זכויות הגבר בישראל

בהמשך לפוסט הקודם : התפרסם בעבר סיפור על מורה שגם הכתה תלמיד בן 13 וישבה עליו, גם המערכת כולה התגייסה להגן עליה והתנכלה לילד שצילם את המקרה במכשיר הטלפון הנייד וגם נשלחה בכירה ממשרד החינוך לערוץ 2 כדי לטייח את הסיפור ולהסביר שהילד אשם - לא המורה - היא "רק עשתה את עבודתה".

ביום שני 2/2/09 פורסמו בחדשות ערוץ 2 תמונות קשות שצילם ילד, תלמיד אחר, באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו, שבו רואים מפורשות מורה, אישה מבוגרת, יושבת על ילד בן 13 ששוכב על הרצפה, משפילה אותו ומנסה בכוח להוציא מסטיק מפיו, תוך כדי שהוא מתחנן ממנה שתפסיק:

קישור לקובץ הווידאו

יום למחרת פורסמו בהרחבה בתוכנית "שש עם עודד בן עמי", פרטים נוספים לפיהם ההנהלה כולה התגייסה כנגד הילד "החוצפן" שצילם את התמונות וניסתה ממש באיומים ובסנקציות לקחת ממנו בכוח את מכשיר הטלפון הנייד, שיטות עבודה שלא היו מביישות את המאפיה וארגוני פשע גדולים. למרבה המזל משפחת הילד העבירה את התמונות למשטרה ומשם הסיפור התגלגל לתקשורת.

כמו תמיד, במיוחד ובעיקר כשמדובר בתוקפת ממין נקבה, אישה, מיד דאגו בערוץ 2 להביא את תגובת הצד התוקף, כאשר בכירה ממשרד החינוך הופיעה והגנה ב"אומץ" על המורה :

קישור ישיר לקובץ הווידאו

לאורך כל רצף הדיבור שלה, ניתן לראות שהיא התכוננה מראש עם גרסה מבושלת היטב (המנחה אפילו מתקשה להפסיק אותה בסוף) והיא מספרת סיפור כאילו הילד ניסה לפגוע בעצמו, לכן אותה מורה למעשה הדגימה בפני שתי סטודנטיות לחינוך מיוחד "איך צריך לפעול במקרה כזה", מה שמחזיר אותי לטענה שזאת מערכת שבה מלמדים את המורות מראש איך להתעלל ולהתאכזר כלפי ילדים, במיוחד החלשים ביותר שבאים ממשפחות מצוקה ומעמד סוציו-אקונומי נמוך (במקרה זה, עולים מאתיופיה).

השקרים של המפקחת כ"כ שקופים שאני אפילו לא צריך להזכיר את כולם. למשל היא אומרת שהמורה לא התיישבה על התלמיד ו"אפילו בתמונות רואים שהישבן שלה באוויר" (עם חיוך ארסי על פניה) אז זה שקר כי בפירוש רואים בתמונות שהמורה נועלת וסוגרת בחוזקה את הברכיים שלה על התלמיד, כלומר מתיישבת עליו עם הברכיים. 

החלק הכי משמעותי שמחזיר אותנו לפמיניזם ולהגנה אוטומטית על נשים אלימות הוא שהיא אפילו אמרה והדגישה בפירוש, כאשר נשאלה ע"י המנחה עודד בן עמי, האם למורה (בלשון זכר) מותר לפגוע פיזית בתלמיד, "בצוות שלנו יש רק מורות נשים":

עודד בן עמי: "...הילד שצילם הושעה מהלימודים כי הוא סירב לתת את את הצילומים שהמורה ביקש ממנו, גם הוא הושעה"

המפקחת:" ראשית כל, בכיתה הזאת אין מורים זאת אומרת גם המורה, גם הסייעת וגם שתי הסטודנטיות [חיוך גדול מאוד] הן כולן נשים אין לנו מדריכים בבית הספר הזה"

זאת אומרת היא רומזת "כולן בצוות נשים, איך תהיה אלימות?".

הסיפור הזה והתמונות הקשות החזירו אותי אישית אחורה בזמן היות וגם אני חוויתי בילדותי אלימות מאוד קשה במשך שנתיים בכיתות ב' וג' (גיל 8 ו9) מצד מורה פסיכופאטית של ממש, רק בגלל שהתקשיתי עם השפה ולא הצלחתי תמיד להבין אותה. לדוגמא היא הייתה מסבירה לי משהו, היא הייתה שואלת במבט מאיים "הבנת?", כשהייתי מפחד לענות לה, היא הייתה פעם מכניסה לי סטירה מאוד חזקה (אני זוכר היטב את ההדף העצום בלסת) ופעם מנסה לקרוע לי את האוזן (אני זוכר היטב איך שמעתי את כלי הדם האוזן) ומושכת אותי בחולצה תוך כדי שהציפורניים שלה שורטות אותי. זה בנוסף לאלימות מילולית, הבעות פנים מאוד מפחידות, העובדה שהיא גם הרעיבה אותי ועוד.

