זכויות הגבר בישראל

סאטירה בקומיקס שהכנתי לאור ההיסטריה סביב הטרדות מיניות וקמפיין MeToo

למה להתחיל?!
כיום כל ניסיון חיזור הפך למלכודת מוות מסוכנת לגברים ועלולה להתפרש בקלות כעבירה פלילית, אז למה בכלל להתחיל עם זה? אם הגבר תמיד מפסיד ויפסיד לאישה אז למה לעזאזל להיכנס לכל התסבוכת הזאת מלכתחילה???

יעקב

עוד בנושא:

עשרת הדיברות לאישה הפמיניסטית

מי שולט בכסף?

נשים מתפעלות גברים אלימים

פמיניסטאן זה כאן

ברוך הבא למאצ'ו בלוף ישראל

האישי הוא הפוליטי

דיון בחזקת הגיל הרך

האלימות הכי מסוכנת של גברים מגיעה מגבר שאישה מפעילה אותו. ברגע שנבין, נידע ונכיר בעובדה בסיסית זו - רק אז ***באמת*** נוכל לחנך את הצעירים נגד אלימות ולמנוע מקרי אלימות קשים, כולל דקירות ורציחות!!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=649134&blogcode=14034070

http://cafe.themarker.com/post/3054330/

לפניכם תיאור כללי ומתומצת של השינויים בדרישותיהן של הפמיניסטיות עם השנים. מבחינה היסטורית, הפמיניזם התפתח ולמעשה נסוג לאחור בשלושה גלים עיקריים

(ליחצו על התמונה כדי לראותה בגודל מלא)

הגל הראשון:

לפני למעלה מ100 שנה - דרישה לשוויון זכויות בפני החוק, זכות הצבעה והזכות שיתייחסו לנשים כאל בני אדם שווים לכל דבר

הגל השני:

שנות ה60 עד סוף שנות ה80 של המאה הקודמת - גברים ונשים הם שווים, אין שום סיבה למנוע מאישה או מגבר למלא תפקיד שנחשב גברי או נשי מדי. ניתן לכנות זאת גם מלכודת הדבש כי גברים פותו באשלייה ובאחיזת העיניים כאילו בעידן של שוויון בין המינים, גם גברים כמו הנשים יהיו משוחררים וחופשיים מהגבלות ומגבלות חברתיות נוקשות. לא היה להם מושג מה הגיע בשלב הבא...

הגל השלישי:

תחילת שנות ה90 ועד היום - גברים ונשים הם שני מגדרים שנמצאים במאבק כוחות היסטורי נצחי. הגברים תמיד נמצאים בעמדת עליונות מול הנשים (מה שמכונה Male Privilege) ולכן כדי להגיע לשוויון אמיתי יש להעצים ולחזק את הנשים תוך כדי אפלייה מתקנת ורמיסה טוטאלית של הגברים, כל סמלי השלטון הגברי "הפטריארכיה", החלפת גברים בנשים בכל מוקדי הכוח וההשפעה בכל תחומי החברה: תרבות, אקדמיה, אמנות, קולנוע, תקשורת, משפטים, פילוסופיה, ממשל ופוליטיקה, חיי המשפחה ואפילו במדע!!!

כפי שהסברתי בפוסט נפרד, הפמיניזם כפי שאנחנו רואים אותו היום הוא בעצם מרקסיזם (ידוע גם כסוציאליזם וקומוניזם):

אני מנסה להיזכר במקרה אחד בו ארגוני המגדר דרשו להחמיר עם אנס ערבי או למנוע חנינה ממחבל שרצח נשים וילדים. לא קרה ולא יקרה. 

גיל רונן, כ"ג בניסן תשע"ו 01/05/16 18:34

מדינת ישראל אחוזת טירוף, כבר עשרות שנים. אמנם לא נהוג בזמננו לדבר על רוחות רעות וכישופים, אבל נוכח החדווה המרושעת שבה "ארגוני נשים" מטעם קרן מאוד מסוימת מהתלים בחברה הישראלית, רומסים את כל כללי הדמוקרטיה והצדק, ומתעללים בקורבנותיהם, פסוקי התורה שצצים לראש הם אלה שמתייחסים למכשפות, ואל הלשון מתגלגלות המילים: "צא דיבוק, צא דיבוק, צא דיבוק צא".

"זעם בעקבות הדיווח על האפשרות לחנינה לקצב", זעקה הכותרת הבוקר. "במערכת הפוליטית וגם בארגונים חברתיים" מחו על הפרסום לפיו נשיא המדינה ישקול לחון את נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, בשל ההידרדרות במצבו הנפשי ותחושותיו הדיכאוניות.

"איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית" אמר כי "אם מצבו של קצב מידרדר, שרשויות הכלא יספקו טיפול הולם – בכל מקרה אין לחון אותו".

אני מנסה להיזכר במקרה אחד בו ארגוני המגדר דרשו להחמיר עם אנס ערבי או למנוע חנינה ממחבל שרצח נשים וילדים. לא קרה מעולם ולא יקרה. מנסה להיזכר בהודעה נזעמת של ח"כיות "פמיניסטיות" לגבי העובדה שנשים שמתגוררות בדרום תל אביב או בגבעה הצרפתית חוששות לצאת מהבית בגלל מכת עבריינות המין של המסתננים והערבים בסביבה – גם זה לא קרה ולא יקרה.

מה עם איזו הבעת סולידריות מטעם מרצ עם הנשים היזידיות שנמכרות כשפחות מין ע"י דאע"ש ומוצאות להורג? הצחקתם את מרצ. אותם מעניין רק הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שהשפלתו היא השפלת המדינה כולה.

"קמפיין המסכנות של קצב לא עוצר לרגע", לעגו בארסיות חברות הכנסת גלאון, רוזין וזנדברג ממרצ, ואילו ח"כ עאידה תומא-סלימאן הפעילה את כובד משקלה כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה נגד אפשרות חנינה.

מעניין לציין שח"כ רוזין שימשה בעצמה במשך שנים מנכ"לית "איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה", לפני שהגיעה לכנסת, ושלפני כן שימשה כעוזרת פרלמנטרית לח"כיות יעל דיין ונעמי חזן. אותה יעל דיין היא שהובילה את החקיקה ששינתה את הגדרת האונס בישראל כך שלא נדרשת עוד הוכחה לשימוש בכוח או באיומים בכדי להרשיע – ודי בכך שהאישה מעידה בדיעבד כי לא נענתה "מהסכמתה החופשית".

כל זה מקרה, יגידו הנאיבים. לא מקרה בכלל, יגיד מי שיודע שממלכת המגדר נבנתה כל-כולה ע"י השמאל הקיצוני, ולכן "הנתונים" והטענות של עסקניותיה יהיו תמיד נגועים בפוליטיזציה.

מי שעקב אחרי הטוקבקים כאשר התנהל משפטו של קצב, יודע שרבים מהם "הציעו" לקצב להתאבד. ברור שגם היום, זה מה שהרבה מהמגדריסטיות רוצות לראות. הן לא יסתפקו בכך שיהפוך לשבר כלי רזה ועגמומי, כמו איציק מרדכי, אותו רדפו עשרות שנים לאחר נפילתו מגדולה. הן רוצות תמונת ניצחון. וידוא הריגה. עדיף שימות משברון לב, אבל התאבדות היא בהחלט אופציה. למה? ככה. כי הן יכולות.

משפט קצב היה מזוהם מהרגע הראשון. זכור לי איך ראיתי במו עיני כיצד דנה וייס מערוץ 2 ראיינה את מני מזוז, אז יועץ משפטי לממשלה, והוציאה ממנו אמירה לפיה קצב הוא "עבריין מין סדרתי", עוד לפני שהוגש נגדו כתב אישום.

זכורה לי עדות גסה ומכפישה של א' מלשכת הנשיא שניתנה בטשטוש פנים ובשידור חי בכל הרשתות – מעשה עתונאי מחפיר ללא אח ורע בתולדות העתונות האלקטרונית. זכורים לי תופי הטם-טם של ארגוני המגדר שהדהדו מחוץ לבתי המשפט ממש בזמן מתן פסק הדין.

את הזיהום אי אפשר כבר לנקות, אבל בואו ניזכר בא' ממשרד התיירות, שעדותה היא היחידה שהפלילה את קצב באונס. האזינו בבקשה לשיחה הטלפונית הזו עם א', שהתקיימה שנתיים אחרי ש"נאנסה" כביכול.

א' נשמעת כועסת, אבל לא על כך שהותקפה, אלא על כך שקצב לא מסייע לה להתקבל לעבודה. "הוא לא יכול להביא מזכירה?", היא שואלת. "שיכניס אותי סתם כמזכירה שם עכשיו... אני השארתי לפחות חמש הודעות", אמרה לבן שיחה. "הוא לא יכל לצלצל אליי?"

האם זו התנהגות של קורבן אונס? או שזהו דיבור של מי שדורשת אתנן? תחליטו אתם.

אחרית דבר: אני מאמין שהדיבוק ייצא, בסופו של דבר. כחברה, נשוב לשפיות. כמו שמדינות קומוניסטיות לשעבר שבו לשפיות. אחרי שזה יקרה, כל אחד מאיתנו יצטרך לשאול את עצמו, איפה הייתי ומה עשיתי בתקופת שלטון הטרור הזה? האם עמדתי מנגד? שחיתי עם הזרם? צרחתי בגרון ניחר את מה שארגוני המגדר רצו שאצרח? שתקתי כי חששתי? או שהבעתי דעה אמיצה? גם בדברים האלה נמדדים בני אדם.

חושב להתחתן? ברוך הבא למסלול נגמז: נישואין - גירושין - מזונות

1. האישה לחוצה להתחתן, היא טוענת שהיא מחפשת גבר רציני ובוגר לקשר מחייב לטווח ארוך. היא פמיניסטית שאפתנית עם 2 תארים אקדמיים אבל מבהירה לך מראש שהיא מצפה ממך להיות ג'נטלמן ואדיב, להזמין אותה למסעדות, לשלם עליה, לפתוח לה דלתות וכו' כי "ככה זה תמיד היה נהוג!".

2. עברו מספר שנות נישואין, יש לכם ילד או שניים, דירה ורכוש משותף ופתאום ביום בהיר האישה מחליטה שנמאס לה, היא משועממת ממך ורוצה גבר איכותי ומעניין יותר. עובדה: 90 אחוז מהגירושין הם ביוזמת הנשים!!!

