זכויות הגבר בישראל

סאטירה בקומיקס שהכנתי לאור ההיסטריה סביב הטרדות מיניות וקמפיין MeToo

למה להתחיל?!
כיום כל ניסיון חיזור הפך למלכודת מוות מסוכנת לגברים ועלולה להתפרש בקלות כעבירה פלילית, אז למה בכלל להתחיל עם זה? אם הגבר תמיד מפסיד ויפסיד לאישה אז למה לעזאזל להיכנס לכל התסבוכת הזאת מלכתחילה???

יעקב

עוד בנושא:

עשרת הדיברות לאישה הפמיניסטית

מי שולט בכסף?

נשים מתפעלות גברים אלימים

פמיניסטאן זה כאן

ברוך הבא למאצ'ו בלוף ישראל

האישי הוא הפוליטי

דיון בחזקת הגיל הרך

אחד משדה המוקשים או מסלול המכשולים שאנשים נכנסים אליו ברגע שאני מדבר ומתדיין איתם על נושא הפמיניזם ואנטי פמיניזם, זו נטייה אוטומטית לחשוב במובנים של אחד על אחד - "אתה מדבר על גברים שנפגעים... יש גם גברים חראות שפוגעים בנשים! יש גם נשים מסכנות שסובלות!" וזוהי מלכודת חשיבה שקצת קשה להוציא ממנה אנשים כי הם אינם מודעים עד כמה הם סוטים מהנושא העיקרי שנגדו אני מתקומם, שזה בעצם הפמיניזם הממוסד, המערכתי והממוסחר ולא מקרה פרטי של פלוני אלמוני כזה או אחר. האזרח הממוצע לא ממש מודע למימדים המפלצתיים של מנגנוני התעמולה, שטיפת מוח, יחסי ציבור, שיווק וים של כסף שמגלגלים הארגונים הפמיניסטיים. בראש ובראשונה זוהי תעשייה של כסף והרבה מאוד כסף שמגלגלות עסקניות המגדר סביב לשכנע כמה שיותר נשים שהן *כולן* קורבנות קולקטיביים של המין הגברי כולו והן זקוקות להגנתן.

מעולם לא הכחשתי ואינני מסוגל להכחיש את העובדה שיש גם גברים מרושעים ויש נשים מסכנות שנפגעות וסובלות כי מבחינתי זה מובן מאליו ומה שאני מדבר עליו ומתקומם נגדו הוא ברובד הרבה יותר עמוק, מורכב, סבוך ונוגע בפוליטיקה מאוד צינית, אופורטוניסטית ונצלנית שבה כל בעיה וכל פיפס של חיכוך שנוצר בין גברים ונשים מנוצל בראש חוצות כדי להעניק עוד כוח, פרסום וכסף לארגוני הנשים.

הדבר הראשון שחשוב להבין לגבי פמיניזם שזוהי קודם כל תנועה פוליטית ולא שום דבר אחר. לא זכויות אדם, לא הומניטאריות, לא "עזרה לחלשים", לא "חברתי" ולא שום דבר אחר - זו תנועה פוליטית על תשתית של כת שכל מטרתה לצבור כמה שיותר מאמינים, כוח, פרסום, כסף ושליטה מחשבתית - למנוע מאנשים לחשוב בצורה עצמאית ובוגרת. ממליץ לכם בחום להקשיב לפרופסור ג'אניס פיאמנגו שמסבירה זאת טוב ממני.

על מנת להבין לעומק את הפוליטיקה המגדרית, צריך להכיר מעט את השפה של הפמיניסטיות ובייחוד מושג שהמציאו בתחילת ההשתלטות שלהן - "האישי הוא הפוליטי". מה שהמושג הזה אומר שאם גבר מאוד מסויים פוגע באישה מסויימת - הוא בעצם מייצג את כל הגברים בעולם בלי יוצא מהכלל, כל הגברים שותפים לפשע של אותו אחד, ואשמים בעצם העובדה שנולדו זכרים. למה? כי גברים, לפי האידיאולוגיה הפמיניסטית הם כולם "קבוצה פריווילגית" בעלת כוח ושליטה קולקטיבית בעולם, מה שהן מכנות "הפטריארכיה". בין אם גבר הוא פוליטיקאי, מנקה רחוב או אפילו קבצן, כל הגברים שותפים לכוח ול"שליטה של הגברים בעולם".

מה שמעניין לגבי החוק הזה שאי אפשר להפעיל אותו הפוך. כלומר אם תביא בפני הפמיניסטיות אלף דוגמאות על נשים שפגעו בגברים, הן תמיד יענו לך אוטומטית שזה אף פעם לא מייצג, "אל תעשה הכללות!" ויסבירו לך אם תקשיב להן בסבלנות שזה שונה לגמרי במקרה שאפילו גבר אחד פוגע באישה אחת הוא כן מייצג את "הגברים" כי "לגברים יש שליטה, מעמד וכוח-על שאותו הם יכולים לנצל תמיד לטובתם". הן מגיעות מראש בהנחה שגברים תמיד יצדדו בגברים ויחפו אחד על השני - הנחה שהיא כמובן שקרית מהיסוד ואין לה שום אחיזה במציאות, אך כמיטב מסורת המדע הפתולוגי - שקר שחוזרים עליו מספיק פעמים, כולם מתחילים להאמין בו. מסיבה זו הן תמיד מצפות/דורשות מכל גבר להביע כמה שיותר דברי גינוי, מחאה, התנצלות והסתייגות מכל מעשה של גבר שפגע באישה, בדומה ליחסים דיפלומטיים בין ארצות ועמים שונים.

כלומר, במילים אחרות אנחנו רואים שבעצם הפמיניזם יצר סוג של לאמנות ונאמנות מגדרית של נשים - סולידאריות נשית בינלאומית (ע"ע יום האישה הבינלאומי) ופלגנות שמצד אחד הנשים ה"מסכנות" וה"מדוכאות" ומהצד השני הגברים ה"פריוולגים", "השולטים", "המתעללים" וכו'.

במציאות פוליטית כזאת, לפי תבנית שידועה ומוכרת כ"פוליטיקה של זהויות", שבה מראש אתה אשם ואתה לא בסדר רק בגלל שנולדת גבר, פתאום מצדיקים נגדך ענישה קולקטיבית, יחס עוין, חשדנות והגבלות מרחיקות לכת ואז בעצם הפגיעה בגברים נעשית פגיעה גורפת, כוללנית, מערכתית וממוסדת וזה לא שאישה שונאת-גברים מתוסבכת ספציפית שמה עליך תוויות אלא כל מוסדות המדינה והגופים הרשמיים הכי חזקים של מדינת ישראל!!!

פעמים רבות כשאני מדבר עם נשים על איך גברים נפגעים בגלל הפמיניזם, הן מתחילות לספר לי סיפורים על נשים שנפגעו מגברים, לעיתים אף בטון מתלהם. השאלה למה הן עושות את זה? אני (ואני בטוח שלא רק אני) לא צריך שיתאמצו להסביר ולשכנע אותי שיש גברים רעים שפוגעים בנשים, זה הרי כל-כך מובן מאליו וברור - אנחנו לא הרי איזה עם או גזע נפרד - לכל אחד מאיתנו יש נשים במשפחה שהוא אוהב והן יקרות לליבו ולא היה רוצה שייפגעו!

ההסבר שלי לדפוס הזה הוא סוג של עמדת התגוננות שנשים נכנסות אליו לרוב באופן לא מודע וזה בדיוק ההרעלה הפמיניסטית שאני מדבר עליה, סוג של נאמנות מוגזמת - שוביניזם נשי, שנשים מסגלות לעצמן, בגלל שטיפת המוח ולרוב בגלל גישת "ראש קטן": אם הפמיניסטיות אומרות כך וכך אז זה חייב להיות נכון. אח"כ הן גם מתרצות שאין להן זמן וכוח ואנרגיות לקרוא חומרים ולהתעמק בנושא כדי להבין בכלל על מה הן מדברות ומה הן מצטטות...

מאז התמסדות והתמסחרות התנועה הפמיניסטית, יש להן נוסחה קבועה שעובדת בכל פעם מחדש ממש כמו קסם:

1. להמציא או לקחת תופעה חברתית שולית וזניחה - "גברים שעושים לנשים עין הרע"
2. לנפח את המספרים: "60 מיליון נשים מתות בישראל כל שנה כתוצאה משבירת רגל לאחר שגברים עשו להן עין הרע"
3. להוציא נשים להפגין ולמחות:"גברים מביאים לנו את הנאחס!!!"
4. לגייס ל"מאבק" פוליטיקאים, כוכבי תקשורת, בידור, טלוויזיה, מוזיקה (כל מי שמחפש יחסי ציבור וקידום מכירות) שיצטלמו וידרשו להגן על הנשים

מזל טוב!! הוקם עוד מנגנון בסיבסוד ממשלתי על חשבון משלם המיסים שיעניק לכל אישה קמעות, ברכות והגנות מעינם הרעה של גברים.

בסופו של דבר העיקרון המנחה הכי מרכזי הוא תורת המדע הפתולוגי: שקר שחוזרים עליו מספיק פעמים - כולם מתחילים להאמין בו.
עוד על מושגים מעולם ה"מגדר":
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=649134&blogcode=14883583

האלימות הכי מסוכנת של גברים מגיעה מגבר שאישה מפעילה אותו. ברגע שנבין, נידע ונכיר בעובדה בסיסית זו - רק אז ***באמת*** נוכל לחנך את הצעירים נגד אלימות ולמנוע מקרי אלימות קשים, כולל דקירות ורציחות!!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=649134&blogcode=14034070

http://cafe.themarker.com/post/3054330/

אני מאוד אוהב את שיריו של פיל קולינס. יש לו קול נעים ומיוחד, אני אוהב את המנגינות והעיבודים בבלדות שלו שתמיד מצליחות לרגש ולגעת בלב. עם זאת, יש לו שיר אחד שמשהו בו תמיד הפריע לי - השיר "עוד יום בגן עדן".

בשיר זה קולינס מתאר את המצוקה והאדישות למצוקתם של ההומלסים תוך כדי שהוא מספר במילות השיר את סיפורה של אישה הומלסית, למרות העובדה שבין 85 ל90 אחוז מההומלסים במדינות המערב הם גברים ולא נשים. זה משקף גישה ומסורת גינוצנטרית ארוכת שנים ונטייה של התעלמות שיטתית ממצוקותיהם של גברים (אפשר למצוא גם במחקריו של פרופ' מרטין ואן-קרפלד). גם בישראל מאוד קל לזרוק גבר מביתו ולהפוך אותו בין לילה להומלס שמשוטט ברחוב כמו כלב נטוש, בלי אף אחד במערכת שיעזור לו ויסייע, ברגע שגרושתו מגישה תלונות כזב ומוציאה נגדו צו הרחקה אוטומטי.

דוגמא נוספת אפשר למצוא במקרה של האיש העשיר ביותר בעולם - ביל גייטס, שהחליט לתרום ולהתגייס למלחמה באיידס כשהוא מתמקד אך ורק במחצית קורבנות המחלה שהן הנשים. כולנו הרי יודעים שמאחורי תדמית הנדבן האדיב וטוב הלב מסתתר דיקטאטור מגלומן ורודף בצע שהרי אין כמעט מחשב בכל פינה בעולם שלא מופעל ע"י מערכת ההפעלה שלו!!!

אני לצערי חוויתי באופן אישי את האטימות, האכזריות, האדישות וההתעלמות מצד גופים שהיו אמורים לעזור כולל המועצה הלאומית לשלום הילד וכל עיתונאי וגוף תקשורת שפניתי אליו במשך מאבק משפטי של לא פחות מ20 שנה.

עברתי התעללות והתאכזרות מאוד קשה בילדות בגילאים 6 עד 16 שכללו גם בין היתר אלימות פיזית קשה מצד מורה במשך שנתיים (כיתות ב' וג'). היא שיקרה בלי בושה בביהמ"ש כאילו "מעולם לא הרימה יד על תלמיד". פסק הדין של השופטת ג'ני טנוס בביהמ"ש השלום בעכו הוא מחריד ומלא סילוף, שקרים, רצח אופי ושפיכת דמי כשהיא מקבלת כמו תורה מסיני כל שקר שנכתב נגדי.

אותי לצערי ובכאב רב האדישות הזאת לא מפתיעה כי אני בטוח שאם הייתי אישה, היחס כלפיי, במיוחד בתקשורת ובמערכת המשפט, מזמן היה שונה. פרופסור אדם ג'ונס מקנדה ביצע מחקר יוצא דופן, פורץ דרך ואמיץ במיוחד שחושף את האדישות, ההתעלמות והעלמת העין המכוונת מפגיעה בגברים ובעיקר פשעי מלחמה שכוללים רצח המוני של גברים ונערים, בגלל השליטה המוחלט של הפמיניסטיות בתקשורת המערבית ובגופים כמו האו"ם שאמורים לדאוג ולהגן על זכויות אדם!!

יעקב

התעללות ושנאת גברים באקדמיה הישראלית: איך עובדת ההנדסה הפמיניסטית ומופנמת שנאה עצמית בגברים בחסות האקדמיה בישראל - יואב לוין, 1 פברואר 2017

אני מביא כאן את הסיפור הזה באופן בלעדי. בשלב זה החלטתי למחוק את שמות כל המעורבים בפרשה שכן עניינו של הסטודנט מטופל ובמידה והדבר ייפתר לשביעות רצונו נמנע מהליכים משפטיים ופרסום שמות המעורבים בפרשה. כל הפרטים הן של המרצים, של ראשי החוגים וגורמים אחרים כולל שמה של האוניברסיטה שמורים אצלי במערכת המאגר הישראלי לאלימות נשים שעובד ביחד עם הדף לזכויות הגבר. עם זאת, ברצוני בשלב זה להסב את תשומת ליבו של הציבור ולחשוף בפניכם את פניה האמתיים של המערכת האקדמית בישראל. כפי שנראה מיד מדובר על מוסד שהיושרה האקדמית, המקצועית והאישית של כל מי שנושא באחריות ובתפקיד חינוכי כזה או אחר בו הוא ממנו והלאה. החתירה והרצון לחקר האמת אינה נר לרגליהם. אז מה כן? מדובר על ממסד שתחת מסווה מחקרי וחינוכי פועל בשני ראשי חץ וכחוד החנית במלחמה הפמיניסטית נגד גברים. ראש חץ אחד מכוון להטעיית הציבור ולדיסאינפורמציה כחלק מהמאמץ התעמולתי של הממסדים הפמיניסטיים וכחלק ממלחמת המידע שהם מנהלים נגד ציבור הגברים ויש לציין גם הנשים שאוהבות והתומכות בהם. החץ השני הנו כפי שנראה הוא הפנמה של מיזאנדריה ושנאה עצמית בסטודנטים הגברים, תופעה שפרופסור ג'אניס פיאמנגו מקנדה חשפה והתריע עליה.

