מסתבר שלפי חוקי מדינת ישראל, גבר נחשב אנס, עבריין מין או פדופיל פוטנציאלי שמחוייב להוכיח שאינו כזה אם הוא מעוניין לעבוד עם ילדים. הפמיניסטיות הצליחו ליצור מציאות מעוותת באמצעים מלאכותיים כמו שטיפות מוח וסטטיסטיקות מפוברקות ומנופחות שכביכול מצדיקות מדיניות סינון וחשדנות כלפי כל אדם רק משום שנולד זכר. אישה מטבעה נחשבת טהורה, קדושה, חפה מפשע, טובה ומושלמת. תמיד.
לפי "החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסויימים" רק גברים מחוייבים להביא אישור מהמשטרה שאין להם עבר פלילי בנושא עבירות מין, אם הם מעוניינים לעבוד עם ילדים. לנשים יש פטור מיוחד מדרישה זו, פטור שמגיע ברצף ארוך מאוד של פריבילגיות בפני החוק שמוענקות להן רק על עצם היותן נשים, בהתעלמות מערכתית מוחלטת בכל מה שקשור להתעללות בילדים, תחום בו נשים "מובילות" בגדול על גברים (שני שליש מהתעללות בילדים נעשית ע"י נשים ולא גברים).
במציאות, גם בתחום עבירות המין נשים לא באמת אונסות קטינים פחות מאשר גברים, כפי שהוכח בארה"ב, אלא זהו החוק בישראל שכלל לא מאפשר להרשיע אישה באונס, בגלל לחץ עצום של פמיניסטיות שטוענות טיעון דבילי כאילו חוק כזה "יאפשר לאנסים להאשים נאנסות שכפו עליהם לחדור לגופן".
מדיניות הסינון נכונה לא רק לגבי עבודה בשכר אלא גם לגבי פעילות התנדבותית כמו חונכות פר"ח ע"י סטודנטים במסגרת תנאי קבלת מלגה ללימודים: רק סטודנטים גברים מחוייבים להביא אישור מהמשטרה שהם אינם עברייני מין ולחתום שהם מתחייבים לא להטריד מינית. סטודנטית יכולה באופן חופשי לחנוך גם בנים וגם בנות, אבל סטודנט יכול לחנוך רק בנים.
זוהי בעצם ההונאה הגדולה ביותר שהובילה התנועה הפמיניסטית - האשליה כאילו במציאות של שוויון בין המינים, גם גברים וגם נשים יהיו הרבה יותר חופשיים ומשוחררים ממסגרות תפקידים נוקשות ומגבילות בהתאם לחלוקה מיגדרית שרירותית המתבססת על דעות קדומות. בפועל אנחנו רואים בדיוק את ההיפך: ככל שהפמיניזם מתחזק, מצד אחד הנשים מקבלות הרבה יותר חופש וחירות לעשות כל מה שברצונן, אך בו זמנית, אותן פמיניסטיות שדואגות "לשחרר" את הנשים, דואגות להגביל את הגברים עד כדי השפלה וביזוי וכך למשל בעת גירושין גבר לא יכול לקבל משמורת על ילדיו, שלא לדבר על טיפול בילדים שאינם ילדיו.
אחת המניפולציות המרכזיות שמובילות הפמיניסטיות היא העובדה שנדיר כיום יותר מאי פעם למצוא מורים גברים, במיוחד בבתי ספר יסודיים: הפמיניסטיות טוענות מצד אחד שהסיבה בגללה יש רוב מוחץ של נשים בתפקידי טיפול בילדים היא משום שהתחום נחשב נחות ועם משכורת עלובה אך בו זמנית אותן פמיניסטיות מעדיפות נשים (ומתגאות בכך!) ודואגות שגברים לא יוכלו לטפל בילדים כי בגלל נתוני ה"אונס" השקריים שהן מפיצות כל הזמן, לא משתלם לבתי ספר להעסיק מורים גברים כי יקר מדי לבטח אותם בפני תביעות אפשריות של עבירות מין, פדופיליה או הטרדות מיניות.
יש כנראה גם סיבה סמויה לאגרסיביות בה הפמיניסטיות דואגות להשאיר את תחום הטיפול בילדים, במיוחד בגילאים צעירים, בידי נשים בלבד: לעבודה עם ילדים יש השפעה לטווח ארוך על הדורות הבאים של אזרחי העתיד. פמיניסטיות נוהגות לשטוף את מוחם של ילדים קטנים וחסרי אונים ו"לתכנת" אותם מראש לראות רק בנשים דמויות סמכותיות. בפועל זוהי בדיוק המדיניות הרשלנית בגללה ישראל "מובילה" בגדול בתחום של עבריינות בני נוער, משום שנערים צעירים לא נחשפים כלל לדמויות גבריות חיוביות.
בעיקרון הרעיון לדרוש מאדם שרוצה לעבוד עם ילדים להוכיח שלא פגע בעבר בילדים הוא רעיון מצויין, אך הפטור האוטומטי אותו מקבלות נשים מדרישה כזו, למרות מגיפה קשה מאוד של מקרי התעללות בילדים ע"י מורות ומטפלות, זוהי מדיניות מאוד מכוערת, סקסיסטית, גזענית, בעייתית מסוכנת ומזיקה בטווח הארוך שמונעת כל אפשרות לסנן ולמנוע מנשים שפגעו בעבר בילדים לחזור לפגוע בילדים נוספים בעתיד.
החלק היותר מזעזע בסיפור שהיו לא מעט מקרים בהם בתי משפט אף אפשרו לנשים שהורשעו בעבר בעבירות קשות של התעללות בילדים, לחזור לאותה עבודה בדיוק, מחשש של פגיעה בזכותן לעבוד ולהתפרנס. כלומר, ילדים בסופו של דבר הם כלי משחק בידי נשים-פמיניסטיות שונאות גברים שרק משתמשות בהם ומנצלות אותם למטרותיהן הזדוניות.
ג'ק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