3. אחרי שהפשיטה אותך מהדירה, מהמכונית, מהרכוש והכי מכאיב מכל - מונעת ממך קשר עם ילדיך (שבמקרה הטוב תראה אותם שעה בשבוע או שבועיים) היא תובעת דמי מזונות כל חודש. הסכום יכול להיות פי 1 וחצי, 2 ואפילו יותר מההכנסה החודשית שלך אפילו אם היא מרוויחה יותר ממך. אם לא תשלם בזמן, המדינה תשלם לגרושתך דרך ביטוח לאומי, ואתה תצבור חוב מזונות. הוצל"פ ייעקלו לך את המשכורת וכל מה שנשאר לך אם בכלל, בנוסף לכניסה ויציאה מהכלא מדי פעם (ואל תדאג, גם כשאתה בכלא ולא יכול לעבוד, אתה ממשיך לצבור חוב מזונות!!)

החלק הכי מתסכל, מעצבן ודוחה במלחמה על זכויות הגבר לה אני שותף כבר יותר מ20 שנה בתור חוקר עצמאי ובלתי תלוי, זוהי התנפלות שמגיעה כלפיי מדי פעם דווקא מגברים, כולל כאלה שנפגעו ע"י המערכת ויוצאים נגד הקיפוח של זכויות הגבר בגירושין, למרות שלדעתי גירושין זה רק תחום בודד אחד מבין תחומים רבים ורחבים מאוד שבהם הגבר מקופח ונמצא מראש בעמדת נחיתות ענקית (בלשון המעטה).

לפני שאפרט את המקרה האחרון שקרה לי בפייסבוק, אדגיש שזה לא המקרה הראשון, לא השני וגם לא המאה שדווקא גברים מתנפלים עליי בפורום/דיון/קבוצה (או אף שיחה פנים מול פנים), שאמורה לעסוק בזכויות הגבר. פעמים רבות אני מודה שכמעט נשברתי ואמרתי: "חלאס! מה אני צריך את החרא הזה, אני הרי לא מעורב אישית, למזלי אני רווק, אני חופשי ומאושר תודה לאל - שהגברים יאכלו את החרא שהן מרשים לנשים להאכיל אותם יומם וליל!". אבל בסופו של דבר אני תמיד מגיע לאותה מסקנה שאני במאבק הזה באמת לא כי אני בעד גברים או כי אני נגד נשים אלא כי אותי מעניין רק דבר אחד וזה לחשוף את המציאות והאמת כפי שהיא באמת אחד לאחד, בלי פילטרים, בלי פוזות, בלי משחקים ובלי שום מניפולציות ואינטרסים פוליטיים. יש מישהו (הממסד כולו בעצם) שדואג להסתיר את האמת וזה האתגר האמיתי שתמיד הנחה, הניע והוביל אותי למה שאני.

ההבדל העיקרי בין נשים וגברים הוא שנשים מתואמות, מתוזמנות ומאוחדות ביניהן בסולידאריות נשית קולקטיבית אוניברסאלית, משהו שהוא כנראה עמוק בטבע הנשי, בזמן שאצל הגברים ההיפך המוחלט הוא נכון: גבר יתווכח בקולי קולות בלי שום פשרות שעות על גבי שעות אפילו עם גבר שהוא 100 אחוז מסכים לדעתו העקרונית ויש לו את אותו אינטרס משותף!! עבור גבר להיאבק באישה זה משהו בלתי אפשרי ובלתי נתפש ולא משנה כמה אישה יכולה לתקוף גברים מילולית ולהביע טענות גזעניות גורפות כלפי כל הגברים (כולל "מוות לכל הגברים") - הגבר הממוצע יעדיף להתייחס אליה בכפפות משי ולנסות לפייס אותה (כי "זה לא מנומס להתווכח עם אישה", "מסכנה, בטח נפגעה" וכו'). כמו השמאלן המצוי שמנסה להבין את מצוקת המחבל ובייחוד המחבלת הרצחנית שמתנפלת על חפים מפשע עם סכין - פתאום הוא הופך ל"שווייץ" (ניטראלי).

עוד נקודת חולשה מעניינת שתמיד שמתי אליה לב היא שגברים נוטים להתעלם מפרטים קטנים כמו מילה פה מילה שם, פה עקיצה, שם הערה ופה רמיזה, שנשים כ"כ אוהבות לזרוע בשטף המלל המטורף שהן יודעות להפגיז אינסטינקטיבית. אני למזלי קולט את הניואנסים הקטנים האלה ואוי כמה שזה מעצבן אותן...

מקרה שהיה כך היה ...

גבר גרוש פרסם מאמר בו שיתף באופן די נדיר וחשוב מה קורה עם הצד השני של גברים שמסרבים לחתום על הגט - נושא, שחשוב לציין, הוא מאוד סבוך וטעון, והקדשתי לו פוסט מאוד מעמיק שמנתח את הנושא לעומקו ולרוחבו.

בתגובה לפוסט, הגיבה גב' כלשהי, נקרא לה X:

"איך נשמע למישהו הגיוני לקחת חירות של מישהו אחר כדי להלחם? תלחמו- בבית המשפט, בבית הדין, תעשו מה שאתם רוצים. אבל לנצל את הכוח ההלכתי שלכם בשביל לגזול חירות של מישהי? איך זה בסדר?"

אני הגבתי לה:

"וזה שנשים גוזלות מגברים את כל הרכוש, הכסף, האבהות שלהם, שמם הטוב וביתם עד כדי שהם נזרקים לרחוב חסרי כל - זה לא נקרא בעינייך לקחת חירות של מישהו אחר ????????????"

בתגובה אליי, כתבה גב' אחרת, אותה נכנה Y:

"בד"כ המקרה הפוך. אתה יכול להיות דמגוגי אבל זה לא ישנה את המציאות. ברוב המקרים (תמיד יש מיעוט חריג) הסרבן הוא זה שסוחט.

משא ומתן על פתרון ופשרה הוא לגיטימי. לא לגיטימי כשרק לצד אחד יש את הכוח להטיל וטו"

שימו לב שהיא מצטטת מילה במילה את התעמולה הפמיניסטית השקרית שאנחנו שומעים כל הזמן בתקשורת המיין סטרים ולכן שאלתי אותה ישירות: "כלומר במילים אחרות את אומרת שהגבר הוא תמיד הרע והאישה היא תמיד התמימה והטובה"

ואז... שימו לב! כותב המאמר בכבודו ובעצמו התנפל עליי !!!!!!!!!

"לא יעקב, Y לא אמרה את זה ואינה חושבת כך."

(הוא גם בוחן כליות ולב - הבנתם?????)

ניסחתי תגובה מאוד רהוטה ומנומקת היטב:

"בוא נראה:

Y כותבת:"בד"כ המקרה הפוך. אתה יכול להיות דמגוגי אבל זה לא ישנה את המציאות" כלומר את זה היא כותבת אחרי ששאלתיה מה לגבי גברים שנסחטים וכל זכויות האדם הכי בסיסיות שלהם וכל מה שהיה להם - הכל נלקח מהם!! היא מכנה אותי דמגוג כלומר קשקשן ותעמולן ואני מאמין שהפוסל במומו פוסל. אני שומע ה-מ-ו-ן שנים את אותן טענות מנשים שוב ושוב ושוב:"נכון, יש גם גברים שנפגעים אבל לרוב אלה הגברים שפוגעים בנשים והנשים שנפגעות" (ויש גם כאלה שמוסיפות "בגלל זה החוק לטובת האישה - כי כמעט תמיד האישה היא זאת שנפגעת"). זו מלכתחילה הייתה ההודעה שלה הגברת לה הגבתי (והיא בפירוש השתמשה בלשון זכר תוקף - קורבן נקבה - תקרא שוב):

"אבל לנצל את הכוח ההלכתי שלכם בשביל לגזול חירות של מישהי?"

עכשיו אדוני היקר, תעשה 1 + 1 ותבין אולי למה אנחנו הגברים בנקודת נחיתות כ"כ אסטרונומית מול הנשים.GOOD DAY!!!"

ואיך הגיב האדון? בבריונות לשמה!!!!

"אנחנו לא נמשיך להתווכח על הנושא ואני מבקש ממך להפסיק."

אני כתבתי לו:

"100 אחוז, אני רק מבקש ממך לחשוב טוב טוב על מה שהסברתי לך."

כלומר הסכמתי להפסיק את הדיון אבל... תנחשו איך הגיבה גב' Y...

"חחחחחחחחחחח"

"אגב שים לב שערבבת את ההודעות שלי ושל X אבל שיהיה, העובדות לא באמת מעניינות אותך. חוסר הבנת הנקרא אצלך זה אנדרסטייטמנט"

כלומר שתי הגבירות הנכבדות נקטו במספר טכסיסים נשיים:

1. לצטט תעמולה פמיניסטית שקרית לחלוטין כאילו רק נשים נפגעות בכל הקשור לסרבנות גט

2. כששואלים אותן להבהרות, הן מעמידות פני תמימות ומשחקות את הקורבן - מה שגורר תגובה בריונית של גבר ("אביר לבן") שיוצא להגנת ה"מסכנות" ומשתיק את הדיון (שמהצד שלי היה לחשוף את פניהן האמיתיות של שונאות הגברים)

3. למרות שהגבר בעמדת כוח, במקרה הזה כותב הפוסט - הגיע איתי להסכמה להפסיק את הדיון - הגברת Y נוקטת בטקטיקת השיימינג הנשית הכי עתיקה: צחקוק נשי. ואח"כ היא גם מוצאת טעות טכנית שולית שכנראה עשיתי בלהט הכתיבה ומכנה אותי בעוד כינויים מעליבים ומשפילים.

"תהיה גבר, תשפיל את עצמך"

עוד נושא שמצאתי פעמים רבות בויכוח ראש בראש גם עם גברים שהם באמת חברים טובים ואני אוהב כאחיי, אבל חושפים דעות קדומות ופרימיטיביות להחריד לגבי "חובתו הטבעית" של הגבר להגן על האישה בכל מחיר ולרצותה, לכרוע לה ברך, לשלם עליה במסעדות, לפתוח לה את הדלת, לתת לה זכות קדימה בנוסח "ליידיס פירסט", תמיד לוותר לה, לסלוח לה וכו'. אלה מנהגים ברבריים. אומנם מקורם באירופה אך הובילו במקרים רבים לעימותים, לאלימות ולשפיכות דמים נוראית (כדוגמת דו-קרבות) וזוהי בעצם ההגדרה האמיתית של ג'נטלמן, כפי שמסביר ד"ר וורן פארל: שומר ראש אישי של האישה שמוכן ודרוך תמיד לשלוף את חרבו ולערוף ראשו של כל גבר שיעז להעליבה.