תחילתו של הסיפור בסטודנט באחד האוניברסיטאות בישראל שפנה אלי בבקשה לקבלת מידע לאחר שנחשף למאגר הישראלי לאלימות נשים נגד גברים שאותו אני מנהל. סיפורו היה מדהים. "כבר במהלך השיעור הראשון", סיפר לי הסטודנט בשיחה ביננו, "המרצה העז לומר בצורה הכי פוגענית ולא מתחשבת אמירה כגון "מה נעשה אנחנו הגברים מטרידים מינית". וכך לאחר שהסטודנט הואשם על ידי המרצה בהטרדה מינית בהיותו גבר ולמעשה לאחר שכל הגברים הואשמו באופן גורף כמטרידים מינית בהיותם גברים החל מסע קפקאי של הסטודנט שעשה את המעשה שלא יעשה והעז להסב את תשומת ליבו של המרצה לגבי אמירתו המכלילה והפוגענית.

לאחר דין ודברים עם המרצה ולאחר שפנה אלי לקבלת המידע והמחקרים הרלוונטיים ששוללים את התבטאויותיו המיזאנדריות והסקסיסטיות נגד גברים, סיפקתי לסטודנט מאות מחקרים וסטטיסטיקות ששוללים את דבריו משוללי היסוד של המרצה ובכל תחום רלוונטי שקשור בנושא החל ממחקרים על היקף תלונות השווא, על כך שהיקף הפגיעה המינית בנשים על ידי נשים גבוה מזה של נשים מידי גברים, שהיקף הפגיעה המינית בגברים על ידי נשים אף גבוה מזו של נשים מידי גברים, על כך שיש יותר גברים שנפגעים במסגרת אלמ"ב מנשים ועוד.

בכל אופן, לאחר שקיבל את המידע, הסטודנט העביר אותו לעיונו של המרצה בתקווה לקבל ממנו התייחסות לנתונים מחקריים אחרים שמבטלים את טענותיו ובתקווה לנהל דיון אקדמי ולהגיע לחקר האמת. אתם כבר יכולים לנחש שלתשובתו של המרצה הסטודנט לא זכה אלא זה פתח במסכת התחמקויות והתעללות בסטודנט שבסיומו החל לאיים עליו ואף הרחיקו לצמיתות מכיתתו. וכך כתב הסטודנט במכתב התלונה ששלח לוועדת האתיקה של האוניברסיטה: "כמובן שלאחר יום כבר שלחתי את המייל המתבקש והתשובות שקיבלתי היו פותרניות ולא עונות לגופו של עניין. נראה שלא הביט אפילו בקישורים והקבצים ששלחתי לו ורק ביטל את דעתי מלכתחילה". אכן יושרה ואינטגריטי אישי ומקצועי של המרצה, הייתי אומר. זאת ועוד, בנוסף טען המרצה בפני הסטודנט "שיש מחקר שמעיד על 3 אחוז תלונות שווא". טענה זו כמובן אינה מגובה בשום מחקר אלא זהו מיתוס פמיניסטי שקרי שמופץ ללא שום גיבוי ונתונים סטטיסטיים. לאחר שהציג בפני המרצה את המחקרים ששלחתי ושמעידים על כך שמדובר בשקר ואף הציג בפניו את מקור השקר תוך בקשה להצגת המחקר וההפניות עליהם דיבר המרצה, זכה הסטודנט בתשובה אקדמית מדהימה כפי שנראה מיד.

וכך מתאר הסטודנט במכתבו את התשובה שקיבל מהמרצה שלו: "לאחר שחזר על דבריו שקיים מחקר בנושא ביקשתי שישלח לי את המחקר. הוא אמר בצורה הכי בוטה ומתריסה שיש עם תנועת לגלוג בשפתיו "אני לא חייב!!" חזרתי וביקשתי שיפנה אותי למקור או למחקר ואני אחפש לבד. על זה ענה לי שוב באותה נימת בוז כלפיי "רק אם אני ארצה". הסיפור הזה מלמדת אותנו על האופן המפחיד שבו השקרים וההסתה הפמיניסטית חדרה על כותל האקדמיה בישראל. מהסיפור עולה שמדובר על מוסד מיזאנדרי שאמון בעיקר על הפצת שקרים והסתה פרועה כנגד גברים. לסיפורי הבדים שמופצים בו אין שום כיסוי ואלו האמונים עליהם מתחמקים ממתן תשובות. אנשיו הולכים ומצטיירים כשרלטנים שלא רק לוקים בהבנה ובידע אלא במקום להודות בטעותם כפי שנדרש מאיש מחקר ומדע אמתי, לזנוח את דעותיו ותפיסותיו השגויות ולשאוף ולהחליפם בנתוני אמת חדשים, הם מגיבים בהיסטריה, בהשמצות ובאלימות כלפי הסטודנט. זאת ועוד, במלחמתו זו המוסד הזה אינו בוחל בהפצת שקרים ופסיאדו מחקרים. כאשר אנשיו מעומתים עם האמת והנתונים שמפריכים את התיאוריות הפמיניסטיות הוא אינו בוחל בהתעלמות ובצר לו ואין הסטודנטים מרפים בדרישה לדיון אקדמי אמתי הם עוברים לטקטיקה הפמיניסטית הידועה של תלונות שווא, רצח אופי של הסטודנטים, רקיחת עלילות דם (הסטודנט כבר עובר את כל זה בפועל) והכל בשביל להסתיר את האמת, להמשיך את מלחמתם בגברים ולשמור בדרך על המשכורות הדשנות שלהם במגדלי השן של הפסיאדו אקדמיה הישראלית.

סיפור קפקאי או יותר נכון האקדמיה הישראלית הולכת ומצטיירת כאזור הדמדומים שבו תיקים באפילה הולכת ונחשפת כסדרת קומיקס מצחיקה לילדים חנונים. 

תמונות: צילומי מסך ממכתב התלונה ששלח הסטודנט לוועדת האתיקה.

אני מקדיש את הקריקטורה הזאת לכל אותם גברים שחושבים עצמם גיבורים גדולים ואין להם שמץ של מושג באיזה קלי קלות אישה יכולה להפיל אותם כי בישראל, כל גבר הוא על הכוונת של הארגונים הפמיניסטיים!!

לצערי אני שומע יותר מדי אנשים אומרים לאחרונה לגבי פרשת אופק בוכריס:"הנה, הוא הודה ביחסים בהסכמה, אחרי שהכחיש הכל ואמר בהתחלה שלא היה כלום" ומוסיפים גם קללה עסיסית או שתיים. מה שעצוב שאנשים לא באמת מודעים למה מתרחש מאחורי הקלעים וללחץ המטורף המופעל על כל גבר שמוגשת נגדו תלונה או אפילו רק נזרקת לחלל האוויר שמועה ש"הטריד מינית", לקבל עסקת טיעון מתוך ברירת הרע במיעוטו - להודות במשהו שהוא לא עשה ולהיות מורשע בסעיף מופחת או להתעקש על חפותו המוחלטת ולהסתכן בהרשעה בסעיף החמור ביותר של אונס, בלי שום ראיות או הוכחות, אך ורק על סמך מילתה של המתלוננת הקדושה ובמערכת שבה 99 אחוז מכתבי האישום מסתיימים בהרשעה, מה בכלל הסיכויים של תת-אלוף בוכריס להוכיח את חפותו?!??

אני משוכנע שמדובר כאן בתפירת תיק מתוכננת היטב בתיאום מספר גורמי אינטרס ששמו לעצמם מטרה להפיל עוד אדם חשוב בצמרת הצבא - גיבור מלחמה נערץ ואהוב שמסמל עבור השמאל הקיצוני "אויב" ו"פושע מלחמה" שיש לעשות הכל כדי לחסל וכל האמצעים כשרים ו"מקדשים את המטרה". אם מישהו חושב שאני מביא תיאורית קונספירציה אני ממליץ להמשיך לקרוא את הנתונים ולראות שאינני ממציא כאן את הגלגל - אלא מצטט אנשים חכמים, חשובים ומנוסים הרבה יותר ממני:

העובדות בשטח:

הבא נראה מה יש לאנשי מקצוע בכירים לומר בנושא משפטי עבירות מין באופן כללי. הראשונה היא הסניגורית הציבורית, ענבל רובינשטיין:

"רוב הנאשמים הם אנשים מהיישוב, ללא רקע או עבר פלילי, וב-99 אחוזים בית המשפט מאמין למתלוננת. בשנים האחרונות ישנה החמרה אסטרונומית בעונשים שמגיעים ל-15 ואף 28 שנות מאסר, יותר חמור מתיקים של הריגה. ואז הנאשמים חושבים שאולי כדאי להם להסכים לעסקת טיעון בה יקבלו עבודות שירות או שנתיים ושלוש שנות מאסר במקום עונש של עשרים שנה". 

היא הוסיפה, "לשופטים קשה לזכות נאשם בעבירות מין, למרות גרסאות חלשות של המתלוננות וראיות מאוד חלשות, והפרקליטות מעדיפה שלא לחזור מכתב האישום ובוחרת שבית המשפט יחליט. הפרקליטות לוקחת פחות אחריות ומציעה עבודות שירות כשהיא יודעת שהגרסה של המתלוננת חלשה, ואז היא מציעה משהו שאפשר לחיות אתו. יש גם מתלוננות שלא מספרות את האמת".

השני הוא השופט בדימוס שלי טימן, מי שהיה שופט בכיר במשך 27 שנה והוא הראשון שיצא וחשף את מה שמתרחש מאחורי הקלעים של בתי המשפט:

השופט טימן: בשפיטה בעבירות מין - אין צדק

השופט (בדימ.) שלי טימן: מרבית האישומים בעבירות מין מסתיימים בהרשעה  התיקונים בחוק פוגעים בנאשמים ומקלים על התביעה  שדולות הנשים "נושפות בעורפה של התביעה"

. . .

מצד שני, "אין חוק שעבר כל כך הרבה תיקונים", כמו חוק עבירות מין. תיקונים אלו "נועדו לפגוע בנאשם ככל שניתן, ולאפשר לתביעה להוכיח ביתר קלות את האישום". כך נותר לדבריו בית המשפט בלי כלים "שבעניינם יוכל להכריע בעניין שבינו לבינה". על כך נוספת פעילותן של שדולות הנשים ה"נושפות בעורפה של התביעה".

הוא גם סיפר בראיון אחר ששופטים מפחדים וחוששים מהפמיניסטיות, ארגוני הנשים והלחץ שהן מפעילות בתקשורת:

"יש שופטים שלא יודעים מה זה זיכוי"

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, שלי טימן, פרש השבוע מתפקידו עם בטן מלאה: מערכת המשפט מזניחה את זכויות הנאשם, השופטים ממהרים להרשיע והקולגות לא תומכים ברגע האמת. בתחום הרגיש של עבירות מין, אומר טימן בראיון מיוחד ל"הארץ", יש השפעה חזקה מדי של שדולות הנשים

. . .

"יש לנו מורא, והמורא הוא גם מדעת הקהל. אי אפשר להתעלם ממנו. כשיש גופים שעושים נפשות יותר מאחרים ומרימים את קולם, מסתבר שזה מצליח. התוצאה היא שהפמיניסטיות, שעושות עבודה מצוינת מבחינתן, משכנעות בלובי שלהן להחמיר בענישה. ואני אומר, מה עם הלובי למען המלחמה בסמים? נגד פגיעה בקשישים? אותם לא שומעים. במצב כזה, לבית המשפט יש פחות ופחות כלים לקבוע מי דובר אמת. הוא נותן לנאשם פחות סיכוי להתגונן. זה יוצר מורא אצל כל הרשויות שעוסקות באכיפת החוק".

הוא אפילו סיפר כשהופיע ביומן הערוץ 1 שהפרקליטות והמשטרה ניסו לתפור לו תיק!!!

גם פרופסור יפה זילברשץ חטפה התנפלות מכל עבר על-ידי הפמיניסטיות על שחשפה את דעתה על מסעות הלינץ' סביב "הטרדות מיניות":

זילברשץ, אז דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, התייחסה לפרשת הטרדות מיניות מצד עובד של האוניברסיטה ואמרה "לטנגו מעין זה דרושים שניים. עובדה שזה לא קרה לו עם נשים אחרות שהוא עובד איתן, זה קרה לו איתה. אני אומרת שתמיד מדובר במערכת יחסים כלשהי, שבנקודה מסוימת אחד מהשותפים לה חצה קו".

זילברשץ טענה באומץ רב כי לנשים יש חלק במה שקורה כמעט תמיד. "למה לי זה לא קרה מעולם? אני אמנם לא גרייס קלי, אבל אני נראית לא רע לגילי. ועובדה, אף פעם זה לא קרה לי. אני מצטערת אם אני מזעזעת אותך, ואם אני נשמעת לך לא פוליטקלי קורקט. אבל אני מאמינה שכאשר גברים ונשים עובדים יחד נוצרות מערכות יחסים מסוגים שונים. אני צופה בכך שנים. אין מה להיתמם בעניין הזה, נוצר מתח מיני. זוהי דינמיקה אנושית מובנת.

