחות שנשים ימשיכו להתקדם במעמדן, רמת, איכות ותוחלת החיים שלהן תמשיך לעלות (במגמה הנוכחית, נשים קרובות למציאות שבה הן יחיו עד גיל 150) תוך כדי שהן מנצלות, סוחטות ורומסות את הגברים שימשיכו לעשות עבורן את כל העבודות הקשות והמסוכנות ביותר. פרופ' מרטין ואן קרפלד טוען שהגברים ימשיכו להיות העבדים של הנשים כפי שתמיד היו והנשים ימשיכו להתלונן ולקטר. הלוואי שהייתה לי סיבה בודדה אחת לחשוב שהמצב לא כ"כ נורא.
ג'ק
קישורים בנושא:
אתר בנושא GENDERCIDE
פרופ' אדם ג'ונס – על ההתעלמות מקורבנות פשעי מלחמה בגלל היותם גברים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