אין לי ספק לרגע שזה בדיוק מקור הכוח והדלק המרכזי של הפמיניזם המודרני המיגדרי שכל הזמן רק מלמד נשים איך להיכנס בגברים כמה שיותר חזק, ומחפש עוד ועוד דרכים להחליש ולסרס את הגברים מגיל 0.

אני מודה לאל ואני מודה למשפחתי ההודית שלא מאמינה במנהג הברברי הזה של התבוסתנות, הגינוצנטריות וההתרפסות של הגבר בפני האישה. אותי חינכו שכל אדם ולא משנה אם זה גבר או אישה, קודם כל הוא נשמה בפני עצמה, הגוף זה רק בגד, קליפה וכיסוי חיצוני. אם אתה מכבד, סוגד ומתחשב בבן אדם רק בגלל איך הוא לבוש חיצונית (ולא משנה אם זה בגלל מוסכמות חברתית, משהו שאתה רוצה להשיג או מישהי שאתה מנסה להרשים) - סלח לי אך אתה אינך בן אדם ומבחינתי גם אתה מייצג את אויבי האנושות בדיוק הפמיניסטיות!!!!

להבדיל מהתרבות ההודית שאני גאה שהייתי מספיק חכם ללמוד ולקחת ממנה את מה שבאמת חשוב - התרבות המערבית שכוללת את מדינת ישראל היא תרבות מטריארכאלית שבה גברים הם אך ורק חפץ, עבדים, בשר תותחים זול וכלי שנועד לשרת את האישה. תמיד.

אם יש משהו שאני מסכים איתו לגבי פמיניזם, זו העובדה שהפמיניסטיות הוכיחו שלגברים יש נקודת תורפה וחולשה מאוד רגישה, ממש דפיקות, פגם גנטי ו/או נחיתות של ממש והיא לגבי היכולת של גבר להתגונן מפני התקפות קולקטיביות של נשים פמיניסטיות שונאות גברים עם רצח בעיניים שרואות בכל גבר אויב היסטורי שיש לנקום בו בכל הזדמנות ולסגור חשבון בכל צורה אפשרית, כי זה מה שדוחפים להן מגיל 0!!!

אם גברים לא ילמדו לעקוף את החולשה הנוראית הזאת, עתיד האנושות יהיה בסכנה נוראית, כמו שאומרת בדיחה ישנה: רימו אותך פעם? שיתביישו! רימו אותך בפעם השנייה? שיתביישו שוב!! אבל רימו אותך בפעם השלישית? תתבייש אתה בעצמך!!!!!!!

ג'ק

זעקת הקוזאק הנגזל מתייחסת לעם אכזר במיוחד ברוסיה לפני מאות שנים, שנהג לפגוע ביהודים ואח"כ לטעון שבעצם היהודים הם אלה שגנבו מהם ושדדו אותם. במציאות כיום, אין תיאור טוב יותר מלתאר את תגובתן השיטתית של פמיניסטיות בכל פעם שמישהו מעז לטעון שהן בעצם פוגעות אנושות בגברים ומתנהגות בבריונות נוראית.

הדוגמא האחרונה עם ח"כ לשעבר יינון מגל, ממחישה יותר מכל את הנטייה הסדיסטית של פמיניסטיות גם להתעלל בגברים וגם להאשים אותם כאילו הם "תקפו ראשונים". הפרשה הזאת מפריעה לי אישית, בתור מישהו שלא ממש סובל פוליטיקאים ואת המערכת הפוליטית, והנה ראיתי בכנסת אדם ישר, הגון והוגן, חבר כנסת טוב ומוערך לכל הדעות, שאני יכול להזדהות איתו, והכי חשוב - נאמן למטרותיו ומשקף את מה שבאמת חשוב, כמו למשל לגבי המלחמה בטרור, נושא עליו כתבתי לאחרונה.

עם תחילת "הפרשה" לפני כשבועיים, הכינו מראש הפמיניסטיות קמפיין הסחת דעת מתוחכם ו"הפוך על הפוך", כדי ללמד את החיילות שלהן איך "להתמודד" עם "גלי השוביניסטים שונאי הנשים ברשת" שיתקוממו בצדק על שימוש היתר הציני שעושות נשים בישראל בנשק הכאילו-הטרדה-מינית כדי לבצע חיסולים פוליטיים. אני קורא לתרגיל הזה שלהן:"הקדימי מכה לתרופה".

התחילה מגישת הטלוויזיה הפמיניסטית לינוי בר-גפן (שהיא גם פעילה קבועה בכנסים של ארגוני הנשים), ופרסמה בקבוצת הפייסבוק "אחת מתוך אחת", את רשימת "המדריך למתלוננת הטובה", לפי תיאוריה "לא משנה מה קרה, תמיד יאשימו את המתלוננת ולא את התוקף". כך לדוגמא, היא מתחילה בסעיף הראשון:

"התלוננת מיד? הזויה; התלוננת אחרי שנה? - עכשיו באים?"

הרי זה קשקוש לטעון כאילו "שנה זה יותר מדי זמן" כי אנחנו שומעים סיפורים על מתלוננות הזויות שצצות להן "לפתע" כאילו בספונטאניות לאחר 10, 15 ואפילו 20 שנה! ליתר דברי ההבל שכתבה אין טעם להתייחס כי זה נראה שהיא לוקחת את המציאות, הופכת ומעוותת אותה כדי שתתאים לנוחיותה. מדוע שתתן לעובדות לבלבל אותה?

כיום ידוע לכל עו"ד מתחיל שבביהמ"ש מתלוננת על עבירות מין מקבלת יחס מלכותי ומעמד מיוחס. מראש היא נחשבת צודקת אלא אם ה"נאשם מראש" יצליח להוכיח אחרת. בניגוד לתיאוריה של בר-גפן, אם המתלוננת שוכחת משהו, זה "בגלל הטראומה הנוראית", אם זוכרת פרטי פרטים, "זה בגלל שזה היה מאוד טראומתי", אם היא מתבלבלת ומחליפה גרסאות "זה בגלל הטראומה", אם היא מתחילה לבכות ולא יכולה לענות על שאלה מסויימת, מוותרים לה כי היא הרי "בטראומה"!!

נחזור ל"טראומה" של גב' רוטנר:

אייטם אחר אייטם בכל מהדורות החדשות ותוכניות האקטואליה השונות טחנו שוב ושוב, 24 שעות ביום, את אותם מסרים מוכתבים-מראש כאילו רחלי רוטנר היא אישה מסכנה, חלשה, תמימה וחסרת ישע, שקהל הגולשים "שופכים את דמה". כל אמצעי תקשורת המיין סטרים בישראל העבירו שיטתית את המסרים נגד יינון מגל, תוך כדי טענה מניפולטיבית ושקרית כאילו הוא "הודה במעשים החמורים שיוחסו לו". התוצאות, למרבה הצער, גם של הדחתו ממפלגת "הבית היהודי" וגם החלטתו להתפטר מהכנסת, מראות מי באמת היה הצד החזק והשולט, ולא בלשון זכר.

הרי ברור וידוע שמי שעמד מאחורי הקלעים הוא בעלה השמאלן של רוטנר, אחד הכותבים של תוכנית השמאל הקיצונית "גב האומה", שבעצמו הכריז על כך בפייסבוק. גם לי היה ה"עונג" להתעמת עם אחד הכותבים שלהם כשטען בפניי בלי בושה שצה"ל רוצח להנאתו בדם קר נערות פלסטיניות תמימות וחפות מפשע.

לאלה שתוהים "למה הוא התפטר? אולי הבין שעשה משהו לא תקין?", אני מאמין שהיות ויינון מגל הוא איש תקשורת וותיק ומנוסה, הוא מודע היטב לכוח המוחלט של נציגי התקשורת, "תא העיתונאיות" ובכלל נציגות הפמיניזם הרדיקלי שחולשות על כל דקת אוויר פנויה ברדיו, בטלוויזיה, באינטרנט ובכל מקום בעיתונות הכתובה. לכן הוא ידע שאין לו שום סיכוי והחליט:"עדיף להיות חכם ולא צודק".

כיום אין בכלל ספק ותשאלו כל מי שנמצא במערכת הפוליטית והמשפטית: מי שבאמת שולט במדינת ישראל אלא הם בריוני ובריוניות התקשורת יחד עם אלילי הבג"צ שלהם. התקשורת היא זאת שחיפתה בין היתר על הגיבורה שלהם, שופטת העליון עדנה ארבל (זאת שהוציאה ב1998 תקנה שמעניקה פטור אוטומטי למעלילות בנושא עבירות מין ואלימות במשפחה), כשהתגלו שקרים בקורות החיים שלה.

הפוליטיקאים הגברים למעשה מסורסים, חלשים, כנועים, חסרי עמוד שידרה - בובות על-חוט שנשלטים ע"י לחץ עצום משדולות וגורמים חיצוניים שונים, כשברור ושקוף שארגוני הנשים הם אלה שקובעים את סדר היום. זו עובדה - חברי כנסת מכל רחבי הקשת הפוליטית, גם בתפקידים הבכירים, אמרו לידידי העיתונאי גיל רונן ב4 עיניים:"מצטער, אין לי ביצים להתעמת עם ארגוני הנשים".

אני ממליץ לכם לחתום על העצומה הזאת להחזרתו של ינון מגל, מתוך אקט מחאתי כדי שהפמיניסטיות ימשיכו לחשוש ולהבין שהציבור כבר לא בולע את תעמולת השקרים שלהן.

ולקינוח, בדיחה ששמעתי פעם, ומציירת היטב את הרדיפה וההתנכלות כלפי יינון מגל ואורן חזן לאחרונה: אתה שוחה בלב האוקיינוס. פתאום יוצא לך ממעמקי הים תמנון ענק והוא צועק עליך:"היי תפסיק! אתה מרטיב הכל!".

והמבין יבין...