פמיניזם משפטי

חשוב גם שתדעו מה האידיאולוגיה הרדיקאלית שעומדת מאחורי החקיקה הדרקונית בנושא אונס ועבירות מין: פרופ' קתרין מקינון היא המוח מאחורי החוק למניעת הטרדה מינית ועבירות מין - תלמידתה אורית קמיר, משפטנית פמיניסטית, היא זאת שיישמה ומיישמת בפועל במדינת ישראל את התיאוריות של מקינון לפיהם:

"בחברה פטריארכלית, כל יחסי מין הטרוסקסואליים הינם אונס מפני שנשים, בתור קבוצה, לא חזקות מספיק לבטא הסכמה".

לכן אני תמיד אומר שהמושג "יחסי מרות" הוא סוג של זריעת חול בעיניים כי למעשה לפי התיאוריה הפמיניסטית לגבי "הפטריארכיה" (בדומה ל"פרוטוקולים של זקני ציון") כל גבר הוא למעשה מראש בעמדת כוח ובמעמד גבוה יותר מכל אישה מעצם העובדה שנולד זכר!!

ואם מדברים על הטעיה וזריעת חול בעיניים, גם "מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית" הוא תרגום מטעה ומניפולטיבי של המושג האמיתי באנגלית "מרכזי משבר האונס" (RCC). משבר האונס הוא מושג פמיניסטי מגדרי מרקסיסטי שהומצא בשנות ה70 כדי לתאר מצב של מלחמה בה הגברים קולקטיבית שולטים בנשים וכופים עליהן מין ב"כוח הפטריארכיה". RCC זה בעצם גוף וזרם פוליטי בינלאומי עם תקציבי עתק ודוקטרינה פמיניסטית מגדרית אקדמית מאוד מיליטנטית ששמה מטרה למחוק כליל את הגברים ואת המיניות הגברית ההטרוסקסואלית - הנה לפניכם מאמר בנושא:

שיח זה, שהפך עד מהרה למגמה השלטת בהגות הפמיניסטית, נטה לטוטליות הן בהתעקשותו על הרסנותה של המיניות הגברית והן בהתכחשותו ליכולתן של הנשים לקבוע את גורלן. יותר מכל ניכר הדבר בטענותיהן של הפמיניסטיות בנוגע למה שמכונה "משבר האונס" (rape crisis). באמצעות שילוב של נתונים שנויים במחלוקת ורטוריקה חוצבת להבות, הפיצו חוגים פמיניסטיים את התפיסה שהאונס - כפי שניסחה זאת סוזן בראונמילר בספרה הקלאסי משנת 1975, בניגוד לרצוננו - "הוא תהליך מודע של הטלת אימה, שבאמצעותו מחזיקים כל הגברים את כל הנשים במצב של פחד".

בנוסף לכל, תוסיפו לפסטיבל הלינץ', לחגיגות ולריקודים על דמו של בוכריס את חלקה המרכזי של התקשורת. אנו שומעים רבות על שחיתות פוליטית, קומבינות וניצול קשרים אישיים להשגת מטרות שונות, אבל מי יעז לבדוק או לחשוף מה קורה מאחורי הקלעים של אמצעי התקשורת המובילים במדינה...?

הנה לפניכם ראיון יוצא דופן ונדיר בחשיבותו בו אנחנו נחשפים למריבה גועלית בין כתב הפלילים של ערוץ 2 גיא פלג ועורכת דינה של המתלוננת המרכזית נגד תת-אלוף אופק בוכריס, אביטל בן נון, לאחר שסירבה להעניק למר פלג ראיון אקסקלוסיבי עם המתלוננת "כוכבת הפרשה":

בן נון חשפה כי "ספגתי קללות ממספר אנשי תקשורת ואישומים בכך ששיקרתי. איש תקשורת פנה לאביה של המתלוננת בווטסאפ והכפיש את שמי בפניו".

מיד לאחר מכן חשפה בן נון כי מדובר בעיתונאי חדשות 2, גיא פלג וטענה כי "הוא שלח לי הודעות SMS שבהן הוא כתב לי שאני שקרנית קטנה ועלובה, משום שהם החליטו ששיקרתי אותם כשהודעתי בשלב מסוים שלא ניתן ראיונות והמשפחה שינתה את דעתה לאחר מכן ויצאתי לראיון והעזתי לא להודיע להם – אז אני שקרנית קטנה ועלובה".

לאחר דבריה של בן נון עלה גיא פלג עצמו לשידור ותקף בחריפות את בן נון: "אני ואת באותו תחום", אמר ליעל דן, "אני לא מבין ממה את כל כך נסערת. אביטל בן-נון מדייקת לגמרי במה שהיא אמרה. אכן קראתי לה שקרנית ואני חוזר וקורא לה שקרנית".

פלג הוסיף כי "לי ולמערכת הייתה תחושה שלאורך כל היום היתלו בנו, כאילו שמדובר באיזה הישג עיתונאי – להביא תגובה מעורכת דין".

אומרים שרק כשמישהו באמת כועס, האמת נשפכת החוצה ואם אתם מקשיבים לראיון, גיא פלג בעצמו ובקולו מודה ומתוודה שא' הסיקור שלהם בתקשורת היה מוטה מראש לטובת המתלוננת וב' - "אביטל בן נון היא חברת ילדות שלי מחיפה" - נו מישהו עדיין חושב שאין באמת קומבינות וקשרי "יד לוחצת יד" מאחורי הקלעים של התקשורת הישראלית?!??!??

אם נבחר להאמין לטענתו של גיא פלג שעו"ד בן נון היא שקרנית - ישנה אמרה דתית ישנה (ואני אינני אדם דתי) לפיה אם מישהו מסוגל לשקר על דברים קטנים (במקרה הזה "הקליינטית שלי לא מתראיינת לתקשורת") מסוגל גם מסוגל לשקר על דברים הרבה יותר גדולים ומשמעותיים!!! חומר למחשבה.

מסעות השיימינג בפייסבוק הישראלי הפכו לאחרונה לספורט הלאומי של נשים מורעלות פמיניזם ושנאת גברים, המנצלות מקסימלית את כוחה של הרשת החברתית כדי לעקוף מוסדות מדינה רשמיים שאמורים לחקור לעומק טענות בכל הנוגע לעבירות מין כאלה או אחרות, ובוחרות לנהל משפטי שדה בצורה הכי ברברית ופרימיטיבית שאפשר בנוסח ימי הביניים, תוך כדי שילהוב ההמונים.

כך עשתה לאחרונה גברת שעבדה במסעדת ימונדוס וטוענת בפוסט אישי "קורע לב" שטבח השפיל והטריד אותה מינית כשעבדה שם. היא גררה כצפוי אלפי תגובות תמיכה והזדהות וגינוי סוחף ונחרץ לאותו "עבריין מין מרושע, מנוול ומסוכן". אבל מה מתברר - מקריאת התגובה הרשמית באתר המסעדה, ניתן ללמוד שהגברת בעצמה נהגה להטריד מינית:

"שני עובדים דיברו באופן מיני ובוטה אחד לשני. היא יזמה את הבוטות והמיניות אבל הוא היה הבכיר. הוא פוטר והיא קיבלה הזדמנות שנייה.לאחר האירוע עובדים שכפופים לה התלוננו שהיא משתמשת בשפה מינית ובוטה כנגדם, האם זה הפך אותה למטרידה מינית? אנחנו חשבנו שלא. אולי טעינו, אבל החלטנו להעניק לה עוד הזדמנות. והיו עוד הזדמנויות שנתנו בעקבות תקלות וחריגות שונות, עד שהחלטנו לומר די, אבל היא הייתה זו שלקחה את היוזמה והתפטרה."

מקריאת תגובה של אחת המגיבות, ניתן ללמוד שמאוד יתכן שהגברת המתלוננה בחרה לבצע שיימינג בפייסבוק כצעד טקטי לצד התייעצות בפורום משפטי לענייני עבודה:

"לא מכירה את הסיפור ולא תופסת שום צד רק יכולה להגיד שקצת מוזר שאותה מתלוננת ב13 באוקטובר בשעה 6 שואלת לגבי עזרה לעו"ד לדיני עבודה שאפשר להתייעץ 
שעתיים אחרי זה היא צולבת את אותו בחור ועושה לו שיימינג . "

 
(הייתכן אולי שהיא מתכננת לתבוע את המסעדה...?)

זה המקום לפרט מעט על הדינמיקה המטורפת מאחורי הקלעים: בזמן שמתלוננות, בין אם הן אומרות אמת או לא, עושות שימוש חופשי ופרוץ לגמרי באמצעי התקשורת וזה כולל פייסבוק (כי מהדורות חדשות בפריים טיים של ערוץ 2 נפתחות בציטוטים מ"עדויות" שפרסמו נשים בפייסבוק - ואינני נכנס כרגע לתוכניות טלוויזיה, עיתונות, רדיו ופלטפורמות נוספות), בו-זמנית הסנגורים מייעצים לחשוד - אדם שמוצא עצמו ביום בהיר בלב הסערה התקשורתית, שלטובתו ולטובת חקר האמת, עדיף שייתרחק מהתקשורת כמו מאש וישמור על "דממת אלחוט" וישתוק כי לא משנה מה יגיד ויביא גם אלף הוכחות לגרסתו, הסוכנות הפמיניסטיות שיושבות בכל אמצעי תקשורת יעשו ה-כ-ל כדי להפוך, לסלף ולנצל כל מילה שלו לרעתו.

בקיצור: אם אתה שותק, "סימן שאתה אשם". דיברת? "אתה מנסה לשבש את החקירה/בדיקה/בחינה של המקרה" . . . 

פעמים רבות אני מוצא עצמי נשאל על ידי אנשים, גם כאלה שאני מכיר, חברים, קרובי משפחה ואנשים שאני פוגש בכל מיני אתרים (גם הרבה לפני הפייסבוק) את אותן שאלות שכבר התעייפתי מלחזור על עצמי ולענות עליהן שוב ושוב, לכן ריכזתי לפניכם 10 תשובות ל10 שאלות שאני שומע הכי הרבה:

1. מה זה "זכויות הגבר"?

אני לומד את הנושא למעלה מ20 שנה. פעם הנושא היה מוכר כ"זכויות הגבר" אבל הבנתי עם השנים, ככל שהתעמקתי, שזה הרבה מאוד מעבר לנושא זכויות גברים ואפילו זכויות נשים - הפמיניזם זו תנועה פוליטית כוחנית ומפלצתית ופשיסטית שמטרתה לפגוע כמה שיותר בגברים מתוך נקמה ו/או סגירת חשבונות היסטורית - מה שבסופו של דבר פוגע לטווח הארוך בחברה כולה, בילדים ואפילו בנשים עצמן. הפמיניזם זה בפירוש אויב האנושות ואחד המשטרים האפלים ביותר שקמו בהיסטוריה.

2. איך אתה מגדיר את עצמך? שוביניסט?

אנטי-פמיניסט שמאמין בשוויון אמיתי בין גברים ונשים ואינני מתכוון לשוויון במובן החברתי-כלכלי-פוליטי-מלאכותי-מזוייף. אני מאמין שלכל אדם מגיע יחס ניטרלי, הוגן ושווה לטוב ולרע, לא משנה מה מינו, צבע עורו, גזעו, מוצאו, דתו וכו'. פמיניסטיות משמיטות במכוון את שוויון החובות שחייב להגיע במקביל לשוויון זכויות והזדמנויות לנשים. לביטוי המעוות "שוביניסט" אין מקום לא במקרה שלי ולא במקרה של איש בעולם כי זה מושג מאוד כללי וגורף שמתייחס לגזענות, נאמנות מופרזת וגאוותנות (פטריוטיזם) של קבוצה מסויימת, לאו דווקא גברים!!

3. יש גם נשים שנפגעות על ידי גברים

נכון, יש, אבל מה שאין - אין אלפי ארגונים וגופים שונים עם תקציבי עתק שמוקדשים אך ורק להגן על זכויותיהם של גברים כמו שיש לנשים, ואני מדבר רק על מדינת ישראל הקטנה! גברים לא רק נפגעים על ידי נשים אלא נפגעים על-ידי כל רשויות המדינה - מערכת המשפט, המשטרה, הרווחה, ארגוני נשים במימון המדינה, הפרקליטות, התקשורת, האקדמיה וכו', כולם מגוייסים מראש להילחם בגברים לטובת הנשים, מלחמה חד-צדדית לא הוגנת ורחוקה מלהיות שקולה או מאוזנת!

4. מה צריכות להיות המטרות?

אחת המטרות המרכזיות היא לבטל לחלוטין כל אפלייה או העדפה מתקנת לנשים. בעולם שבו גברים ונשים שווים במובן של הזדמנויות ואפשרויות השכלה, תעסוקה, הכשרה, עבודה וקידום - אין שום סיבה שבעולם שלנשים יישאר יחס מועדף בכל תחום שהוא!!

מטרה נוספת וחשובה ביותר היא הפסקה של מלחמת המינים - כל תורת המגדר היא תורה מיליטנטית, גזענית ומיותרת שאך ורק גורמת לפילוג בחברה, מסכסכת, מציתה אש ושנאה עד כדי אלימות של ממש.

5. לא נמאס לך ממלחמות?

