זכויות הגבר בישראל

אילנה דיין תשדר תחקיר מבזה על אדם שנרצח ואינו יכול להגיב. האם תשדר תחקיר דומה על קרוב משפחתה. פרשנות.
גיל רונן, א' בניסן תשע"ו 09/04/16 21:13




אילנה דיין היא ביריונית, וגברים במדים, או גנרלים לשעבר, הם המטרות האהובות עליה.

פעם הקורבן שלה הוא אהוד ברק, אותו השפילה בשידור שהיכה גלים לפני שנים רבות, פעם סרן בצה"ל שהגן על המוצב שלו באופן שלא נראה לה, פעם זהו מח"ט הצנחנים אל"מ אליעזר טולדנו, כיום מזכיר ראש הממשלה, בו נזפה על כך שזרע הרס בעזה במבצע "צוק איתן", והקורבן האחרון הוא השר לשעבר רחבעם "גנדי" זאבי, שיחטוף השבוע תחקיר שיבזה את זכרו.

יועז הנדל כתב לפני שנתיים ב"גלובס" כי "דפוס הפעולה של 'תא העיתונאיות' מזכיר יחידת חיסול מקצועית... קשה לראות כיצד עיתונאיות מכלי תקשורת מתחרים מספקות זו לזו מידע ופועלות בשיתוף פעולה הנוגד כללים בסיסיים של תחרות ומאבק על בלעדיות". אל תחפשו את המאמר ברשת: הוא הוסר על פי דרישת תא העיתונאיות. מה שרק מוכיח שכל מילה אמת.

מה שנכון לגבי תא העיתונאיות – שנוסד רק לפני ארבע שנים – נכון לגבי אילנה דיין כבר עשרות שנים. דיין היא פמיניסטית מוצהרת ובכירה ובתור שכזו היא יודעת שבעולמנו מותר לה מה שלאחרים אסור. היא לועגת ל"מועדון הגברים הוותיקים" ("אולד בויז קלאב") של פעם, של הקצינים הקרביים במיל' שנעזרים אלה באלה לצורך קידום פוליטי ועסקי, אך עושה כל שביכולתה לחקות אותם בגירסה נשית.

לדוגמה, כאשר דורית בייניש היתה נשיאת בית המשפט העליון, אילנה דיין קיבלה איתה ראיון בלעדי, בניגוד מוחלט למסורת יחסי בית המשפט והעיתונות בישראל. למה? כי אילנה ודורית חברות ב"מועדון הנשים הוותיקות" ולהן מותר לכתוב מחדש את החוקים.

אחרי ששכתבו את החוקים לגבי עבירות מין באופן שמאפשר לכל אישה להפליל כל גבר שאי פעם שהה במחיצתה במגוון של עבירות חמורות, רק משום שהיא רוצה לעשות זאת, המגדריסטיות נהנות ממנעמיו של שלטון טרור. מי שהן רוצות להפיל ייפול, והוא ייפול בגדול. ואם הוא לובש מדים, דתי ו/או ימני, הוא ייפול חזק יותר.

כי חלק מהעניין אצל כת המגדר הוא פציפיזם קיצוני, וחתירה תחת כל דמויות הסמכות בחברה, החל מגברים באופן כללי, שמעמדם בזוגיות ובמשפחה נרמס עד עפר, ועד לרמטכ"לים, שרים ונשיאים. מהגבר שיושב בראש שולחן השבת של משפחתו ועד הרב הראשי, קצין המשטרה והצבא הבכיר – כולם מבחינתן שייכים ל"פטריארכיה" השנואה שמצווה להפילה.

התכונה החתרנית הנלוזה הזו של תנועת המגדר הפכה את מפלגת העבודה, בתוך כמה שנים, ממפלגה ביטחוניסטית שבנויה על שדרה מפוארת של קצינים בכירים לשעבר, למפלגה של סתיו שפיריות ומרב מיכאליות. כיו"ר המפלגה בבחירות לכנסת ה-19, שלי יחימוביץ' היתה צריכה להתאמץ בשביל להשחיל לשורותיה ביטחוניסט בודד בדמותו של אורי שגיא, אבל אז גם הוא עף בבושת פנים, כי מישהי עלומת שם נזכרה פתאום שהוא עשה לה משהו לא יפה לפני 40 שנה.

ככה זה עובד בעולמן של המגדריסטיות. אין התיישנות על שום עבירה, אין לך שום דרך לטעון לחפותך, וגם אם ברור לחלוטין שמדובר בחיסול פוליטי, אתה תחוסל ואיש לא ייחלץ לעזרתך. וגם אם יתברר בסוף שהכל עלילה – המעלילה לא תיענש.

את הדברים הרעים שאפשר לומר על רחבעם זאבי הי"ד כבר תגיד מן הסתם אילנה דיין. אני אומר עליו, למען האיזון, שהוא היה חבר הכנסת היחיד שהרגיש, בחושיו המחודדים, שחבורת המגדריסטיות מסתתרת מאחורי טיעונים מוסריים של קורבנות נשית, אך בעצם באה לעשות משהו הרבה יותר רע מהקלקול שהיא באה כביכול לתקן. הוא היה הח"כ היחידי שהצביע נגד חוקי המגדר שאפשרו לקבוצה המסוכנת הזו להקים את שלטון הבריונות שלה. כיום, כאשר הקלקולים בחברה הישראלית עמוקים והכל רקוב, הן עושות כרצונן.

דיין תשדר תחקיר מבזה על אדם שנרצח ואינו יכול להגיב. האם תשדר תחקיר דומה על קרוב משפחתה, משה דיין, שמעלליו בתחום המיני אינם נופלים מאלה של זאבי? אתם יודעים את התשובה. אבל אילנה דיין לא חייבת הסברים לאף אחד. לביריון מותר הכל, לכן הוא הביריון.