בתגובה לפוסט האחרון, בו פרסמתי את הנתונים של עו"ד נגה ויזל בנוגע למגיפת תלונות כזב מצד נערות שמשקרות על אונס מצד בני נוער, הגיבה פמיניסטית בכינוי bosmat.ma באופן מכוער ולגופו של אדם במקום גופו של עניין, מה שמכונה טקטיקת "הד הומינם" וניסתה לייחס לי סטיות עד כדי "פדופיליה", רק כי אני בן 37 ומעז בכלל לגעת בנושא.

התחלתי את הלימוד והמחקר העצמאי והבלתי תלוי שלי בגיל 14 וצברתי מאז הרבה מאוד ידע, תובנות וסיפורי חיים מעניינים מהם ניתן ללמוד הרבה, מעבר לערפל תעמולת השקרים ותעשיית הקורבנות-הנשית שבשמה מגלגלים מיליונים על גבי מיליונים, תוך כדי הרס חייהם של אלפי גברים ונערים חפים מפשע, במסע צלב חסר מעצורים להשמדת המין הגברי כולו!

אין זה מפתיע כלל שפמיניסטיות ותומכיהן השונים משתמשים בשיטה הנבזית לפיה מי שלא מסכים איתן הוא "אדם חולה, סוטה ומסוכן לסביבה" שיש לשלוח לטיפול/חינוך מחדש כי זוהי טקטיקה שלקוחה ישירות ממשטרי הסוציאליזם האפלים והאכזריים שעל קדושתם נרצחו ו"הועלמו" בעולם למעלה מ100 מיליון בני אדם - הרבה יותר גרוע מהנאציזם!!

מאחר והמסר אותו רציתי להעביר מאוד חשוב, אדגיש אותו כאן:

קיימת גישה מאוד מיושנת, פרימיטיבית ולא מציאותית לתקופתנו במאה ה21 לפיה ההבדל בין נערים ונערות בגיל ההתבגרות הוא שהבנות עדיין תמימות, טהורות, חמודות, עדינות, טהורות וטובות לב ואילו הבנים הם "זאבים טורפים" שרק מחפשים בנות תמימות כדי לנצל או לסחוט מינית בכל הזדמנות.

שיא האבסורד מתבטא בעובדה המצערת שאם נער ונערה בני 15 מקיימים יחסי מין, מטילים את מלוא האחריות אך ורק על הנער בגלל היותו זכר, גישה פרימיטיבית שמתעלמת לחלוטין מהשינויים שחלו בעשורים האחרונים, כשהבנות הן מיניות, משדרות מין ויוזמות מגע מיני לעיתים יותר מהבנים, כמו שאמר לי פעם חבר בתקופת התיכון: "הבנים מפתחים שרירים ומשוויצים בהם, הבנות חושפות גוף סקסי", וזה בא לידי ביטוי גם בהתנהגות שלהן, גם באופן בו הן מדברות, מתלבשות, חושבות ומדברות.

הרי ידוע, כפי שיאמר כל חוקר התפתחות ילדים ונוער, שהבנות מתבגרות מהר יותר מהבנים, במיוחד מבחינה פיזיולוגית (למשל בגיל 12 הבנות גבוהות יותר מהבנים) אבל כשזה נוגע לאחריות להתנהגות מינית בלתי הולמת, פתאום הנערה אוטומטית הופכת לתינוקת חסרת ישע והנער לבוגר, תחמן ונצלן מתוחכם! מדהים אם כי לא מפתיע בעידן העריצות הפמיניסטית בה מסמלים כל גבר כאנס מלידה - פשוטו כמשמעו!

הגישה הזאת, שמאשימה אוטומטית את הנער באונס, למרות שטכנית שניהם קטינים והם בעצם "אונסים אחד את השנייה", זוהי גישה שמתבססת על שילוב של שמרנות דתית, גם פמיניזם וגם אבירות גברית ונטייה טבעית ואוטומטית של בני האדם כולם להגן ולגונן על נשים בכל מצב ובכל תרחיש אפשרי בלי כל הבדל של גיל, מוצא, הבדלי תרבות, דת או חינוך.

הבנות תמיד נחשבות הנכס הכי יקר, שברירי ופגיע במשפחה ובקהילה שאין למעשה גבול לאמצעים שניתן להשתמש בהם כדי לשמור על קודש קודשים זה, כולל תעמולת הפחדה, שקרים עד כדי עלילות אונס שקריות. לדוגמא: הורי נערה מגלים שהיא קיימה יחסי מין עם נער בן גילה, הנערה נבהלת ובוכה כי היא יודעת שהוריה עומדים להעניש אותה ולרתק אותה לחדרה ו/או לשלול ממנה את דמי הכיס, אז היא ממלמלת:"לא התכוונתי... לא רציתי" והולכת עם הוריה לתחנת המשטרה להתלונן על אונס. על מנת "להציל את עורה", הילדה תשתף פעולה עם הוריה ותחזור מילה במילה אחר מה שאמרו לה להגיד, שהילד לחץ עליה, לימד אותה דברים לא יפים, איים עליה וכו' למרות שבמציאות מה שקורה במקרים האלה שהנער והנערה אשמים במידה שווה.

כמובן שיש מקרים יוצאי דופן אבל מעדויות רבות ששמעתי מבני נוער, הבנות כיום יוזמות מגע מיני וכל מה שקשר סביב מיניות, הרבה יותר מבנים. למשל חבר סיפר לי פעם בתור תלמיד תיכון בן 17 שנערה דחפה אותו לשירותים והתחילה למשש את איבר המין שלו כדי לבדוק "אם יש לו מספיק גדול".

"לדור שלנו אין גבולות, אנחנו עושים הכל" אמרה לי נערה בת 17 לפני כשנתיים.

לדור הצעיר של היום יותר מאי פעם אין שום גבולות, אין קווים אדומים ואין מי שיחנך כראוי דווקא בגלל עליית הפמיניזם והעובדה שבאחוז מאוד גבוה מהמשפחות אין דמות אב יציבה בגלל מגיפת גירושין וניתוק שיטתי של אבות מילדיהם, כאשר ידוע היטב שבמשפחות האלה יש הכי הרבה נטייה לפשע ועבריינות נוער, נערות שנכנסות להריון, נערים ונערות שנושרים מבית הספר וכו'. כל זה קורה כי לילדים אין דמות גברית חיובית ויציבה ממנה הם יכולים ללמוד (ויש הרבה מחקר בנושא שבפירוש מראה זאת).

במקביל גם אחוז המורים הגברים בשפל כמותו מעולם לא היה, בגלל חוקי פמיניזם דרקוניים שמנפחים באופן מלאכותי ומפלצתי את נתוני עבירות המין כדי שבתי ספר יחליטו ש"זה יקר מדי" עבורם לבטח מורים גברים מפני תביעות נזיקין על עבירות מין והטרדות מינית פוטנציאליות, ועובדה גם שקיים חוק, לפיו רק גברים צריכים להביא תעודת יושר מהמשטרה ולהוכיח שאין להם עבר פלילי בנוגע לעבירות מין, אם הם מעוניינים לעבוד עם ילדים.

במקום לקיים "סדנאות למניעת חיזור אלים" כפי שעושים כבר יותר מעשור בבתי הספר בארץ, הייתי ממליץ להורים להתחיל להציב גבולות יותר ברורים לבנות שלהם, להתערב ולהעניש יותר, להיות מודעים איך הבנות שלהם מתנהגות, איך הן מתלבשות, לאן הן הולכות ועם מי הן יוצאות, כי מה שקורה בסדנאות האינדוקטרינציה הפמיניסטית האלה, שהבנות רק מקבלות מגיל צעיר את המסר שהן מראש בעמדת כוח שהן יכולות תמיד לנצל ולתמרן לטובתן ולשלוף מתי שבא להן את הקלף ש"אם לא תעשה מה שאני רוצה, אני אגיד שאנסת אותי!".

בשיא חוצפתה bosmat גם כותבת לי שרק גברים הם אלימים ו"רק גברים אונסים" כי (כלשונה) "יש להם פין", אבל המציאות מוכיחה שיש יותר מדרך אחת ויחידה להתעלל ולנצל מינית ונשים בפועל מנצלות מינית ואונסות קטינים לא פחות מאשר ההיפך, כפי שהוכח בחו"ל. ההבדל היחיד הוא שהחוק בישראל כלל לא מכיר בעבירת אינוס שבוצע ע"י אישה, בגלל ארגוני הנשים ובייחוד "מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית" שחסמו וטרפדו כל ניסיון לתקן את החוק, בטענה מטומטמת ובלתי מציאותית כאילו התיקון עלול "לאפשר לאנסים להאשים את הקורבן שגרמה להם לחדור לגופם". זכרו שהתיקון בכלל התייחס לעבירות מין שנשים ביצעו בקטינים!!

במציאות כיום הבנות אלימות לא פחות מהבנים, רק שנוטים לוותר להן בגלל דוקטרינה פמיניסטית גורפת שגורסת אוטומטית שכל אישה/נערה שמבצעת פשע מגניבה, וונדליזם, פריצה ועד תקיפה, ניסיון רצח ורצח, היא בעצם "קורבן של נסיבות חיים קשות" ולכן מוותרים להן מראש - מכאן הפער העצום בכמות האסירים הגברים לעומת האסירות הנשים, וזה בעצם ההבדל היחיד בין עבריינות נשית לעבריינות גברית!

בתחילת השנה למשל היה קמפיין לעידוד צעירים להתגייס למשטרת ישראל ובו כיכבה שוטרת שסיפרה שבנעוריה הסתבכה עם החוק ו"עשתה שטויות". שאלתי את עצמי מה הכוונה ב"שטויות"?? גניבות? פריצות? וונדליזם או אולי בעצם אלימות פיזית??? המקרה שלה רק מוכיח שבישראל מוותרים לנשים על ימין ועל שמאל ומאפשרים להן להתקדם בכל מחיר, בזמן שלנערים שהסתבכו עם החוק עושים את המוות עם ענישה הרבה יותר מחמירה שמשאירה להם כתם לכל החיים!

נסו לדמיין לעצמכם שוטר מספר בגאווה: "בנעוריי עשיתי שטויות ונחשדתי באונס נערה... אבל הקצין במשטרה האמין בי ונתן לי הזדמנות שנייה והנה גם אני היום שוטר"...