זה נחשב מלחמה כשיש שני צדדים עם כוחות שקולים שמצליחים פחות או יותר להילחם ולהתגבר על האיומים והפגיעות שהצד השני מסב להם. במקרה של גברים ונשים, אין מלחמה יותר לא צודקת, לא הוגנת, לא שקולה ו"מתחת לחגורה" כמו המלחמה של הפמיניסטיות נגד גברים. 40 שנה הן רגילות רק לדבר ולקשקש בלי סוף ולשטוף את מוחותיהם של אנשים באין מפריע כי הן מראש מגיעות בטרמינולוגיה בולשביקית שאם אינך פמיניסט אז אתה בוודאי "שוביניסט" שזו מילה נרדפת לגזען וחשוך ואין לך שום זכות קיום. לאחרונה תנועות הגברים זה נושא שמאוד התקדם והתפתח בעולם - מה שמכונה MRA ורק בארץ מתעקשים להשתיק בכל דרך שפלה אפשרית (בראש ובראשונה בגלל שארגוני הנשים מגלגלים מיליונים סביב תעשיית השנאה הזאת). אני למזלי מכיר את כל השיטות והטקטיקות, כולל הטחת איומים ועלבונות אישיים כמו "הומו", "קוקסינל", "דפוק", "חולה נפש" ועוד ולכן לא מתרגש כלל. במילים אחרות, זאת עדיין לא באמת מלחמה, הגברים רק מתחילים ללמוד להגן על עצמם וטוב שכך. גם מסע מאוד ארוך מתחיל בצעד בודד.

6. מה זה פמיניזם?

ההגדרה של פמיניזם מאוד בעייתית, מבלבלת ומטעה כי מצד אחד קיימת הטענה שזו אידיאולוגיה שפועלת למען שוויון זכויות מלא לנשים, אבל בפועל, כשרואים ומנתחים איך התנועה התנהלה, מתנהלת וקרוב לוודאי תמשיך להתנהל בעתיד (כפי שאני חוקר למעלה מ20 שנה), רואים בפירוש שאין שום קשר בין שוויון לגברים ונשים כי אם רק מלחמה חד סיטרית נגד המין הגברי כולו. לא רק שהפמיניזם לא פועל להשיג שוויון בין גברים ונשים - הוא עושה את ההיפך המוחלט - דואג לשמר ולהנציח מצב בלתי פוסק של מלחמה ותחושת קיפוח וקורבנות היסטרית של הנשים, שגורם להן מגיל צעיר לחשוב שהכל מגיע להן, שהגברים כולם רעים ומרושעים ואלימים והנשים כולן טובות, תמימות וטהורות. הפמיניזם אפילו לא בעד נשים באותה עוצמה שהוא נגד גברים ויעידו על כך נשים גיבורות ואמיצות שקמו ויצאו נגדו.

7. מה זה מגדר?

מושג שהומצא על-ידי פוסט מרקסיסטיים גרמניים מאסכולת פרנקפורט. על אותו בסיס של הסוציאליזם (האידיאולוגיה הרצחנית ביותר בהיסטוריה האנושית), מתבצעת חלוקה דיכוטומית שחור-לבן של שני מעמדות - אחד שולט בעולם והשני מדוכא ומסכן. בקומוניזם היו אלה הפועלים מול בעלי ההון, בפמיניזם אלה הנשים המסכנות מול הגברים החזקים ש"שולטים בעולם" באמצעות מה שהן מכנות "הפטריארכיה" - מושג שהוא לא שונה מהפרוטוקולים של זקני ציון, כאילו כל גבר מקבצן, מנקה רחוב, פועל ועד ראש ממשלה - כולם שותפים לקנוניה לשלוט בנשים ולדכא אותן. הפמיניסטיות לא טיפשות או תמימות, הן אלופות ומקצועניות בתעמולה ושטיפת מוח ולכן דוחפות את התורה המיגדרית בגילאים מאוד צעירים ורכים בבתי הספר ולאחרונה אפילו בגני חובה.

8. מה יוצא לך? מה האינטרס שלך?

אין לי למעשה שום אינטרס חוץ מחשיפת האמת. אני לומד את הנושא מגיל 14, כלומר מאז היותי ילד. אין לי שום כוונה נסתרת או משהו שאני רוצה להשיג או להרוויח עבור עצמי. למזלי אני שולט היטב בחומר, יש לי המון ידע שצברתי עם השנים ויכולת לשלוף מידע ממאגר מידע שאני בונה, זה משהו שאני עושה לא כי כיף או משעמם לי אלא כי אני מרגיש שחובתי האנושית לחשוף את מה שגיליתי.

9. מה, גברים טובים יותר? נשים נחותות מגברים?

אני מאוד לא אוהב את הגישה הילדותית והפרימיטיבית של "מי טוב יותר". תפישות לגבי נחיתות או עליונות של קבוצה כלשהי תמיד היו שורש הגזענות בעולם. אני בעד להתייחס בכבוד ובהגינות לכל אדם ולכל בעל חיים אחר. אני גם מאוד נגד הדת ולא אוהב גישות כמו "היהודים טובים יותר מהגויים", "הנשים רגישות ואנושיות יותר", "הנשים במעמד רוחני גבוה יותר" וכו'. זה מגעיל ומעצבן אותי.

גם הדתות וגם האנטי-דתות כמו הסוציאליזם פעלו בסופו של דבר על פי אותן שיטות אכזריות וגרמו אך ורק למלחמות, שנאה ושפיכות דמים. הפמיניזם לא שונה כלל ובכל הזדמנות אנחנו שומעים על כאילו מחקרים ש"מוכיחים" עליונות ביולוגית/גנטית/שכלית/אבולוציונית/רגשית והשד-יודע-מה - שיש לנשים על פני הגברים. בני אדם תמיד חיפשו סיבות ותירוצים לריב, להתקוטט ולרצוח, תמיד מתוך תחושת עליונות ורצון לשלוט, אז היום עושים לגברים את מה שעשו בעבר ליהודים, לעבדים ה"כושים", לצוענים, לאינדיאנים וכו'.

10. אתה באמת חושב שיש לך סיכוי נגד כל הממסד? אתה נלחם בתחנות רוח

אני בפירוש כן מרגיש בשינוי הדרגתי לטובה. נכון שזו טיפה בים ורק התחלה אבל זה תהליך מאוד חשוב, חיוני ובלתי-נמנע שאני מרגיש כבוד ענק שאני מצליח להניע ואנשי מקצוע אובייקטיבים, חשובים וחכמים ממני אישרו זאת בפניי. במהלך השנים פנו אליי אלפי אנשים, גברים ונשים, נערים ונערות, חיילים, סטודנטים וגם מרצים וחוקרים, עיתונאים ומעצבי דעת קהל ורבים מהם הודו לי מקרב לב וסיפרו עד כמה הצלחתי לפקוח ולהאיר את עיניהם.

ולסיכום, אנקדוטה נחמדה מלפני 16 שנה, לאיך קיבלתי דברי חיזוק ותמיכה מכיוון לא צפוי: כשעברנו לדירה בקומה ראשונה בגלל הנכות הפיזית שלי, ישבנו פעם במשרדו של מנהל במשרד עמיגור. דמיינו לעצמכם אדם גבוה, קשוח ומרוחק. אחד שמדבר מעט ואם הוא רואה שעובד לא ממלא את הוראותיו, הוא נוזף בו בקול מאוד רועם שאני מודה שאפילו אני שרגיל לאנשים קשוחים, אפילו אותי זה הרתיע.

הוא הביט על המסמכים, הסתכל עליי בחצי חיוך ואמר לי:"אז אתה יעקב קנדלקר?", אמרתי "כן" בחשש, הוא אמר:"אני רואה שאתה מפרסם המון מכתבים בעיתון חדשות הקריות. בדרך-כלל אנשים כותבים שם סתם שטויות אבל אתה כותב בצורה מאוד מעניינת ומקורית, כל הכבוד!" הוא סימן לי עם האצבע "מצויין".

פרופ' קתרין מקינון היא המוח מאחורי החוק למניעת הטרדה מינית ועבירות מין: תלמידתה אורית קמיר, מיישמת בישראל את התיאוריה שלה לפיה:

"בחברה פטריארכלית, כל יחסי מין הטרוסקסואליים הינם אונס מפני שנשים, בתור קבוצה, לא חזקות מספיק כדי לבטא הסכמה"

אי לכך, במציאות ובפלטפורמה משפטית שכזאת, שנשלטת ברובה הגדול על-ידי נשים פמיניסטיות, לגבר שאישה מגישה נגדו תלונה אין היום שום סיכוי בעולם להוכיח את חפותו ולא משנה עד כמה תלונתה של האישה הזויה ומנותקת מהמציאות!!

ב1989 הצליחו הפמיניסטיות בבריטניה להביא לסגירת תוכניתו של הקומיקאי המצליח בני היל בטענה שהוא "מחפיץ" נשים. בני לקח זאת מאוד קשה, לאחר קרוב ל30 שנות הצלחה בהן היה מלך הרייטינג. 3 שנים לאחר מכן נמצא מת בדירתו, בודד וגלמוד.

מהלך זהה עשו הפמיניסטיות כאן בישראל כשחיסלו את מלך הרייטינג הישראלי דודו טופז. הוא והשחקנית הארגנטינאית נטליה אוריירו תיכננו מראש להתפרע בשידור חי. הכל היה משחק, הצגה למצלמות אבל זה לא מנע מארגוני הנשים לפתוח נגדו בקמפיין כאילו "הטריד מינית" את נטליה, והביאו לסגירת תוכניתו לאחר למעלה מ20 שנים שהיה "מלך הרייטינג". זה היה קמפיין מתוכנן ומאורגן היטב על ידי ארגוני הנשים. אני זוכר איך נכנסתי לכתבה באתר וואללה ותוך מספר דקות קיבלה יותר מ2000 תגובות נאצה, כולל "מוות לדודו" ו"צריך לסרס את דודו". היה לפמיניסטיות אפילו אתר מיוחד שפתחו כדי להפנות אנשים להתלונן עם טופס תלונה נגד דודו טופז לנציב תלונות הציבור!

כך זה התחיל, הרבה לפני שירד מהפסים ומישהו כנראה ניצל את מצוקתו הנפשית, המקצועית והאישית כדי לסבך אותו עוד יותר. כולנו יודעים מה קרה בהמשך.

אצל הפמיניסטיות כלום לא מקרי או ספונטני - הכל מתוכנן מראש: כפי שמספרת כריסטינה הוף סומרס בספרה 'מי גנב את הפמיניזם' ב1994, הפמיניסטיות בחוגי המגדר באקדמיה מצהירות בגלוי "כל מה שהגברים אי פעם עשו זה לא טוב. צריך לשנות, לשכתב, להרוס, למחוק ולהתחיל מחדש", במילים אחרות, להחליף גברים בנשים בכל מוקדי הכוח וההשפעה באקדמיה, אמנות, תרבות, קולנוע, תקשורת, פוליטיקה, פילוסופיה, ספרות וכו'.

עוד בנושא:

הפמיניזם רצח את דודו טופז

אני מנסה להיזכר במקרה אחד בו ארגוני המגדר דרשו להחמיר עם אנס ערבי או למנוע חנינה ממחבל שרצח נשים וילדים. לא קרה ולא יקרה. 

גיל רונן, כ"ג בניסן תשע"ו 01/05/16 18:34

מדינת ישראל אחוזת טירוף, כבר עשרות שנים. אמנם לא נהוג בזמננו לדבר על רוחות רעות וכישופים, אבל נוכח החדווה המרושעת שבה "ארגוני נשים" מטעם קרן מאוד מסוימת מהתלים בחברה הישראלית, רומסים את כל כללי הדמוקרטיה והצדק, ומתעללים בקורבנותיהם, פסוקי התורה שצצים לראש הם אלה שמתייחסים למכשפות, ואל הלשון מתגלגלות המילים: "צא דיבוק, צא דיבוק, צא דיבוק צא".

"זעם בעקבות הדיווח על האפשרות לחנינה לקצב", זעקה הכותרת הבוקר. "במערכת הפוליטית וגם בארגונים חברתיים" מחו על הפרסום לפיו נשיא המדינה ישקול לחון את נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, בשל ההידרדרות במצבו הנפשי ותחושותיו הדיכאוניות.

"איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית" אמר כי "אם מצבו של קצב מידרדר, שרשויות הכלא יספקו טיפול הולם – בכל מקרה אין לחון אותו".

אני מנסה להיזכר במקרה אחד בו ארגוני המגדר דרשו להחמיר עם אנס ערבי או למנוע חנינה ממחבל שרצח נשים וילדים. לא קרה מעולם ולא יקרה. מנסה להיזכר בהודעה נזעמת של ח"כיות "פמיניסטיות" לגבי העובדה שנשים שמתגוררות בדרום תל אביב או בגבעה הצרפתית חוששות לצאת מהבית בגלל מכת עבריינות המין של המסתננים והערבים בסביבה – גם זה לא קרה ולא יקרה.

מה עם איזו הבעת סולידריות מטעם מרצ עם הנשים היזידיות שנמכרות כשפחות מין ע"י דאע"ש ומוצאות להורג? הצחקתם את מרצ. אותם מעניין רק הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שהשפלתו היא השפלת המדינה כולה.

"קמפיין המסכנות של קצב לא עוצר לרגע", לעגו בארסיות חברות הכנסת גלאון, רוזין וזנדברג ממרצ, ואילו ח"כ עאידה תומא-סלימאן הפעילה את כובד משקלה כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה נגד אפשרות חנינה.

מעניין לציין שח"כ רוזין שימשה בעצמה במשך שנים מנכ"לית "איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה", לפני שהגיעה לכנסת, ושלפני כן שימשה כעוזרת פרלמנטרית לח"כיות יעל דיין ונעמי חזן. אותה יעל דיין היא שהובילה את החקיקה ששינתה את הגדרת האונס בישראל כך שלא נדרשת עוד הוכחה לשימוש בכוח או באיומים בכדי להרשיע – ודי בכך שהאישה מעידה בדיעבד כי לא נענתה "מהסכמתה החופשית".

כל זה מקרה, יגידו הנאיבים. לא מקרה בכלל, יגיד מי שיודע שממלכת המגדר נבנתה כל-כולה ע"י השמאל הקיצוני, ולכן "הנתונים" והטענות של עסקניותיה יהיו תמיד נגועים בפוליטיזציה.