אני יכול לדמיין לעצמי "מומחים" ואנשים שעובדים במשרד החינוך שואלים "איך התנהגת?" אז אני רק יכול לצטט מומחית שאמרה לי בפירוש: "תמיד היית ילד יותר מדי שקט ומופנם".

כתוצאה מהאלימות הקשה שסבלתי גם מהמורה וגם מהילדים, היו לי המון חיסורים וביקרה אצלנו המון קצינת ביקור סדיר שכל הזמן איימה והפחידה אותי שאם אני לא אגיע כל יום לבית הספר, יכניסו אותי למוסד סגור לעבריינים ואת הוריי יעמידו למשפט על הפרת חוק חינוך חובה. היא אפילו הביאה לביתי שוטר (במדים וכובע משטרה) שאמר לי שאני ילד מאוד נחמד וחכם ופיקח והוא לא היה רוצה לראות אותי בתא קטן וצפוף בכלא, ואני מדגיש שהייתי בקושי בן 9.

בסופו של דבר התלוננתי בפני קצינת הביקור הסדיר על האלימות, היא הגיעה לכיתה, ביקשה ממני ומהמורה לצאת. היא שאלה את המורה, מרים, אם היא הכתה אותי. היא העמידה פני המומה ואמרה שאני "משקר וממציא הכל". לאחר מכן, היא משכה אותי בכוח, העמידה אותי בפני הכיתה והכריחה אותי לומר:"אני נשבע שאני בחיים יותר לא אשקר". בהמשך אני זה שנענש ועונה במשך שנים רבות מאוד ע"י מערכת החינוך שבין היתר, גם העבירה אותי בגיל 10 לפנימייה לילדים [בנים] מופרעים, שלמזלי הוריי התעקשו להוציא אותי משם, למרות האיומים הרבים.

המנהל בפנימייה, חשוב להדגיש, אמר לי בפירוש:"יש לך תיק שחור במשרד החינוך", ואיים "אם לא תהיה כאן, תהיה במוסד סגור לעבריינים" וכולם שם, גם הילדים וגם העובדת הסוציאלית הפחידו אותי מאוד ואמרו לי "במוסד סגור לא תראה אור יום כל החיים שלך". אבל אני מדגיש שזה יחסית החלק הכי קל בסיפור שלי. אותה מורה, לא רק שלא נענשה - היא המשיכה ללמד באותו בית ספר במשך יותר מ10 שנים.

אין זה מפתיע כלל וכלל, כי כל עוד יושבים עיתונאים ובמיוחד עיתונאיות ועורכות פמיניסטיות שסוגדות לעליונות המין הנשי ותיאוריות פמיניסטיות גזעניות לפיהן אישה אף פעם לא יכולה להיות אשמה במעשיה, וכל עוד בכל מערכת אפשרית במדינה - חינוך, משפט, בריאות, תקשורת, רווחה ועוד, כולן נשלטות ע"י רובי נשי פמיניסטי מובהק ונשים אדישות, קרות, מושחתות וחסרות מצפון, אין סיכוי שאישה שפגעה בילדים וגרמה להם טראומה לכל חייהם תיענש בכלל. עובדה: מטפלת שצולמה ב"כלבוטק" מתעללת, מכה ופוגעת קשות בילדים - עונש המאסר נגדה בוטל (בדיוק כפי שחזיתי מראש) :

"עם זאת, בשל היות פסחוב אם חד הורית המטופלת בקטין אשר יהיה צורך להעבירו לאומנה אם אימו תכלא, הוחלט להקל בעונשה ולקבוע כי ירוצה בעבודות שירות.

השופטת ברלינר כתבה כי "בית המשפט לא נתן משקל מספיק לעובדה כי שליחתה למאסר של פסחוב מהווה מכה קשה ובלתי ניתנת לשיקום עבור בנה הקטין הסובל מבעיות שונות... האם לבדה נושאת בעול הטיפול בו ואין כל אדם אחר שיכול לסייע. בנסיבות אלו שליחתה למאסר מאחורי סורג ובריח עלולה להפוך להתאכזרות, והרי התאכזרות במיוחד כלפי הקטין, היא התופעה נגדה יוצא חוצץ פסק דין זה. לכך מצטרפת העובדה שמדובר בעבירה ראשונה אותה ביצעה ובהתחשב בנורמטיביות שבדרך חייה עד כה. ניתן להניח כי מאסר בעבודות שירות יהווה הרתעה ממשית ומספקת גם למטפלת במישור האישי וגם לציבור המטפלים והמשגיחים על ילדים קטנים במישור הכללי".

בית המשפט קבע כי פסחוב תרצה שישה חודשי עבודות שירות."

מופתעים? אני לא. כך זה במדינת הפמיניסטיות.

ג'ק