כריסטינה הוף סאמרס, מרצה לפילוסופיה וסופרת מבריקה מארה"ב, מתארת בספריה באופן יסודי ומעמיק כיצד הפמיניסטיות מתארות נערות כ"בעלות מעלות מוסר נעלות משל הבנים", וכיצד עושה זאת במיוחד קרול גיליגאן, אותה היא מתארת ממש כשרלטנית ומאחזת עיניים שיש עליה המון ביקורת בקרב המומחים האמיתיים בתחום פסיכולוגיית ילדים ונוער, כמו למשל כריסטופר לאש שכותב לגבי "מחקריה" של גיליגאן וחברותיה הפמיניסטיות:

They would have done better to remind themselves, on the strength of their own evidence, that women are just as likely as men to misuse power, to
relish cruelty, and to indulge the taste for cruelty in enforcing conformity

ייתכן שתיאוריה של bosmat לגבי "נערות הן תמימות ומתוקות" מתאימים לתקופתה לפני כ100 שנה, ואיני חלילה אומר זאת בציניות כי מבחינות רבות אני מקנא באנשים שחיו חיים פשוטים יותר לפני 100 שנה, אך כיום המציאות היא זוועתית ומחרידה ומפחידה יותר מכל סרט בסגנון "התפוז המכני" יכול לתאר, ואשמות בכך בעיקר הפמיניסטיות: הן אלה שהשחיתו ומשחיתות את החברה על כל גווניה ומגזריה!

ג'ק

קישורים בנושא:

תלונות כזב על אונס - מכת מדינה

חפש את האישה גם מאחורי בני הנוער

ספר חדש חושף את תופעת עלילות האונס

  

משפטנים: תופעת הנערות המגישות תלונות שווא על אונס בגלל חשש לשמן הטוב – מכת מדינה

לעיתים קרובות, עולים לכותרות סיפורים מזעזעים על נערות שנאנסו בידי בני גילן וחבריהן לבית-הספר. לדברי עו"ד נגה ויזל, חלק גדול מפרשיות האונס הללו מסתיים ללא אישום, לאחר שמתגלה כי מדובר בעלילות-שווא הנובעות מנסיונות של נערות לשקם את שמן החברתי. לדברי עו"ד ויזל, להתגברות התופעה אחראיות בין השאר, הווטסאפ והרשתות החברתיות, המגבירות בצורה משמעותית את הלחץ החברתי על בני נוער.

כך למשל ארע לאחרונה, כשתיכוניסט שהחליט להיפרד מחברתו -  נערה בת גילו - ומצא את עצמו, לתדהמתו, בחדר החקירות במשטרה. הסתבר שהנערה הגישה נגדו תלונה על אונס כנקמה על הצורה המזלזלת בה נפרד ממנה. למזלו של הנער, המשטרה גילתה שמדובר בתלונת שווא, והתיק נסגר.

"ישנן נערות שמתקשות להתמודד עם תחושות ההשפלה והאכזבה, כתוצאה מפרידה מכוערת, או כזו שנעשית כלאחר יד. כדי להשיב את כבודן האבוד, חלק מהן נוקמות באמצעות תלונת שווא על אונס", אומרת עו"ד ויזל.

לדברי עו"ד ויזל, היא נתקלה גם במקרים בהם הוגשו תלונות אונס על ידי נערות שחשו שמעמדן החברתי ייפגע, אם יוודע ששכבו מרצונן עם נערים מסויימים, וכדי להגן על שמן הטוב, התלוננו כאילו נאנסו.

לדברי עו"ד ויזל, הגיעו למשרדה גם תלונות אונס שנולדו כתוצאה מחיזור גורלי. כך ארע כשנערה בת 16 פיתחה יחס אובססיבי כלפי חייל בן 19, אשר סירב לחיזוריה. הנערה המתוסכלת הגישה נגדו תלונה על אונס, והחייל נזרק לשלושה ימי מעצר, עד אשר הצליח לשכנע את חוקריו כי מדובר בתלונת שווא.

על לחצים נפשיים וחברתיים המולידים תלונות שווא על אונס במסדרונות בית הספר – בכתבה הבאה:

בשנים האחרונות גוברת המודעות לתופעה חמורה בקרב בני נוער: אונס של נערות בידי בני גילן.. לעיתים קרובות, מדובר בחשדות לאונס קבוצתי בידי מספר נערים, כאשר הנערות המתלוננות מספרות על לחצים חברתיים כבדים, ואפילו  אלימות שהופעלה עליהן והובילה אותן לקיים יחסי מין בניגוד לרצונן. לדברי עו"ד נגה ויזל, המתמחה בייצוג חשודים בעבירות מין, מקרי אונס של נערות על ידי בני נוער וצעירים היא תופעה קשה ומגונה, שיש להיאבק בה, אך לצד זאת, התפתחה תופעה מדאיגה אחרת, שחייבים לתת עליה את הדעת: ריבוי של תלונות שווא על אונס אותן מגישות נערות נגד בני גילן.

"דעת הקהל כיום נוטה אינסטינקטיבית לראות את הנערות המתלוננות כקורבנות, אך ישנם מקרים רבים בהם דווקא הנערים הנחשדים באונס הם קורבן לעלילת שווא, כפי שמסתבר בהמשך בעקבות חקירת המשטרה", אומרת עו"ד ויזל. כך למשל, מספרת עו"ד ויזל על תלמידת תיכון בת 15 מאשקלון שהגישה פעמיים תלונת שווא על אונס נגד נער שלמד איתה בבית-הספר. בעקבות כל אחת מהתלונות נחקר הנער במשטרה, ובשתי הפעמים גם יחד הבינו החוקרים שמדובר בעלילה מופרכת. תדפיסי שיחות בתוכנות מסרים מיידיים  אותן הציג הנער במשטרה סייעו לו רבות להוכיח את חפותו. התכתובת בין השניים הראתה שהנער סירב לחיזורי הנערה, ובתגובה היא איימה עליו שתגיש נגדו תלונה במשטרה על אונס.  

מה מניע נערה לנקוט אמצעי כה קיצוני כמו תלונת שווא על אונס?

לדברי עו"ד ויזל, הסיבה לתלונות שווא כאלה נעוצה, על פי רוב, בקושי המיוחד של נערות – נוכח גילן הצעיר - להתמודד עם אהבה נכזבת ועם פרידות, בעיקר אם הפרידה נעשתה בצורה חסרת רגישות ומכוערת. כאשר נער עימו הייתה הנערה ביחסים רומנטיים נפרד ממנה או כאשר חיזוריה נענים בסירוב, ובייחוד, כאשר הנער מסיים את היחסים באופן חד צדדי, ובצורה בוטה ולא מתחשבת - עלולה הנערה לחוות פגיעה קשה והשפלה, וזאת מבלי שהיא צברה ניסיון חיים מספיק כדי להתמודד עם תחושות שכאלה. נערה שחשה מיואשת ומושפלת במיוחד עלולה לפעול בצורה פזיזה, ולהגיש כנקמה תלונה על אונס – ובכך היא למעשה מפילה אותו למציאות קשה ומסוייטת.

"אני לא אומרת שלנערים עצמם אין דרך להפחית מקרים כאלה, ולעתים התנהגותם מכוערת ומעליבה, ומולידה נסיונות נקמה. נערים  מפגינים פעמים רבות חוסר-בגרות ונפרדים מחברותיהן או דוחים נערות שמחזרות אחריהן בצורה מכוערת. במקרים רבים, הסירוב או הפרידה נעשים באופן קר ולאקוני במסרון בסלולרי או בווטסאפ או ע"י שינוי סטטוס היחסים בפייסבוק, באופן חד-צדדי. נערה שסופגת יחס משפיל ומכאיב כל-כך, עלולה לנסות להשיב את כבודה האבוד, באמצעות הגשת תלונת שווא על אונס", אומרת עו"ד ויזל "צעד הרסני כלפי הנער ומשפחתו".

חוששות משיימינג ברשתות החברתיות בגלל פעילותן המינית

לדברי עו"ד ויזל, האמצעים הדיגיטליים הרווחים בימינו משחקים תפקיד מכריע בחייהם של בני נוער, והם בהחלט רלוונטיים לצורך הבנת המניעים שמאחורי הגאות בהגשת תלונות השווא של נערות על אונס.  "גם בחברה המתירנית יחסית של ימינו נערות רבות חוששות מכך שייודע ברבים שהן פעילות מינית, ומכך שהפרטנר שלהן ליחסי המין 'ירוץ לספר לחבר'ה'. בעידן הרשתות החברתיות, החשש הזה חזק עוד יותר, כי  אצבעם של בני נוער קלה על הדק הווטסאפ. כבר היו נערות שנדהמו לגלות סרטוני וידאו שמתעדים אותן בעירום או בשעת אקט מיני, שחברן לשעבר או אדם אחר הפיץ בווטסאפ או בפייסבוק, ללא ידיעתן", אומרת עו"ד ויזל.

לדברי עו"ד ויזל,  בנסיבות אלו, נערות חשות שתדמיתן החברתית פגיעה במיוחד. לעיתים חרדתן של נערות לשמן הטוב כה רבה, עד שהיא מובילה אותן לספר שנכפה עליהן לקיים יחסי מין עם נער או נערים מסוימים, בעוד שבפועל, היחסים המיניים נעשו מתוך רצון והסכמה מלאה  של הנערה.

לדוגמה, מספרת עו"ד ויזל, על מקרה בו נערה הגישה תלונת שווא נגד קבוצת נערים מבית ספרה, בטענה כי אנסו אותה. עם זאת, תוך כדי חקירת המשטרה הודתה הנערה כי מדובר בתלונת שווא והתיק נסגר. הסתבר שהנערה היתה מאוהבת באחד הנערים בקבוצה, ולבקשתו הסכימה לקיים יחסי מין גם עם כמה מחבריו. בעקבות זאת, הופצו עליה בבית-הספר שמועות על כך ששכבה עם מספר נערים. הנערה, שחשה מושפלת, ביקשה לשקם את תדמיתה, והגישה את התלונה על-מנת להציג את היחסים המיניים מרצון כאונס.