מי שעקב אחרי הטוקבקים כאשר התנהל משפטו של קצב, יודע שרבים מהם "הציעו" לקצב להתאבד. ברור שגם היום, זה מה שהרבה מהמגדריסטיות רוצות לראות. הן לא יסתפקו בכך שיהפוך לשבר כלי רזה ועגמומי, כמו איציק מרדכי, אותו רדפו עשרות שנים לאחר נפילתו מגדולה. הן רוצות תמונת ניצחון. וידוא הריגה. עדיף שימות משברון לב, אבל התאבדות היא בהחלט אופציה. למה? ככה. כי הן יכולות.

משפט קצב היה מזוהם מהרגע הראשון. זכור לי איך ראיתי במו עיני כיצד דנה וייס מערוץ 2 ראיינה את מני מזוז, אז יועץ משפטי לממשלה, והוציאה ממנו אמירה לפיה קצב הוא "עבריין מין סדרתי", עוד לפני שהוגש נגדו כתב אישום.

זכורה לי עדות גסה ומכפישה של א' מלשכת הנשיא שניתנה בטשטוש פנים ובשידור חי בכל הרשתות – מעשה עתונאי מחפיר ללא אח ורע בתולדות העתונות האלקטרונית. זכורים לי תופי הטם-טם של ארגוני המגדר שהדהדו מחוץ לבתי המשפט ממש בזמן מתן פסק הדין.

את הזיהום אי אפשר כבר לנקות, אבל בואו ניזכר בא' ממשרד התיירות, שעדותה היא היחידה שהפלילה את קצב באונס. האזינו בבקשה לשיחה הטלפונית הזו עם א', שהתקיימה שנתיים אחרי ש"נאנסה" כביכול.

א' נשמעת כועסת, אבל לא על כך שהותקפה, אלא על כך שקצב לא מסייע לה להתקבל לעבודה. "הוא לא יכול להביא מזכירה?", היא שואלת. "שיכניס אותי סתם כמזכירה שם עכשיו... אני השארתי לפחות חמש הודעות", אמרה לבן שיחה. "הוא לא יכל לצלצל אליי?"

האם זו התנהגות של קורבן אונס? או שזהו דיבור של מי שדורשת אתנן? תחליטו אתם.

אחרית דבר: אני מאמין שהדיבוק ייצא, בסופו של דבר. כחברה, נשוב לשפיות. כמו שמדינות קומוניסטיות לשעבר שבו לשפיות. אחרי שזה יקרה, כל אחד מאיתנו יצטרך לשאול את עצמו, איפה הייתי ומה עשיתי בתקופת שלטון הטרור הזה? האם עמדתי מנגד? שחיתי עם הזרם? צרחתי בגרון ניחר את מה שארגוני המגדר רצו שאצרח? שתקתי כי חששתי? או שהבעתי דעה אמיצה? גם בדברים האלה נמדדים בני אדם.

הודעתו של שר הביטחון לא נקבה בשמו של תא"ל בוכריס אך כל כלי התקשורת פירשו אותה כתמיכה עיוורת במתלוננת. דעה.

גיל רונן, כ"ח באדר תשע"ו, 08/03/16 12:56

שר הביטחון פרסם הודעה לכבוד יום האישה הבינלאומי, וכלל בה פיסקה אשר הוצגה בכלי התקשורת והתפרשה בקרב חלק גדול מהציבור כהתייחסות לפרשת תא"ל אופק בוכריס.

"עלינו להוסיף ולהיאבק באופן חסר פשרות ובכל דרך – גם חוקית וגם חינוכית – באלימות נגד נשים על סוגיה השונים, בהטרדות ובפגיעות המיניות כלפיהן, ובניסיונות להפוך מתלוננת לנאשמת באמצעות השחרתה", אמר. "אף לא אחד מאיתנו מבין באמת מה מתחולל בנפשה של מי שחוותה אלימות, הטרדה או פגיעה מינית. דרך ארוכה עוד לפנינו, ועלינו להמשיך ולהתמיד בה".

השר לא ציין אמנם במפורש את בוכריס אך בימים בהם פרשת בוכריס נמצאת בראש המדורות, ברור שאמירה שכזו תתפרש כהתייחסות אליה. השר אפילו לא הזכיר את הצורך להקפיד גם על זכויות החשוד – דבר שהיה מתבקש במצב העניינים הנוכחי.

נראה כי השר אימץ באופן מוחלט את השקפת העולם של תנועת המגדר הקיצונית אשר גורסת כי נשים הן תמיד קורבנות של הגברים, ואשר אינה מאמינה בתהליכים של משפט צדק לגברים המואשמים בעבירות נגד נשים. הסימן הטוב ביותר לכך שיעלון הפנים לחלוטין את מושגי תנועת המגדר היא שימוש היתר במילים "אלים" ו"אלימות" לגבי גברים שיש נגדם האשמה כלשהי של אישה. בניגוד לעולם "התקינות" השמאלית, בעולם המוסר, אנשים מבדילים בין "רע" ו"טוב", "שקר" ו"אמת". הם לא מקטלגים את החברה ל"אלימים" ו"קורבנות" על פי מין.

מן המילים עולה בבירור כי השר אינו מאמין כי עדות שקר של אישה נגד גבר היא בכלל אפשרות מציאותית. האפשרות היחידה, מבחינתו, היא שכל מתלוננת היא אכן קורבן, וכל גבר נילון הוא אכן עבריין. לחלופין, אולי הוא סבור שגם לגבר חף מפשע הנענש על עבירה שלא ביצע, מגיע משום מה לסבול.

בהיעדר הבהרה מאת השר כי דבריו לא התייחסו לבוכריס, למרות שהפרשה מצויה כיום בראש סדר העניינים, הרי שבוכריס יוכל, לכאורה, לתבוע ביום מן הימים את השר ואת המדינה, בגין התערבות בלתי נסבלת בזכותו לקבל הליך חקירה נטול פניות בעניינו. בימים שבהם האיש נאלץ לעבור בדיקות פוליגרף בכדי להוכיח את חפותו, אין הבדל גדול בין התבטאות כזו של שר הביטחון, המהדהדת בכל התקשורת בעוצמה גדולה, לבין החלטה של השר להיכנס לחדר הפוליגרף ולדחוף את מחט המכשיר במו אצבעותיו, תוך כדי בדיקה.

גם אם יצא בוכריס זכאי ודובר אמת, נראה שיעלון כבר החליט שאינו רוצה לקדמו כפי שאמור היה להיות מקודם, וכי המערכת סימנה אותו כ"אלים". ייתכן גם שבוכריס עצמו כבר לא ירצה להתקדם במערכת כל כך עקומה, גם אם הדבר יוצע לו.

  

שנאת הגברים באתרי החדשות המובילים: לפניכם לקט שמוכיח את תרבות שנאת הגברים הרצחנית והשוביניזם הנשי באתרי החדשות המרכזיים. עדיין מה שאתם רואים זה רק על קצה המחט!! התופעה ידועה ומוכרת בכל העולם כ"MALE BASHING", היכן שפמיניסטיות שונאות גברים מורעלות מגדר משתלטות על כל מוקדי תקשורת המיין סטרים ואין להן שום גבולות. כל הגברים בוגדים, כל הגברים חראות, כל הגברים תינוקות, לשבור לגברים את הביצים, לגברים יש זין קטן, אין להן שום גבול!!! (ליחצו על התמונה כדי להגדילה)

רבותיי, ההיסטוריה חוזרת וזה לא סתם פתגם. השבוע נחצה גבול מסוכן בקבוצת פייסבוק שאני כותב בה זמן רב - "הקבוצה האנטי-פמיניסטית הגלויה", ונשללה ממני בסופו של דבר זכות חופש הביטוי. יש בקבוצה למעלה מאלף איש שאוהבים לקרוא את מה שיש לי לומר ולהביא וב99 אחוז מהמקרים אני מקבל אך ורק פידבקים חיובים ודברי חיזוק ותמיכה. נעשה נגדי סיכול ממוקד, ממש ניסיון רצח (הייתי על סף התקף לב ובמצבי הבריאותי זה תיאור די מדויק) - בחורה פמיניסטית (ד') כינתה אותי אוטיסט וכשהגבתי לה - אחד ממנהלי הקבוצה - תמיר ניצן, התנפל עליי והחל לאיים שיחסום אותי מהקבוצה. בסופו של דבר הוא מימש את האיום וחסם אותי.

הסיפור החל כשידידי גיל רונן שיתף ווידאו מצמרר מתוכנית ריאליטי מארה"ב בה עשו בדיקת פוליגרף לבני זוג שהאישה מעלילה שהבעל אנס את בתם בת ה3. הפוליגרף הוכיח חד משמעית שהגבר חף מפשע והאישה שקרנית ומעלילנית, מה שגרם לה לחייך חיוך רחב ולהשפיל ראשה לפני שהחלה לצרוח כמו מטורפת על ההפקה.

כתבתי שאני בשוק והבעתי את דעתי לגבי שפת הגוף המאוד עשירה של אותה אישה, שניסתה גם לאחר תוצאות הפוליגרף שניקו את בעלה, לשכנע אותו כאילו היא תמימה ולא התכוונה ו"זה מה שהילדה סיפרה לי". בתגובה לתגובתי - הגיבה גב' שנכנה ד'. היא החלה ללעוג ולכתוב שזה הכל מבויים, מזוייף, לא אמיתי, לא יכול להיות, בלתי אפשרי וכו'. כתבתי לה ששפת הגוף של הגבר נראית לי אמינה אך היא הגיבה לי בשיא הזלזול.

למעשה הדבר הכי "מעליב" שכתבתי לאותה ד' "מסכנה-תמימה" היה "אני לא מאמין לך" כשכתבה שהיא לא פמיניסטית ואני משוכנע מעל ומעבר לכל ספק שהיא פמיניסטית מקצוענית. כעת הגברת חוגגת את ניצחונה כשהיא מכנה את חברי הקבוצה "מטורללים" בקבוצת "פמיניזם ליברלי". ה"תוקפנות" היחידה שלי הייתה חוסר אמון ושכתבתי לה:"יש לי תחושה שאת מגיעה מהחוג למגדר של אוניברסיטת תל אביב - גילוי נאות לא יזיק לך", היא כינתה אותי אוטיסט בצורה מתוחכמת, בנוסח כמו "אני רואה שיש לי עסק כאן עם אספרגר". טקטיקת פאסיב אגרסיב ידועה ומוכרת.

בתגובה מנהל הקבוצה תמיר ניצן התנפל עליי בשיא הבריונות והאלימות כשהוא מכחיש מראש את העובדה שהיא כינתה אותי אוטיסט בצורה מתוחכמת (והיה לי עד שאישר עובדה זו ותמך בי בהודעות פרטיות וגם על בשרשור עצמו).

כתבתי לתמיר בשפתו, באנגלית, וביקשתי ממנו לבדוק מה ההגדרה של "אספרגר" והוא הגיב בתוקפנות יתר וטען שהוא מאבד את הסבלנות, שאני מתייחס בזלזול להנהלה, שאסור לי להתווכח איתו בתור מקור סמכות והוא עומד להעיף אותי מהקבוצה לאלתר.

עדות:

אני (יעקב) : "שמת לב שהיא כתבה בצורה מתוחכמת שאני אוטיסט???"

העד (נ'): "כן היא השתמשה במילה אספרגר. אני חושש שהיא מאוד מתוחכמת."

לאחר שמספר חברים התרעמו על יחסו העוין אוטומטית של תמיר ניצן כלפיי, ופנו בדרישה להבהרות מצידו, הוא כתב לי הודעה פרטית שבה המשיך לאיים עליי:

Jacob.. I wanted to tell you privately that you stepped over the line in the feminist group, and I was very close to removing you from it. I am not an admin in the group to be a dictator - the purpose of the group is to have productive discussions. You took what that chick said personally and were disturbed, I get it, but you need to control yourself better. And, it is not okay for you to argue with me over the rules of the group (or accuse me of being under the spell of some girl), and I won't tolerate that again. The proper response, if I found it necessary to comment on your posts, is "okay, I'll change it" and move on. If you don't like those rules, you can remove yourself, or I will do it for you next time.

חשפתי את המקרה בעמוד הפייסבוק הפרטי שלי, קיבלתי המון תמיכה ואפילו תמיר ניצן בכבודו ובעצמו נדחף והעמיד פני תמים כאילו הוא בכלל לא מכיר את אותה ד', והכחיש שכתב שהוא מכיר ואוהב אותה באופן אישי!!! השרשור כולו נמחק ע"י משתף הווידאו - גיל רונן, שטען וממשיך לטעון: "אין לי כוח למלחמות מיותרות".

לאחר מכן היה נדמה והייתה אשליה כזאת כאילו אני יכול להמשיך לכתוב ולשתף חומרים שלי בקבוצה.

הבוקר רק במקרה ניסיתי להיכנס לקבוצה וראיתי שהיא לא קיימת עבורי. נעלמה.

ההסבר היחיד לחסימה הוא אפילו יותר הזוי ומגוחך מהמקרה הקודם:

אחד החברים העלה פוסט בו סיפר על מחאת פמיניסטיות (מוצלחת) לגבי שימוש לא מוצלח ומגעיל בביטוי פוגעני שנעשה בתוך תשבץ היגיון בעיתון הארץ - אפילו לא נכנסתי לזה וזה לא עניין ולא מעניין אותי. מה שכן היה חשוב לי לבטא את תמיכתי במחאתו של משתף הפוסט שתיאר זאת כדיקטטורה פמיניסטית - מונח שאני נלחם שנים רבות להביא לתודעת הציבור.

תקפה אותו פמיניסטית בשם אופירה, הוא כתב לה:

"וכל יתר ההגדרות בתשבצים הן כן במקומן? את לא מרגישה כי מדובר בטרור? אנחנו בדרך להקמת משטרת מחשבות פמיניסטית"

אופירה בתחכום נשי טיפוסי רמזה שהוא "פאראנויד" וכלשונה:

"יש גבול לחויית הרדיפה הפמניסטית. תחשוב על זה"

לכן הוא כינה אותה פמיניסטית, היא "נעלבה" במיטב מסורת הפאסיב-אגרסיב:

"זה שהחלטת שאני פמניסטית אומר לי הכל על מצבך. יומטוה חביבי!"