במקרה נוסף, שאירע לאחרונה, צעיר בן העדה האתיופית נפל קורבן לתלונת שווא על אונס מצד נערה בת 16, אף היא בת העדה, מכיוון שזו חששה להודות בפני משפחתה שבילתה עימו בלילה מרצונה. השניים הכירו במסגרת קבוצת ווטסאפ שנועדה לשדך בין צעירים מהעדה. בעקבות ההתכתבות הם נפגשו, והנערה הציעה לבחור ללון עימה בבית מלון, בטענה שלא מתחשק לה לחזור הביתה. הצעיר הסכים והשניים אכן בילו לילה במלון, שבמהלכו התגפפו ביניהם, אך לא קיימו יחסי מין. ימים ספורים אחר-כך, זומן הצעיר, לתדהמתו, לחקירה ונעצר. הסתבר לו שהנערה העלילה עליו שבליל פגישתם, הוא סימם ואנס אותה. למזלו של הצעיר, בחקירת המשטרה הסתבר כי לגרסת הנערה אין כל שחר. בין השאר, התגלה בבדיקה פיזית שנערכה לה, שלא התקיים מגע מיני בינה לבין הצעיר. בהמשך, התברר שמשפחתה של הנערה זעמה על כך שהיא לנה מחוץ לבית, ובתגובה לכך, בדתה הנערה את סיפור האונס. 

המשטרה סוגרת תיקים, אבל הכתם נשאר

"תלונות רבות של נערות על אונס, אכן מסתברות כעורבא פרח, והמשטרה סוגרת את התיק נגד הנער. עם זאת,  לתלונות שווא כאלה עלולות להיות תוצאות הרסניות, גם כשהמשטרה מנקה את מושא התלונה מכל חשד. בדרך-כלל חרושת השמועות סביבו לא מפסיקה, וזה כתם שעלול ללוותו כל חייו. כמובן, תמיד קיים גם החשש, שנער או אדם צעיר יורשע בטעות באונס על סמך תלונת שווא ואפילו יישלח לכלא על לא עוול בכפו", אומרת עו"ד ויזל.  סגירת התיק נגד הצעיר האתיופי לא סתמה את הגולל על הפרשה. לפני מספר חודשים הגיש הנער תביעה אזרחית נגד הנערה שהתלוננה עליו, בדרישה כי תפצה אותו על כך שהרסה את חייו. לטענת הצעיר, חרף סגירת התיק נגדו, סטיגמת ה"אנס" ממשיכה ללוותו בסביבתו החברתית ואפילו בקרב משפחתו.

מעבר לפגיעה הקשה בנערים, הנערות עצמן עלולות להיפגע קשות מחשיפת העלילה, הן בעיני הסביבה, והן להבא – כאשר אמינותן תעמוד למבחן. על-מנת למנוע מראש מנערות להידרדר במדרון החלקלק של הגשת תלונת שווא על אונס, ממליצה עו"ד ויזל להורים להקפיד להעביר לילדיהם מסרים בדבר החשיבות של כבוד וסובלנות לבני ובנות המין השני. "הנערים צריכים להבין, כי גם במקרה של סיום קשר, יש לעשות זאת בנועם, תוך שמירה על כבודה של הנערה", אומרת עו"ד ויזל.

עו"ד נגה ויזל מומחית לייצוג נאשמים בעבירות מין .  

עוד בנושא:

ספר חדש חושף את תופעת עלילות האונס

אני ממליץ לכם בחום להוריד ולקרוא את הספר "הצד שלו" שכתב העיתונאי וכתב ערוץ 2 יואב אבן שחושף את תופעת תלונות הכזב בנושא עבירות מין והיקף התופעה העצום. יואב אבן מדבר על 30 אחוז תלונות כזב בנושא עבירות מין (בניגוד לשקר הגס והאלים של הארגונים הפמיניסטיים כאילו מדובר ב"אחוז או 2") אך חשוב לציין ולהדגיש שהתופעה חמורה הרבה יותר בעיקר בגלל אותה הנחיה 2.5 של עדנה ארבל שנותנת מראש פטור אוטומטי מאחריות פלילית לנשים שמגישות תלונות כזב!!

ג'ק

קישורים בנושא:

• עו"ד טלי גוטליב על תלונות שווא נגד גברים
• חפים מפשע נכלאים על עבירות מין
• מחקר בארה"ב על עלילות אונס משנת 1994 - 40 אחוז תלונות כזב!!

בתקשורת ה"פוליטיקלי קורקט"ית מדברים לאחרונה המון נגד תופעות 'בריונות ברשת' כלפי ילדים, בני נוער וגם כלפי מבוגרים (עם דגש מיוחד על נשים), אבל מניסיוני רב השנים באינטרנט, כמו במציאות גם ברשת האינטרנט לגברים אין שום הגנה ולנשים מותר פשוט ה-כ-ל בלי גבולות: מותר לאיים, לקלל, להשמיץ, להוציא דיבה, לחשוף פרטים אישיים ואפילו, כפי שחוויתי אישית - מותר לאיים ברצח, לא פחות. בדומה למקרה אלימות של אישה כלפי גבר - אוטומטית יעצרו ויענישו את הגבר הפצוע והמדמם במקום את התוקפת.

זה נכון גם לגבי נשים שמפעילות ושולחות גברים כדי לאיים, כמו שקרה לי למשל באתר Zadax Boards כשגולשת בכינוי "שלגייה" נכנסה בי באופן אישי כי מבחינתה נשים "בוגרות" יותר מגברים. למרות הקללות שלה כתבתי בשיא הנימוס ועדיין הותקפתי מכל עבר. זוהי הודעה אישית שקיבלתי אז:

"שמע לי יבן בן שרמוטה יחתיכת הודי מסריח

עוד מילה אחת לא במקום אני פותח אותך ואת סבתא שלך הבנת ימזדיין בתחת

יזונה ימוצץ זרע

אתה אל תדאג...יבן שרמוטה אני עוד יטפל בך"

כפי שתיארתי בעבר בהרחבה, האלימות הכי קשה והכי מסוכנת של גבר היא כשאישה מפעילה אותו.

בפורום אחר, "בוגר" יותר, בו כתבתי (בעיקר הגבתי להשמצות נגדי) תקף אותי במיוחד מנהל הפורום "VIR" שהגן על גולשת "תמימה" שהתגלתה לבסוף כפוליטיקאית פמיניסטית (חברת מועצה בעיריית ירושלים). הוא איים עליי במייל ששלח לי שידאג ש"אני לא אוכל לגלוש יותר באינטרנט":

"למר יעקוב .
הנך מתבקש להפסיק לכתוב בפורום מקשיבים לגברים עקב היותך ספמר, כמו כן מספר פעמים בעבר הפורום פוצץ בגלל כתבתך והגולשים האחרים סירבו לכתוב פה עקב התנהגותך . לא אסבול את תגובותייך שעליהם מצורפת שנאת נשים הדברים אינם עומדים בקנה אחד עם רוח הפורום ולכן נמחקים .תגובותייך גם נמחקות מאחר שכל צ'אנס שקבלת לא עזר וחזרת לסורך מהר מאוד אחרי זמן מועט ביותר .אני מודיע לך שאם תמשיך אני אבקש לפנות לספקית האינטנט שלך להזהיר אותך . במידה ולא תפסיק עלול להיות לכך השלכות לגבי יכולת הגלישה שלך ."

מקרה קשה יותר קרה לי בפורום באתר וואלה והגיע עד איומי רצח מפורשים נגדי ונגד הוריי:

כתבתי בפורום רפואי מסוים וגולשת מעורערת בנפשה, "POSTDARK", גררה אותי בכוח לוויכוחים על נושא הפמיניזם כשהסברתי לה לפחות 10 פעם שאני כלל לא רוצה להיכנס לנושא. באותו פורום היו מספר אנשים שהייתי איתם בקשר מצוין ואף עזרו לי וענו לי על שאלות בנושאי בריאות.

הפסיכית הזאת גררה אותי למריבות כשהיא מלכתחילה משמיצה אותי וסיפרה לכולם שאני "כותב טוקבקים מחרידים נגד נשים באתרי החדשות". היא אף טענה שאני מצדיק את רצח התינוקת הודיה קדם ז"ל, בזמן שחזרתי והסברתי שאני מוחא על ההתעלמות והטיוח הסלקטיבי שאמצעי התקשורת מבצעים כשאישה היא שרוצחת את ילדיה. POSTDARK הגיבה ש"זה לא קשור ובהחלט צריך להתחשב באישה, אפילו אם היא רצחה את ילדיה באכזריות, אם היא סובלת ברקע מדיכאון שלאחר לידה".

בעקבות כך היו מריבות קשות ולינץ` ארוך של תגובות נגדי. מנהלת הפורום כתבה לי שאני "מעורער בנפשי", "צריך תרופות" וכל מיני דברי הבל ולבסוף מחקה הכל. ההשמצות נגדי בפורום לא פסקו וממש "חיפשו אותי" גם כשלא כתבתי שם בכלל. אחת הכותבות אף פנתה למנהל פורום "הורות שווה" שגם שם הוא מחק לי הודעות בלי שום סיבה (במיוחד כשניסיתי לכתוב על הסיפור שטייחה אושרת קוטלר) וזוהי לשון ההודעה:

בקשה לעזרה - יעקב קנדלקר / JACK NUKEM / "ג`ק המרטש"... למי שמכיר:
שלום רב, ידוע לי שאדם זה עשה שמות בפורום שלכם לפני זמן מה, ואף הטריד חלק ממשתתפיו אישית, בתיבות הדוא"ל שלהם. כפי שהתרשמתי, הצלחתם להיפטר ממנו, או להשתיקו, בדרך זו או אחרת. כעת הוא עושה שמות בפורום [...], שאמור להוות פורום ייעוץ ותמיכה. יעקב "משתולל" שם, תוך הכפשת המשתמשים - ובעיקר המשתמשות - והעללה עליהן, הפצת אינספור הודעות אלימות-מילולית ואכולות בשנאת נשים..."

והנה עוד הודעה דומה:

"מאת: תומר לוי , 06:56 :שעה 28/12/2002

האם ניתן לעשות פרופיל פסיכיאטרי על פי התנהגות וירטואלית?

לדעתי זה עשוי להיות מחקר מרתק וחדשני.
קחו למשל את יעקב קנדלקר, המתכנה "ג`ק ניוקם".
האיש הספיק כבר להרוס לפחות שלושה פורומים מוכרים, אחד מהם, פורום גברים בנענע הוא דירדר לתהומות ביבים שלא נראו עד כה באינטרנט הישראלי.
בכל מקום לוקח מעט מאוד זמן לאנשים להתחיל בתגובות מחאה, לאחר מכן בנסיונות פגיעה, ואילו הוא באסקלציה שחוזרת על עצמה בדייקנות מאבד שליטה בתוך זמן קצר.
הפתולוגיה שחוזרת על עצמה שוב ושוב היא האלמנט המעניין פה. משהו מושך אותו להיכנס כל פעם מחדש לסיטואציה שבה כולם תוקפים, מבזים ומנדים אותו. האם זו תופעה מוכרת בפסיכיאטריה?

אני מצרף כמה לינקים למי שרוצה לתוודע לעולמו הרוחני של מר קנדלקר. "

וכל זאת, חשוב להדגיש בזמן שכלל לא כתבתי בפורום ורק נכנסתי מדי פעם לבדוק מה זוממים נגדי. במקרה אחד אותה POSTDARK הזכירה שוב את שמי, אחרי כל מה שעשתה לי ורק אז כתבתי "אם אתם לא מרשים לי לכתוב כאן, לפחות אל תזכירו אותי!". בתגובה היא התנצלה וכתבה שהיא מעוניינת להתפייס איתי. כתבתי לה שאני לא מקבל את התנצלותה ולא סומך עליה כי היא כבר הספיקה להסית נגדי אנשים שהייתי איתם בקשר טוב. כתבתי לה בשיא הנימוס והרצינות בלי שום קללה, השמצה או גידוף ואפילו כתבתי לה בסוף "תהיי בריאה".

איך היא הגיבה? התחילה לאיים עליי ועל ההורים שלי ברצח, ואני לא יודע מהיכן היא גילתה עליי פרטים אישיים כמו מקום מגוריי וכמות האנשים בביתי:

postdark :מאת
00:30 :שעה 18/01/2003 :תאריך
שרץ עלוב. ראה איך אתה תוקף כשנפחים לפניך ובאים בעמדת שלום. לא מעניין אותי שאתה חולה:
אתה נמוך יותר מן הזבל המסריח ביותר. וראה הוזהרת: אם תעז להפציע בעוד הודעות ספק חולניות (איפה התרופות, ג`ק המרטש?), וספק - בוא נשים את הקלפים על השולחן בפעם האלף - מרושעות, דוחות ומיזנטרופיות - קח בחשבון שאני יודעת עליך די פרטים כדי להפוך את חייך לגיהנום (אם הם לא כבר כאלו). טיפש. אפילו שכל אין לך. היתה לך הזדמנות, ושוב החלק החולה ששולט בך העיף אותה לעזאזל. לפחות בפעם הבאה תעוף לשם יחד איתו, נאצי קטן ומושתן.

postdark :מאת
01:06 :שעה 18/01/2003 :תאריך
זבל. הלואי שכולכם תתבגרו שם בבית-אבות שלכם ב[שם השכונה], ולאף אחד, כמובן, לא יזיז -
עד שימצאו 3 גופות מרקיבות.... (נו, קנדלקר נבלה, או לא??) (אם כי במקרה שלך, יעקב קנדלקר מעורר הרחמים והתיעוב - תת-אדם מעוות שכמוך - אתה גם מסוגל להתפוצץ בוקר אחד ולבשל את ההורים שלך (במיוחד את אמא, הא? שונא נשים) לארוחת הצהריים. עלאק, ניוון שרירים. בכין פנטזיונר שכל הילדים הרביצו לו בבי"ס ומאז לא מוציא את האף (הענק, מן הסתם) מפתח הבית. *** בטח אתה גם מכוער פחד. מוכנה להתערב על כל דבר. בהן צדק. (אופס, הגזמתי קצת, ההורים לא אשמים שגדלה להם יבלת מפלצתית במקום עלם חמודות. ...או אולי כן???)

postdark :מאת
01:18 :שעה 18/01/2003 :תאריך
TOO LATE. מה חשבת - שתזרוק חרא פרנואידי ואני אגיד "טוב, נו, היה"?
הרי כבר הצעתי לך הזמנות כזו יותר מפעם אחת. זהו, שפכת עלי את הזבל ואתה מצפה שאני אלקק את השפתיים ואגיד "סע לך לדרכך"?! היית צריך לחשוב על זה קודם, כשבאתי לקראתך בוידוי ובהצעות תיקון, במקום לתת לפרנויה להשתלט עליך ולנבל את הפה ולהשמיץ אותי בכל דרך אפשרית. כמה נח, הא?! קודם זורקים את הזבל - ועוד על מי שלא מגיע לה - ואז מציעים הצעות יפות כלא היה דבר. יש לי זכרון, קנדל. ואני לא בולעת את החרא שזורקים עלי - - - אני מטיסה אותו בחזרה, ובריבית. אם תתנצל, ותמחק את סעיף ההצגות לאלתר, אשקול ברצון את הצעתך. ...אבל מה הסיכוי שזה יקרה??

כתבתי לה:"אני את הדיון איתך גמרתי" והלכתי לישון. למחרת גיליתי שאותה אחת "התקוטטה" בפורום עם דמות דמיונית בשם "144" שייתכן מאוד שהייתה בעצמה או חבר/ה שלה שכאילו קיללה והשמיצה אותה. אתם יכולים לנחש את מי כולם בפורום (עשרות אנשים) האשימו אוטומטית:

כמובן שאותי. הסוף היה ידוע מראש: מאז אני חסום באתר וואלה ולא יכול לכתוב בפורומים שלהם ברמת זיהוי כתובת הIP.

בתקופה שהיה לי בלוג בתפוז, נאלצתי להגיב לפוסט שכתבה בחורה שביקשה רעיון איך להעיר בבוקר את השותף שלה לדירה. גולש בכינוי "חזי" כתב לה:"תני לו אגרוף חזק בביצים" והיא מאוד השתעשעה מהרעיון וכתבה שהיא כבר חשבה על זה בעצמה. הייתי מוכרח להגיב וכתבתי שהם מסיתים לאלימות כלפי גברים. בתגובה לא רק חזי תקף אותי אלא גם מנהל הבלוגיה שדרש ממני להפסיק להגיב ומחק פוסט שכתבתי על המקרה בבלוג שלי כי כיניתי את חזי 'רשע', מילה תנ"כית מאוד רלבנטית, מדויקת ומתאימה לנסיבות שתיארתי.

שיא החוצפה במקרה כזה של התנהלות אתר תפוז הוא במוסר הכפול שלהם שמצד אחד גם מרשים להתבטאויות כאלה לעבור (מנהל הבלוגיה כתב לי שמבחינתו "זאת הייתה רק בדיחה") אבל אם מפרסמים פוסט כזה בעמוד המומלצים של תפוז, מותר אח"כ בדיעבד לבוא בדרישות כאילו מדובר בבלוג פרטי שאין לי בתור גולש אקראי זכות להגיב עליו.

היו עוד הרבה מקרים ודוגמאות חמורות לא פחות, אך המקרה הקשה, הפוגע, המזיק והטראומתי ביותר עבורי היה כשגולשת שהתיידדה איתי במשך 3 שנים פתחה בקמפיין מאוד אגרסיבי ואלים נגדי שהוביל לסגירתו החד-סיטרית של הבלוג המצליח שלי. זה היה ניסיון מאוד טראומתי וכאוב כי נקשרתי מאוד לגברת הצעירה הזאת והיו לי כלפיה רגשות מאוד עמוקים ופתאום היא ממש תקעה לי סכין בגב.

במשך שנתיים הכל היה דבש - היא חנקה אותי באהבה, חום, מחמאות, ברכות והערצה (כפי שהדגישה בעצמה), הביאה לי שוקולד וממתקים שביקרה אצלי בבית מספר פעמים. למעשה הטריגר נלחץ בשנה השלישית כשהיא אמרה שהיא "מתחילה לגלות" לגביי דברים לא טובים. במיוחד עצבנה אותה ההתנגדות שלי ליחס מועדף לנשים. "באוקריינה בחורים היו קמים ומפנים לי מקום באוטובוס!!", "ככה זה צריך להיות!!!", היא אמרה בגאוותנות ושחצנות בלתי נסבלת. אמרתי לה בשיא הנימוס והעדינות (כי באמת אהבתי אותה) שאני חולק עליה והיא כהרגלה צעקה וצרחה עליי בטלפון עם הקול הגבוה שלה שהגיע לטונים צורמים במיוחד.

כאילו סגירת הבלוג שלי לא הייתה מכה מספיק קשה עבורי, אותה גברת המשיכה לנהל נגדי מסע השמצות ורצח אופי מאוד אלים ומכוער במשך לא פחות משנתיים וחצי שבהם פרסמה נגדי תכנים שהכילו הוצאת דיבה, השמצות, קללות, שקרים, עלילות וסיפורים שהמציאה עליי. בשלב הזה הפסקתי להתייחס אליה ברצינות אבל מה שהיה הכי מזעזע ומקומם עבורי ועבור חבריי שניסו לעזור לי, הייתה ההתעלמות והאדישות של מנהלי האתרים ובמיוחד מנהלת אתר ישראבלוג, שם ההשמצות נגדי נשארו לא פחות משנתיים וחצי - קרוב ל100 עמודים.

בסופו של דבר רק לאחר התערבות של עורכת דין חרוצה עם לב זהב, עו"ד תמר הר-פז, ששלחה מכתב תלונה חריף ומפורט למנהלת ישראבלוג, רק אז, אחרי שנתיים וחצי נגמר הסיוט. אני עדיין שומר לעצמי את הזכות להגיש תביעת דיבה נגד המכפישה ונגד האתרים שנתנו לה במה חופשית, למרות כל המיילים, המכתבים ושיחות הטלפון, אך בעדיפות ראשונה אני מנהל מלחמת קיום בגלל בעיות בריאות קשות שלי ושל הוריי.

ג'ק

בשם האבות המעוכים - גיל רונן, פורסם בNRG ב16.1.2012

משמיצים אותנו, מתעלמים מזכויותינו, משסים בנו את השוטרים ומציגים אותנו כאלימים - אבל בסוף האמת תנצח. תגובה לבילי מוסקונה-לרמן

בילי מוסקונה-לרמן הקדישה טור ארוך, רצוף באי-דיוקים ובהרבה רצון רע, לכנס הפמיניסטי-מיליטנטי שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן לפני כשבועיים, ולמערך האבטחה הכבד-יחסית שליווה את קיומו. המערך הזה נדרש – כך טענה – בשל פעולת מחאה של "לובי גברי חזק" שהתרחשה בעת האירוע. מוסקונה-לרמן אף מצטטת אמירה מתלהמת שהופיעה, לדבריה, בדף הפייסבוק הפרטי של אחד הפעילים, כהוכחה לכך שהאבטחה היתה חיונית.