הגבתי לה וגם כתבתי לה ואף ציינתי בפירוש:

"גם אני חושב שאת פמיניסטית סוג 3 וזכותנו במדינה דמוקרטית להאמין במה שאנחנו רואים ולא מה שדורשים מאיתנו לחשוב!". פירטתי בפניה את 3 סוגי הפמיניסטיות שקיימות במדינת ישראל כשסוג 3 לדעתי הוא הסוג של אלה שאומרות "אני לא פמיניסטית אבל..." - הסוג הכי גרוע לדעתי שאני מכנה "הראש הקטן" בנוסח "אם הפמיניסטיות אומרות כך וכך - זה חייב להיות נכון".

אופירה אף לא הכחישה את דבריי ורק חיזקה אותם בתגובתה:"... כמו גם הפמניזם לא כזה גרוע באופן גורף!" ולאחר מכן החלה תוקפת אותי באופן אישי - ביקשתי ממנה לא לרדת לפסים אישיים ולכתוב לגופו של עניין - חזרתי על בקשתי זו לפחות 3 פעמים ולבסוף היא הפסיקה להגיב.

התגובה האחרונה שכתבתי שם, בשרשור הספציפי, הייתה לידידיי גיל ותמר, שכתבו "במקרה הזה הפמיניסטיות צודקות" וכתבתי שאני מסכים איתם אבל חושב עדיין שהשימוש הפוגעני והמניפולטיבי שפמיניסטיות עושות במילים ובמילות-קוד הוא פי מיליון חמור יותר, כמו למשל לגבי פרשת משה קצב.

הבוקר גיליתי שהקבוצה פשוט לא קיימת עבורי יותר ואני חש שכנראה היה זה ה"קש" שאיתו שברו את גבי.

עוד סיבה לחשד שלי הוא ויכוח מאוד צורם שהיה לי לפני כן עם פמיניסטית בשם ויקי (בהתכתבות פרטית) מאותה הקבוצה שמגיעה אותה גברת ד' הנ"ל ("פמיניזם ליברלי") וקיים לפיכך חשד סביר שתיאמו כוחו וטמנו לי מלכודת במטרה לחסל אותי.

אם אנחנו רואים את הטקטיקות האלה בפוליטיקה הישראלית - באיזה קלות בהבל פה בחורה אחת בודדה וכלומניקית מצליחה להפיל חבר כנסת מצליח, מוערך ואהוב, איש תקשורת בכיר, לוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל - אז מי אני בכלל...?

כן (ועוד איך) מפקירים פצוע בשטח

אומרים שרק במצבים קשים אתה מגלה מי באמת החברים שלך - ביטוי שמאוד צרם לי ומאוד רציתי לא לחוות על בשרי. אדם שלמרות הכל, אני עדיין מעריך ומעריץ בתור אדם - במקום לכתוב אפילו פעם אחת:"אני מבין אותך, עשו לך עוול" רק התפוצץ עליי מספר פעמים, האשים אותי שאני היסטרי, שאני לוקח דברים באופן יותר מדי אישי, שאני מגזים ומזיק למאבק של זכויות הגבר.

כל ניסיון להסביר לו שיש לי סיבה טקטית מודעת מראש למדוע אני כן מתייחס לכל מילה וכל תו וכל פיפס וכל סמיילי וקריצה שנשים מפרסמות, נתקל בכעס כלפיי ורמיזות שאני מפריע לו ומתיש אותו או במילים אחרות שאני קרצייה ואחד שחופר בראש (וכל מי שמכיר אותי יודע שאני רחוק מלהיות טיפוס כזה).

דוגמא: אותה גברת ד' גם עקצה אותי במיומנות נשית רבה: מי שמכיר את הפייסבוק יודע שאחרי שמגיבים מספר פעמים בשרשור, התגובות שאתה מעלה מתייגות אוטומטית את האדם שאתה מגיב לו - אז היא התחילה לשאול ולעקוץ: "...למה אתה חייב לתייג אותי כל הזמן, אני פה איתך, הכל בסדר..."! וזה בהמשך לעובדה שרמזה שאני אוטיסט!!!

אני לא אדם בריא פיזית, אני סובל ממחלת ניוון שרירים קשה, נדירה וחסוכת מרפא בשם SMA שהולכת ומחמירה ולכן הזמן והאנרגיה שלי מאוד יקרים יותר מכל הזהב והיהלומים שבעולם, ולפיכך כשאני משקיע מזמני כדי לחקור, ללמוד, לנתח, לחשוף ולכתוב על הנושאים שאני כותב עליהם - מדובר במשאב האנושי הכי יקר עבורי (ועבור כל מי שמכיר ואוהב אותי). לפני כשנה וחצי אושפזתי בבית חולים למשך 3 וחצי חודש והייתי על סף מוות. נלחמתי על חיי והרופאים לא האמינו שיש לי סיכוי. חיי קשים בלאו הכי, לא מספיק שאני נכה ומסתייע בכיסא גלגלים, גם הוריי חולים ונכים ואני משתדל לשמור עליהם כמה שאני יכול.

לא אתן לאף אחד לשלול ממני את זכות חופש הביטוי, חופש המחאה והזכות לבטא את כל מה שחשוב לי לבטא. אלחם בחורמה עד טיפת דמי האחרונה אפילו אם זה אומר להיכנס באנשים שעד כה ראיתי כחבריי הטובים !!!!!!!!!!!!!!!!!!

בעלבון רב,

יעקב קנדלקר

עוד בנושא:

רצח חופש הביטוי באינטרנט

בריונות ברשת? לנשים מותר הכל!!!

גברים סמרטוטים - נמאסתם !!!!!!!!!!!

זעקת הקוזאק הנגזל מתייחסת לעם אכזר במיוחד ברוסיה לפני מאות שנים, שנהג לפגוע ביהודים ואח"כ לטעון שבעצם היהודים הם אלה שגנבו מהם ושדדו אותם. במציאות כיום, אין תיאור טוב יותר מלתאר את תגובתן השיטתית של פמיניסטיות בכל פעם שמישהו מעז לטעון שהן בעצם פוגעות אנושות בגברים ומתנהגות בבריונות נוראית.

הדוגמא האחרונה עם ח"כ לשעבר יינון מגל, ממחישה יותר מכל את הנטייה הסדיסטית של פמיניסטיות גם להתעלל בגברים וגם להאשים אותם כאילו הם "תקפו ראשונים". הפרשה הזאת מפריעה לי אישית, בתור מישהו שלא ממש סובל פוליטיקאים ואת המערכת הפוליטית, והנה ראיתי בכנסת אדם ישר, הגון והוגן, חבר כנסת טוב ומוערך לכל הדעות, שאני יכול להזדהות איתו, והכי חשוב - נאמן למטרותיו ומשקף את מה שבאמת חשוב, כמו למשל לגבי המלחמה בטרור, נושא עליו כתבתי לאחרונה.

עם תחילת "הפרשה" לפני כשבועיים, הכינו מראש הפמיניסטיות קמפיין הסחת דעת מתוחכם ו"הפוך על הפוך", כדי ללמד את החיילות שלהן איך "להתמודד" עם "גלי השוביניסטים שונאי הנשים ברשת" שיתקוממו בצדק על שימוש היתר הציני שעושות נשים בישראל בנשק הכאילו-הטרדה-מינית כדי לבצע חיסולים פוליטיים. אני קורא לתרגיל הזה שלהן:"הקדימי מכה לתרופה".

התחילה מגישת הטלוויזיה הפמיניסטית לינוי בר-גפן (שהיא גם פעילה קבועה בכנסים של ארגוני הנשים), ופרסמה בקבוצת הפייסבוק "אחת מתוך אחת", את רשימת "המדריך למתלוננת הטובה", לפי תיאוריה "לא משנה מה קרה, תמיד יאשימו את המתלוננת ולא את התוקף". כך לדוגמא, היא מתחילה בסעיף הראשון:

"התלוננת מיד? הזויה; התלוננת אחרי שנה? - עכשיו באים?"

הרי זה קשקוש לטעון כאילו "שנה זה יותר מדי זמן" כי אנחנו שומעים סיפורים על מתלוננות הזויות שצצות להן "לפתע" כאילו בספונטאניות לאחר 10, 15 ואפילו 20 שנה! ליתר דברי ההבל שכתבה אין טעם להתייחס כי זה נראה שהיא לוקחת את המציאות, הופכת ומעוותת אותה כדי שתתאים לנוחיותה. מדוע שתתן לעובדות לבלבל אותה?

כיום ידוע לכל עו"ד מתחיל שבביהמ"ש מתלוננת על עבירות מין מקבלת יחס מלכותי ומעמד מיוחס. מראש היא נחשבת צודקת אלא אם ה"נאשם מראש" יצליח להוכיח אחרת. בניגוד לתיאוריה של בר-גפן, אם המתלוננת שוכחת משהו, זה "בגלל הטראומה הנוראית", אם זוכרת פרטי פרטים, "זה בגלל שזה היה מאוד טראומתי", אם היא מתבלבלת ומחליפה גרסאות "זה בגלל הטראומה", אם היא מתחילה לבכות ולא יכולה לענות על שאלה מסויימת, מוותרים לה כי היא הרי "בטראומה"!!

נחזור ל"טראומה" של גב' רוטנר:

אייטם אחר אייטם בכל מהדורות החדשות ותוכניות האקטואליה השונות טחנו שוב ושוב, 24 שעות ביום, את אותם מסרים מוכתבים-מראש כאילו רחלי רוטנר היא אישה מסכנה, חלשה, תמימה וחסרת ישע, שקהל הגולשים "שופכים את דמה". כל אמצעי תקשורת המיין סטרים בישראל העבירו שיטתית את המסרים נגד יינון מגל, תוך כדי טענה מניפולטיבית ושקרית כאילו הוא "הודה במעשים החמורים שיוחסו לו". התוצאות, למרבה הצער, גם של הדחתו ממפלגת "הבית היהודי" וגם החלטתו להתפטר מהכנסת, מראות מי באמת היה הצד החזק והשולט, ולא בלשון זכר.

הרי ברור וידוע שמי שעמד מאחורי הקלעים הוא בעלה השמאלן של רוטנר, אחד הכותבים של תוכנית השמאל הקיצונית "גב האומה", שבעצמו הכריז על כך בפייסבוק. גם לי היה ה"עונג" להתעמת עם אחד הכותבים שלהם כשטען בפניי בלי בושה שצה"ל רוצח להנאתו בדם קר נערות פלסטיניות תמימות וחפות מפשע.

לאלה שתוהים "למה הוא התפטר? אולי הבין שעשה משהו לא תקין?", אני מאמין שהיות ויינון מגל הוא איש תקשורת וותיק ומנוסה, הוא מודע היטב לכוח המוחלט של נציגי התקשורת, "תא העיתונאיות" ובכלל נציגות הפמיניזם הרדיקלי שחולשות על כל דקת אוויר פנויה ברדיו, בטלוויזיה, באינטרנט ובכל מקום בעיתונות הכתובה. לכן הוא ידע שאין לו שום סיכוי והחליט:"עדיף להיות חכם ולא צודק".

כיום אין בכלל ספק ותשאלו כל מי שנמצא במערכת הפוליטית והמשפטית: מי שבאמת שולט במדינת ישראל אלא הם בריוני ובריוניות התקשורת יחד עם אלילי הבג"צ שלהם. התקשורת היא זאת שחיפתה בין היתר על הגיבורה שלהם, שופטת העליון עדנה ארבל (זאת שהוציאה ב1998 תקנה שמעניקה פטור אוטומטי למעלילות בנושא עבירות מין ואלימות במשפחה), כשהתגלו שקרים בקורות החיים שלה.

הפוליטיקאים הגברים למעשה מסורסים, חלשים, כנועים, חסרי עמוד שידרה - בובות על-חוט שנשלטים ע"י לחץ עצום משדולות וגורמים חיצוניים שונים, כשברור ושקוף שארגוני הנשים הם אלה שקובעים את סדר היום. זו עובדה - חברי כנסת מכל רחבי הקשת הפוליטית, גם בתפקידים הבכירים, אמרו לידידי העיתונאי גיל רונן ב4 עיניים:"מצטער, אין לי ביצים להתעמת עם ארגוני הנשים".

אני ממליץ לכם לחתום על העצומה הזאת להחזרתו של ינון מגל, מתוך אקט מחאתי כדי שהפמיניסטיות ימשיכו לחשוש ולהבין שהציבור כבר לא בולע את תעמולת השקרים שלהן.

ולקינוח, בדיחה ששמעתי פעם, ומציירת היטב את הרדיפה וההתנכלות כלפי יינון מגל ואורן חזן לאחרונה: אתה שוחה בלב האוקיינוס. פתאום יוצא לך ממעמקי הים תמנון ענק והוא צועק עליך:"היי תפסיק! אתה מרטיב הכל!".

והמבין יבין...

משפטנים: תופעת הנערות המגישות תלונות שווא על אונס בגלל חשש לשמן הטוב – מכת מדינה

לעיתים קרובות, עולים לכותרות סיפורים מזעזעים על נערות שנאנסו בידי בני גילן וחבריהן לבית-הספר. לדברי עו"ד נגה ויזל, חלק גדול מפרשיות האונס הללו מסתיים ללא אישום, לאחר שמתגלה כי מדובר בעלילות-שווא הנובעות מנסיונות של נערות לשקם את שמן החברתי. לדברי עו"ד ויזל, להתגברות התופעה אחראיות בין השאר, הווטסאפ והרשתות החברתיות, המגבירות בצורה משמעותית את הלחץ החברתי על בני נוער.

כך למשל ארע לאחרונה, כשתיכוניסט שהחליט להיפרד מחברתו -  נערה בת גילו - ומצא את עצמו, לתדהמתו, בחדר החקירות במשטרה. הסתבר שהנערה הגישה נגדו תלונה על אונס כנקמה על הצורה המזלזלת בה נפרד ממנה. למזלו של הנער, המשטרה גילתה שמדובר בתלונת שווא, והתיק נסגר.

"ישנן נערות שמתקשות להתמודד עם תחושות ההשפלה והאכזבה, כתוצאה מפרידה מכוערת, או כזו שנעשית כלאחר יד. כדי להשיב את כבודן האבוד, חלק מהן נוקמות באמצעות תלונת שווא על אונס", אומרת עו"ד ויזל.

לדברי עו"ד ויזל, היא נתקלה גם במקרים בהם הוגשו תלונות אונס על ידי נערות שחשו שמעמדן החברתי ייפגע, אם יוודע ששכבו מרצונן עם נערים מסויימים, וכדי להגן על שמן הטוב, התלוננו כאילו נאנסו.

לדברי עו"ד ויזל, הגיעו למשרדה גם תלונות אונס שנולדו כתוצאה מחיזור גורלי. כך ארע כשנערה בת 16 פיתחה יחס אובססיבי כלפי חייל בן 19, אשר סירב לחיזוריה. הנערה המתוסכלת הגישה נגדו תלונה על אונס, והחייל נזרק לשלושה ימי מעצר, עד אשר הצליח לשכנע את חוקריו כי מדובר בתלונת שווא.

על לחצים נפשיים וחברתיים המולידים תלונות שווא על אונס במסדרונות בית הספר – בכתבה הבאה:

בשנים האחרונות גוברת המודעות לתופעה חמורה בקרב בני נוער: אונס של נערות בידי בני גילן.. לעיתים קרובות, מדובר בחשדות לאונס קבוצתי בידי מספר נערים, כאשר הנערות המתלוננות מספרות על לחצים חברתיים כבדים, ואפילו  אלימות שהופעלה עליהן והובילה אותן לקיים יחסי מין בניגוד לרצונן. לדברי עו"ד נגה ויזל, המתמחה בייצוג חשודים בעבירות מין, מקרי אונס של נערות על ידי בני נוער וצעירים היא תופעה קשה ומגונה, שיש להיאבק בה, אך לצד זאת, התפתחה תופעה מדאיגה אחרת, שחייבים לתת עליה את הדעת: ריבוי של תלונות שווא על אונס אותן מגישות נערות נגד בני גילן.

"דעת הקהל כיום נוטה אינסטינקטיבית לראות את הנערות המתלוננות כקורבנות, אך ישנם מקרים רבים בהם דווקא הנערים הנחשדים באונס הם קורבן לעלילת שווא, כפי שמסתבר בהמשך בעקבות חקירת המשטרה", אומרת עו"ד ויזל. כך למשל, מספרת עו"ד ויזל על תלמידת תיכון בת 15 מאשקלון שהגישה פעמיים תלונת שווא על אונס נגד נער שלמד איתה בבית-הספר. בעקבות כל אחת מהתלונות נחקר הנער במשטרה, ובשתי הפעמים גם יחד הבינו החוקרים שמדובר בעלילה מופרכת. תדפיסי שיחות בתוכנות מסרים מיידיים  אותן הציג הנער במשטרה סייעו לו רבות להוכיח את חפותו. התכתובת בין השניים הראתה שהנער סירב לחיזורי הנערה, ובתגובה היא איימה עליו שתגיש נגדו תלונה במשטרה על אונס.  

מה מניע נערה לנקוט אמצעי כה קיצוני כמו תלונת שווא על אונס?

לדברי עו"ד ויזל, הסיבה לתלונות שווא כאלה נעוצה, על פי רוב, בקושי המיוחד של נערות – נוכח גילן הצעיר - להתמודד עם אהבה נכזבת ועם פרידות, בעיקר אם הפרידה נעשתה בצורה חסרת רגישות ומכוערת. כאשר נער עימו הייתה הנערה ביחסים רומנטיים נפרד ממנה או כאשר חיזוריה נענים בסירוב, ובייחוד, כאשר הנער מסיים את היחסים באופן חד צדדי, ובצורה בוטה ולא מתחשבת - עלולה הנערה לחוות פגיעה קשה והשפלה, וזאת מבלי שהיא צברה ניסיון חיים מספיק כדי להתמודד עם תחושות שכאלה. נערה שחשה מיואשת ומושפלת במיוחד עלולה לפעול בצורה פזיזה, ולהגיש כנקמה תלונה על אונס – ובכך היא למעשה מפילה אותו למציאות קשה ומסוייטת.

"אני לא אומרת שלנערים עצמם אין דרך להפחית מקרים כאלה, ולעתים התנהגותם מכוערת ומעליבה, ומולידה נסיונות נקמה. נערים  מפגינים פעמים רבות חוסר-בגרות ונפרדים מחברותיהן או דוחים נערות שמחזרות אחריהן בצורה מכוערת. במקרים רבים, הסירוב או הפרידה נעשים באופן קר ולאקוני במסרון בסלולרי או בווטסאפ או ע"י שינוי סטטוס היחסים בפייסבוק, באופן חד-צדדי. נערה שסופגת יחס משפיל ומכאיב כל-כך, עלולה לנסות להשיב את כבודה האבוד, באמצעות הגשת תלונת שווא על אונס", אומרת עו"ד ויזל "צעד הרסני כלפי הנער ומשפחתו".

חוששות משיימינג ברשתות החברתיות בגלל פעילותן המינית

לדברי עו"ד ויזל, האמצעים הדיגיטליים הרווחים בימינו משחקים תפקיד מכריע בחייהם של בני נוער, והם בהחלט רלוונטיים לצורך הבנת המניעים שמאחורי הגאות בהגשת תלונות השווא של נערות על אונס.  "גם בחברה המתירנית יחסית של ימינו נערות רבות חוששות מכך שייודע ברבים שהן פעילות מינית, ומכך שהפרטנר שלהן ליחסי המין 'ירוץ לספר לחבר'ה'. בעידן הרשתות החברתיות, החשש הזה חזק עוד יותר, כי  אצבעם של בני נוער קלה על הדק הווטסאפ. כבר היו נערות שנדהמו לגלות סרטוני וידאו שמתעדים אותן בעירום או בשעת אקט מיני, שחברן לשעבר או אדם אחר הפיץ בווטסאפ או בפייסבוק, ללא ידיעתן", אומרת עו"ד ויזל.

לדברי עו"ד ויזל,  בנסיבות אלו, נערות חשות שתדמיתן החברתית פגיעה במיוחד. לעיתים חרדתן של נערות לשמן הטוב כה רבה, עד שהיא מובילה אותן לספר שנכפה עליהן לקיים יחסי מין עם נער או נערים מסוימים, בעוד שבפועל, היחסים המיניים נעשו מתוך רצון והסכמה מלאה  של הנערה.

לדוגמה, מספרת עו"ד ויזל, על מקרה בו נערה הגישה תלונת שווא נגד קבוצת נערים מבית ספרה, בטענה כי אנסו אותה. עם זאת, תוך כדי חקירת המשטרה הודתה הנערה כי מדובר בתלונת שווא והתיק נסגר. הסתבר שהנערה היתה מאוהבת באחד הנערים בקבוצה, ולבקשתו הסכימה לקיים יחסי מין גם עם כמה מחבריו. בעקבות זאת, הופצו עליה בבית-הספר שמועות על כך ששכבה עם מספר נערים. הנערה, שחשה מושפלת, ביקשה לשקם את תדמיתה, והגישה את התלונה על-מנת להציג את היחסים המיניים מרצון כאונס.

במקרה נוסף, שאירע לאחרונה, צעיר בן העדה האתיופית נפל קורבן לתלונת שווא על אונס מצד נערה בת 16, אף היא בת העדה, מכיוון שזו חששה להודות בפני משפחתה שבילתה עימו בלילה מרצונה. השניים הכירו במסגרת קבוצת ווטסאפ שנועדה לשדך בין צעירים מהעדה. בעקבות ההתכתבות הם נפגשו, והנערה הציעה לבחור ללון עימה בבית מלון, בטענה שלא מתחשק לה לחזור הביתה. הצעיר הסכים והשניים אכן בילו לילה במלון, שבמהלכו התגפפו ביניהם, אך לא קיימו יחסי מין. ימים ספורים אחר-כך, זומן הצעיר, לתדהמתו, לחקירה ונעצר. הסתבר לו שהנערה העלילה עליו שבליל פגישתם, הוא סימם ואנס אותה. למזלו של הצעיר, בחקירת המשטרה הסתבר כי לגרסת הנערה אין כל שחר. בין השאר, התגלה בבדיקה פיזית שנערכה לה, שלא התקיים מגע מיני בינה לבין הצעיר. בהמשך, התברר שמשפחתה של הנערה זעמה על כך שהיא לנה מחוץ לבית, ובתגובה לכך, בדתה הנערה את סיפור האונס. 

המשטרה סוגרת תיקים, אבל הכתם נשאר

"תלונות רבות של נערות על אונס, אכן מסתברות כעורבא פרח, והמשטרה סוגרת את התיק נגד הנער. עם זאת,  לתלונות שווא כאלה עלולות להיות תוצאות הרסניות, גם כשהמשטרה מנקה את מושא התלונה מכל חשד. בדרך-כלל חרושת השמועות סביבו לא מפסיקה, וזה כתם שעלול ללוותו כל חייו. כמובן, תמיד קיים גם החשש, שנער או אדם צעיר יורשע בטעות באונס על סמך תלונת שווא ואפילו יישלח לכלא על לא עוול בכפו", אומרת עו"ד ויזל.  סגירת התיק נגד הצעיר האתיופי לא סתמה את הגולל על הפרשה. לפני מספר חודשים הגיש הנער תביעה אזרחית נגד הנערה שהתלוננה עליו, בדרישה כי תפצה אותו על כך שהרסה את חייו. לטענת הצעיר, חרף סגירת התיק נגדו, סטיגמת ה"אנס" ממשיכה ללוותו בסביבתו החברתית ואפילו בקרב משפחתו.

מעבר לפגיעה הקשה בנערים, הנערות עצמן עלולות להיפגע קשות מחשיפת העלילה, הן בעיני הסביבה, והן להבא – כאשר אמינותן תעמוד למבחן. על-מנת למנוע מראש מנערות להידרדר במדרון החלקלק של הגשת תלונת שווא על אונס, ממליצה עו"ד ויזל להורים להקפיד להעביר לילדיהם מסרים בדבר החשיבות של כבוד וסובלנות לבני ובנות המין השני. "הנערים צריכים להבין, כי גם במקרה של סיום קשר, יש לעשות זאת בנועם, תוך שמירה על כבודה של הנערה", אומרת עו"ד ויזל.

עו"ד נגה ויזל מומחית לייצוג נאשמים בעבירות מין .  

עוד בנושא:

ספר חדש חושף את תופעת עלילות האונס

אני ממליץ לכם בחום להוריד ולקרוא את הספר "הצד שלו" שכתב העיתונאי וכתב ערוץ 2 יואב אבן שחושף את תופעת תלונות הכזב בנושא עבירות מין והיקף התופעה העצום. יואב אבן מדבר על 30 אחוז תלונות כזב בנושא עבירות מין (בניגוד לשקר הגס והאלים של הארגונים הפמיניסטיים כאילו מדובר ב"אחוז או 2") אך חשוב לציין ולהדגיש שהתופעה חמורה הרבה יותר בעיקר בגלל אותה הנחיה 2.5 של עדנה ארבל שנותנת מראש פטור אוטומטי מאחריות פלילית לנשים שמגישות תלונות כזב!!

ג'ק

קישורים בנושא:

• עו"ד טלי גוטליב על תלונות שווא נגד גברים
• חפים מפשע נכלאים על עבירות מין
• מחקר בארה"ב על עלילות אונס משנת 1994 - 40 אחוז תלונות כזב!!

בתקשורת ה"פוליטיקלי קורקט"ית מדברים לאחרונה המון נגד תופעות 'בריונות ברשת' כלפי ילדים, בני נוער וגם כלפי מבוגרים (עם דגש מיוחד על נשים), אבל מניסיוני רב השנים באינטרנט, כמו במציאות גם ברשת האינטרנט לגברים אין שום הגנה ולנשים מותר פשוט ה-כ-ל בלי גבולות: מותר לאיים, לקלל, להשמיץ, להוציא דיבה, לחשוף פרטים אישיים ואפילו, כפי שחוויתי אישית - מותר לאיים ברצח, לא פחות. בדומה למקרה אלימות של אישה כלפי גבר - אוטומטית יעצרו ויענישו את הגבר הפצוע והמדמם במקום את התוקפת.

זה נכון גם לגבי נשים שמפעילות ושולחות גברים כדי לאיים, כמו שקרה לי למשל באתר Zadax Boards כשגולשת בכינוי "שלגייה" נכנסה בי באופן אישי כי מבחינתה נשים "בוגרות" יותר מגברים. למרות הקללות שלה כתבתי בשיא הנימוס ועדיין הותקפתי מכל עבר. זוהי הודעה אישית שקיבלתי אז:

"שמע לי יבן בן שרמוטה יחתיכת הודי מסריח

עוד מילה אחת לא במקום אני פותח אותך ואת סבתא שלך הבנת ימזדיין בתחת

יזונה ימוצץ זרע

אתה אל תדאג...יבן שרמוטה אני עוד יטפל בך"

כפי שתיארתי בעבר בהרחבה, האלימות הכי קשה והכי מסוכנת של גבר היא כשאישה מפעילה אותו.

בפורום אחר, "בוגר" יותר, בו כתבתי (בעיקר הגבתי להשמצות נגדי) תקף אותי במיוחד מנהל הפורום "VIR" שהגן על גולשת "תמימה" שהתגלתה לבסוף כפוליטיקאית פמיניסטית (חברת מועצה בעיריית ירושלים). הוא איים עליי במייל ששלח לי שידאג ש"אני לא אוכל לגלוש יותר באינטרנט":

"למר יעקוב .
הנך מתבקש להפסיק לכתוב בפורום מקשיבים לגברים עקב היותך ספמר, כמו כן מספר פעמים בעבר הפורום פוצץ בגלל כתבתך והגולשים האחרים סירבו לכתוב פה עקב התנהגותך . לא אסבול את תגובותייך שעליהם מצורפת שנאת נשים הדברים אינם עומדים בקנה אחד עם רוח הפורום ולכן נמחקים .תגובותייך גם נמחקות מאחר שכל צ'אנס שקבלת לא עזר וחזרת לסורך מהר מאוד אחרי זמן מועט ביותר .אני מודיע לך שאם תמשיך אני אבקש לפנות לספקית האינטנט שלך להזהיר אותך . במידה ולא תפסיק עלול להיות לכך השלכות לגבי יכולת הגלישה שלך ."

מקרה קשה יותר קרה לי בפורום באתר וואלה והגיע עד איומי רצח מפורשים נגדי ונגד הוריי:

כתבתי בפורום רפואי מסוים וגולשת מעורערת בנפשה, "POSTDARK", גררה אותי בכוח לוויכוחים על נושא הפמיניזם כשהסברתי לה לפחות 10 פעם שאני כלל לא רוצה להיכנס לנושא. באותו פורום היו מספר אנשים שהייתי איתם בקשר מצוין ואף עזרו לי וענו לי על שאלות בנושאי בריאות.

הפסיכית הזאת גררה אותי למריבות כשהיא מלכתחילה משמיצה אותי וסיפרה לכולם שאני "כותב טוקבקים מחרידים נגד נשים באתרי החדשות". היא אף טענה שאני מצדיק את רצח התינוקת הודיה קדם ז"ל, בזמן שחזרתי והסברתי שאני מוחא על ההתעלמות והטיוח הסלקטיבי שאמצעי התקשורת מבצעים כשאישה היא שרוצחת את ילדיה. POSTDARK הגיבה ש"זה לא קשור ובהחלט צריך להתחשב באישה, אפילו אם היא רצחה את ילדיה באכזריות, אם היא סובלת ברקע מדיכאון שלאחר לידה".

בעקבות כך היו מריבות קשות ולינץ` ארוך של תגובות נגדי. מנהלת הפורום כתבה לי שאני "מעורער בנפשי", "צריך תרופות" וכל מיני דברי הבל ולבסוף מחקה הכל. ההשמצות נגדי בפורום לא פסקו וממש "חיפשו אותי" גם כשלא כתבתי שם בכלל. אחת הכותבות אף פנתה למנהל פורום "הורות שווה" שגם שם הוא מחק לי הודעות בלי שום סיבה (במיוחד כשניסיתי לכתוב על הסיפור שטייחה אושרת קוטלר) וזוהי לשון ההודעה:

בקשה לעזרה - יעקב קנדלקר / JACK NUKEM / "ג`ק המרטש"... למי שמכיר:
שלום רב, ידוע לי שאדם זה עשה שמות בפורום שלכם לפני זמן מה, ואף הטריד חלק ממשתתפיו אישית, בתיבות הדוא"ל שלהם. כפי שהתרשמתי, הצלחתם להיפטר ממנו, או להשתיקו, בדרך זו או אחרת. כעת הוא עושה שמות בפורום [...], שאמור להוות פורום ייעוץ ותמיכה. יעקב "משתולל" שם, תוך הכפשת המשתמשים - ובעיקר המשתמשות - והעללה עליהן, הפצת אינספור הודעות אלימות-מילולית ואכולות בשנאת נשים..."

והנה עוד הודעה דומה:

"מאת: תומר לוי , 06:56 :שעה 28/12/2002

האם ניתן לעשות פרופיל פסיכיאטרי על פי התנהגות וירטואלית?

לדעתי זה עשוי להיות מחקר מרתק וחדשני.
קחו למשל את יעקב קנדלקר, המתכנה "ג`ק ניוקם".
האיש הספיק כבר להרוס לפחות שלושה פורומים מוכרים, אחד מהם, פורום גברים בנענע הוא דירדר לתהומות ביבים שלא נראו עד כה באינטרנט הישראלי.
בכל מקום לוקח מעט מאוד זמן לאנשים להתחיל בתגובות מחאה, לאחר מכן בנסיונות פגיעה, ואילו הוא באסקלציה שחוזרת על עצמה בדייקנות מאבד שליטה בתוך זמן קצר.
הפתולוגיה שחוזרת על עצמה שוב ושוב היא האלמנט המעניין פה. משהו מושך אותו להיכנס כל פעם מחדש לסיטואציה שבה כולם תוקפים, מבזים ומנדים אותו. האם זו תופעה מוכרת בפסיכיאטריה?

אני מצרף כמה לינקים למי שרוצה לתוודע לעולמו הרוחני של מר קנדלקר. "

וכל זאת, חשוב להדגיש בזמן שכלל לא כתבתי בפורום ורק נכנסתי מדי פעם לבדוק מה זוממים נגדי. במקרה אחד אותה POSTDARK הזכירה שוב את שמי, אחרי כל מה שעשתה לי ורק אז כתבתי "אם אתם לא מרשים לי לכתוב כאן, לפחות אל תזכירו אותי!". בתגובה היא התנצלה וכתבה שהיא מעוניינת להתפייס איתי. כתבתי לה שאני לא מקבל את התנצלותה ולא סומך עליה כי היא כבר הספיקה להסית נגדי אנשים שהייתי איתם בקשר טוב. כתבתי לה בשיא הנימוס והרצינות בלי שום קללה, השמצה או גידוף ואפילו כתבתי לה בסוף "תהיי בריאה".

איך היא הגיבה? התחילה לאיים עליי ועל ההורים שלי ברצח, ואני לא יודע מהיכן היא גילתה עליי פרטים אישיים כמו מקום מגוריי וכמות האנשים בביתי:

postdark :מאת
00:30 :שעה 18/01/2003 :תאריך
שרץ עלוב. ראה איך אתה תוקף כשנפחים לפניך ובאים בעמדת שלום. לא מעניין אותי שאתה חולה:
אתה נמוך יותר מן הזבל המסריח ביותר. וראה הוזהרת: אם תעז להפציע בעוד הודעות ספק חולניות (איפה התרופות, ג`ק המרטש?), וספק - בוא נשים את הקלפים על השולחן בפעם האלף - מרושעות, דוחות ומיזנטרופיות - קח בחשבון שאני יודעת עליך די פרטים כדי להפוך את חייך לגיהנום (אם הם לא כבר כאלו). טיפש. אפילו שכל אין לך. היתה לך הזדמנות, ושוב החלק החולה ששולט בך העיף אותה לעזאזל. לפחות בפעם הבאה תעוף לשם יחד איתו, נאצי קטן ומושתן.

postdark :מאת
01:06 :שעה 18/01/2003 :תאריך
זבל. הלואי שכולכם תתבגרו שם בבית-אבות שלכם ב[שם השכונה], ולאף אחד, כמובן, לא יזיז -
עד שימצאו 3 גופות מרקיבות.... (נו, קנדלקר נבלה, או לא??) (אם כי במקרה שלך, יעקב קנדלקר מעורר הרחמים והתיעוב - תת-אדם מעוות שכמוך - אתה גם מסוגל להתפוצץ בוקר אחד ולבשל את ההורים שלך (במיוחד את אמא, הא? שונא נשים) לארוחת הצהריים. עלאק, ניוון שרירים. בכין פנטזיונר שכל הילדים הרביצו לו בבי"ס ומאז לא מוציא את האף (הענק, מן הסתם) מפתח הבית. *** בטח אתה גם מכוער פחד. מוכנה להתערב על כל דבר. בהן צדק. (אופס, הגזמתי קצת, ההורים לא אשמים שגדלה להם יבלת מפלצתית במקום עלם חמודות. ...או אולי כן???)

postdark :מאת
01:18 :שעה 18/01/2003 :תאריך
TOO LATE. מה חשבת - שתזרוק חרא פרנואידי ואני אגיד "טוב, נו, היה"?
הרי כבר הצעתי לך הזמנות כזו יותר מפעם אחת. זהו, שפכת עלי את הזבל ואתה מצפה שאני אלקק את השפתיים ואגיד "סע לך לדרכך"?! היית צריך לחשוב על זה קודם, כשבאתי לקראתך בוידוי ובהצעות תיקון, במקום לתת לפרנויה להשתלט עליך ולנבל את הפה ולהשמיץ אותי בכל דרך אפשרית. כמה נח, הא?! קודם זורקים את הזבל - ועוד על מי שלא מגיע לה - ואז מציעים הצעות יפות כלא היה דבר. יש לי זכרון, קנדל. ואני לא בולעת את החרא שזורקים עלי - - - אני מטיסה אותו בחזרה, ובריבית. אם תתנצל, ותמחק את סעיף ההצגות לאלתר, אשקול ברצון את הצעתך. ...אבל מה הסיכוי שזה יקרה??

כתבתי לה:"אני את הדיון איתך גמרתי" והלכתי לישון. למחרת גיליתי שאותה אחת "התקוטטה" בפורום עם דמות דמיונית בשם "144" שייתכן מאוד שהייתה בעצמה או חבר/ה שלה שכאילו קיללה והשמיצה אותה. אתם יכולים לנחש את מי כולם בפורום (עשרות אנשים) האשימו אוטומטית:

כמובן שאותי. הסוף היה ידוע מראש: מאז אני חסום באתר וואלה ולא יכול לכתוב בפורומים שלהם ברמת זיהוי כתובת הIP.

בתקופה שהיה לי בלוג בתפוז, נאלצתי להגיב לפוסט שכתבה בחורה שביקשה רעיון איך להעיר בבוקר את השותף שלה לדירה. גולש בכינוי "חזי" כתב לה:"תני לו אגרוף חזק בביצים" והיא מאוד השתעשעה מהרעיון וכתבה שהיא כבר חשבה על זה בעצמה. הייתי מוכרח להגיב וכתבתי שהם מסיתים לאלימות כלפי גברים. בתגובה לא רק חזי תקף אותי אלא גם מנהל הבלוגיה שדרש ממני להפסיק להגיב ומחק פוסט שכתבתי על המקרה בבלוג שלי כי כיניתי את חזי 'רשע', מילה תנ"כית מאוד רלבנטית, מדויקת ומתאימה לנסיבות שתיארתי.

שיא החוצפה במקרה כזה של התנהלות אתר תפוז הוא במוסר הכפול שלהם שמצד אחד גם מרשים להתבטאויות כאלה לעבור (מנהל הבלוגיה כתב לי שמבחינתו "זאת הייתה רק בדיחה") אבל אם מפרסמים פוסט כזה בעמוד המומלצים של תפוז, מותר אח"כ בדיעבד לבוא בדרישות כאילו מדובר בבלוג פרטי שאין לי בתור גולש אקראי זכות להגיב עליו.

היו עוד הרבה מקרים ודוגמאות חמורות לא פחות, אך המקרה הקשה, הפוגע, המזיק והטראומתי ביותר עבורי היה כשגולשת שהתיידדה איתי במשך 3 שנים פתחה בקמפיין מאוד אגרסיבי ואלים נגדי שהוביל לסגירתו החד-סיטרית של הבלוג המצליח שלי. זה היה ניסיון מאוד טראומתי וכאוב כי נקשרתי מאוד לגברת הצעירה הזאת והיו לי כלפיה רגשות מאוד עמוקים ופתאום היא ממש תקעה לי סכין בגב.

במשך שנתיים הכל היה דבש - היא חנקה אותי באהבה, חום, מחמאות, ברכות והערצה (כפי שהדגישה בעצמה), הביאה לי שוקולד וממתקים שביקרה אצלי בבית מספר פעמים. למעשה הטריגר נלחץ בשנה השלישית כשהיא אמרה שהיא "מתחילה לגלות" לגביי דברים לא טובים. במיוחד עצבנה אותה ההתנגדות שלי ליחס מועדף לנשים. "באוקריינה בחורים היו קמים ומפנים לי מקום באוטובוס!!", "ככה זה צריך להיות!!!", היא אמרה בגאוותנות ושחצנות בלתי נסבלת. אמרתי לה בשיא הנימוס והעדינות (כי באמת אהבתי אותה) שאני חולק עליה והיא כהרגלה צעקה וצרחה עליי בטלפון עם הקול הגבוה שלה שהגיע לטונים צורמים במיוחד.

כאילו סגירת הבלוג שלי לא הייתה מכה מספיק קשה עבורי, אותה גברת המשיכה לנהל נגדי מסע השמצות ורצח אופי מאוד אלים ומכוער במשך לא פחות משנתיים וחצי שבהם פרסמה נגדי תכנים שהכילו הוצאת דיבה, השמצות, קללות, שקרים, עלילות וסיפורים שהמציאה עליי. בשלב הזה הפסקתי להתייחס אליה ברצינות אבל מה שהיה הכי מזעזע ומקומם עבורי ועבור חבריי שניסו לעזור לי, הייתה ההתעלמות והאדישות של מנהלי האתרים ובמיוחד מנהלת אתר ישראבלוג, שם ההשמצות נגדי נשארו לא פחות משנתיים וחצי - קרוב ל100 עמודים.

בסופו של דבר רק לאחר התערבות של עורכת דין חרוצה עם לב זהב, עו"ד תמר הר-פז, ששלחה מכתב תלונה חריף ומפורט למנהלת ישראבלוג, רק אז, אחרי שנתיים וחצי נגמר הסיוט. אני עדיין שומר לעצמי את הזכות להגיש תביעת דיבה נגד המכפישה ונגד האתרים שנתנו לה במה חופשית, למרות כל המיילים, המכתבים ושיחות הטלפון, אך בעדיפות ראשונה אני מנהל מלחמת קיום בגלל בעיות בריאות קשות שלי ושל הוריי.

ג'ק