בואו נעמיד דברים על דיוקם. איני יודע מה באמת כתב או לא כתב אותו פעיל אלמוני שמוסקונה-לרמן מצטטת, אבל מי שרוצה לראות גם אמירות אנטי-גבריות קיצוניות של נשים לא צריך להיכנס לדף פייסבוק פרטי של אף אחת. הוא יכול להיכנס לפורום פמיניזם בפורטל האינטרנט הקרוב אליו, או סתם לקרוא טוקבקים למאמרים על חשודים בהטרדה מינית. אם לנשים מותר לדבר שטויות, גם לגברים מותר לדבר שטויות. מכל מקום, ברור שמארגני המחאה לא תכננו שום אלימות, ואכן לא היה שם שום דבר שאפילו מזכיר אלימות.

המחאה התמצתה בהענקת פרחים לעובדות סוציאליות, חלוקת סטיקרים בנוסח "אשה שווה לא פחות ולא יותר מגבר" ו"גבר שווה לא יותר ולא פחות מאשה", והנפה של כמה שלטים שבהם שונה הלוגו של בר אילן ל"בת אילן". היו גם כמה אבות ששמו איזולירבנד על הפה, כמחאה על השתקתם.

אין ארגוני אבות חזקים

היו שם פחות מ-30 אבות. הלוואי שהמחאה היתה גדולה יותר – אבל לצערי, בניגוד לדבריה של מוסקונה-לרמן, אין ארגוני אבות חזקים. יש עשרות אלפי אבות גרושים שהמדינה הזו מחקה אותם וחיסלה אותם באכזריות שלא תתואר, למרות שלא עשו שום דבר שמצדיק ענישה. מדובר בבני אדם רגילים לחלוטין, אזרחים טובים ואפילו טובים מאוד, שמצאו עצמם יום אחד נרדפים על ידי רשויות החוק בשל עבירות פליליות חמורות שלא ביצעו. במקביל ניטלה מהם הזכות לשהות במחיצת ילדיהם, בשל "מסוכנות" ערטילאית שלא צריך להוכיח ואי אפשר להפריך. הם הורחקו מבתיהם ורכושם נלקח מהם. הם הושמצו בקרב חבריהם ומכריהם. הם אולצו לשלם לנשותיהם-לשעבר סכומי עתק שלא היו ברשותם, ובצר להם עברו לגור אצל ההורים הזקנים, בקרוואנים או במחסנים. חלקם נעצרו לתקופות ארוכות בשל עלילות זדוניות או בשל חובות כספיים, והפכו לשכניהם של אנסים ורוצחים בתאי בתי סוהר צואים.

יש מאות אלפי גברים שמודעים למה שקרה לאותם עשרות אלפים וחיים בפחד שזה יקרה גם להם. יש כמה אלפי גרושים ש"מסתובבים" בכמה עמודי פייסבוק המוקדשים לנושא, ויש 150 או 200 פעילים, שמאוגדים ב-4 או 5 קבוצות עם דגשים רעיוניים שונים, וטרם נמצאה הנהגה שתצליח לגבש ולהוביל אותם במחאה אפקטיבית. מדובר בתנועה זעירה ללא שום תקציב, של אנשים שבורים, הורים שכולים לילדים חיים. זו התנועה שמוסקונה-לרמן רוצה שתפחדו ממנה.

כל רצח של אישה הוא סיבה להתגולל על כלל הגברים

בעת האחרונה הצליחה התנועה, בקטנה, לעקוף את מסך ההשתקה של מנגנון הדיכוי הפמיניסטי-מיליטנטי, שהשפעתו בעיתונות גדולה. כאבם של הקורבנות נחשף באחרונה מדי פעם בתוכנית "העולם הבוקר" בערוץ 2, ובתוכנית "המילה האחרונה" בגל"צ. סיפורם של מרכזי הקשר האיומים אליהם נשלחים ילדים להיפגש עם אבותיהם לשעה בשבוע, תחת פיקוח משפיל של עובדת סוציאלית, סופר השנה בתוכנית הלילית של דנה ספקטור ורן שריג בערוץ 24, ובפוסט אחד בבלוג של מנחם בן, כאן ב"מעריב".

הפריצה הגדולה ביותר בשנה באחרונה באה בזכות ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ', שהרימה לפני כשנה את דגל המאבק נגד מה שהיא מכנה "הג'יהאד הפמיניסטי" באומץ רב ולא נרתעה, למרות קיתונות של בוז וארס ששפכו עליה הפמיניסטיות המיליטנטיות.

עדיין, מרבית הפוליטיקאים והעיתונאים חוששים למתוח ביקורת על ההתאכזרות הפמיניסטית-מיליטנטית לאבות ולילדים, שמא יבולע להם. מכונת התעמולה וההמרדה של ארגוני הנשים עובדת היטב. ציון "יום האשה הבינלאומי" (חג סובייטי, אגב) ו"יום המאבק באלימות נגד נשים" מדי שנה מבטיח שהתעמולה אף פעם לא תרד מסדר היום למשך זמן רב מדי. בין לבין, כל רצח של אשה הוא סיבה טובה להתגולל על כלל הגברים בישראל, ותמיד אפשר גם לדבר על הדרת נשים, פערי שכר, ושאר נושאים שמתאימים לאג'נדה האנטי-גברית. כל מחאה של אבות מוגדרת מראש כ"אלימוּת" והסיכוי שטענותיהם יקבלו סיקור הוגן ב"עושים צהריים", או תחקיר ב"עובדה" אפסי.

התרגיל האכזרי שהוציא אותנו למחות

מרבית התקוות של פעילי תנועת האבות הקטנה והמיוסרת התנקזו בשנים האחרונות לדיוניה של ועדה בראשות פרופ' דן שניט, אשר נועדה לתת אלטרנטיבה ל"חזקת הגיל הרך" המיושנת והפטריארכאלית, שמעניקה לנשים את הילדים באופן אוטומטי בגירושין. הוועדה ישבה שש וחצי שנים ארוכות, וכיום ברור שאם הדבר היה תלוי בנציגות הפמיניזם המיליטנטי בוועדה, היא היתה יושבת עוד 60 שנה בלי לפרסם מסקנות סופיות. ח"כ זהבה גלאון קראה בגלוי לקבור את מסקנות הוועדה "קבורת חמור". לחץ של פעילי אבות גרם לוועדה לפרסם בכל זאת את מסקנותיה, המבטלות את החזקה המפלה ומאמצות גישה יותר שוויונית לשאלת ההורות אחרי גירושין.

במקביל יושבת עוד ועדה – בראשות פרופ' פנחס שיפמן – שאמורה להמליץ לגבי נוסחה לחישוב תשלומי מזונות בגירושין. גם כאן צפויה הוועדה להמליץ על נוסחה שוויונית והגיונית, שתתחשב בהכנסות של שני בני הזוג ולא תאפשר, לדוגמה, לאשה שמרוויחה 12,000 ₪ לקחת 5,000 ₪ לחודש מגבר שמרוויח חצי ממנה, לטובת שני ילדים שהוא ממילא מכלכל במחצית מימות השבוע. עיוותים מעין זה נפוצים מאוד תחת השיטה הקיימת, וארגוני הנשים חושבים שזה בסדר גמור.

הכנס בבר-אילן עורר כעס ותסכול אצל האבות משום שהוא המחיש שגם סיום דיוני ועדת שניט לא יביא את הגאולה בעתיד הנראה לעין. הכנס נערך תחת הכותרת המעליבה והמזלזלת "הקימותי ועדה" ונוהל על ידי פמיניסטית לוחמנית במיוחד בשם ד"ר רות הלפרין-קדרי, ראש מכון רקמן לקידום מעמד האשה, בשיתוף עם ד"ר דפנה הקר מהחוג למגדר באוניברסיטת ת"א, מייסדת ומנהלת ארגון "איתך-מעכי" הקיצוני של הקרן החדשה לישראל. שניט ושיפמן השתתפו בכנס, אבל הלפרין-קדרי והקר בעצם עשו מהם צחוק: בחלקו הראשון והסגור של הכנס השתתפו מאות עובדות סוציאליות ששמעו הרצאות מפיהן של שלוש דוברות, שכולן מתנגדות לביטול חזקת הגיל הרך.

הרעיון של המארגנות ברור למדי, למי שמכירים את המניפולטיביות הפמיניסטית-מיליטנטית: תנו לשניט להרגיש חשוב ולשאת נאומים. אנחנו נדאג, באמצעות נציגותינו בכנסת, שהמלצותיו לא יגיעו לכדי חקיקה וייבלמו בוועדה לקידום מעמד האישה. במקביל, נתדרך את העובדות הסוציאליות להתעלם מהמלצות ועדת שניט וניתן להן כלים להילחם בכל אבא שיבקש מבית המשפט לפסוק לו משמורת שוויונית ברוח המלצות הוועדה.

התרגיל האכזרי הזה הוליד את המחאה. לא הופתענו מהפעלת המשטרה נגדנו. אנו, פעילי האבות, רגילים לכך שנוטלים את זכויות היסוד שלנו, משסים בנו את השוטרים ומציגים אותנו כאלימים. הטור של מוסקונה-לרמן לא מעלה ולא מוריד, והאמת תנצח.

לא האמנתי ואני לא מאמין לרגע שהנשיא לשעבר משה קצב באמת אנס. אני לא היחיד, יש הרבה אנשים שראו בעצמם כמה הפרשה הזאת מוזרה ואיך נבנתה באופן מלאכותי בעיקר ע"י התקשורת שהתגייסה מלכתחילה לטובת המתלוננות וגופים בעלי אינטרס שדחפו את הפרשה בכל הכוח. לפניכם מסמך מעניין שקיבלתי במייל, אני ממליץ לכם בחום לקרוא אותו בסבלנות:

מסמך זה בא לענות למספר נושאים עיקריים הנזכרים בפסק הדין של שופט בית המשפט המחוזי, ג'ורג' קרא בעניינו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, אגב התייחסויות לתהליך כולו.

עוד עיתונאית פמיניסטית עומדת להגיש סדרה של כתבות בערוץ 10 בנושא גירושין וכרגיל להאשים אך ורק את הגברים.

טליה פלד-קינן היא עיתונאית פמיניסטית ידועה בדעותיה החד-סטריות שכמיטב מסורת הסילוף, העיוות והעריכה המגמתית, מחפשת בצורה סלקטיבית רק את מקרי הגירושין הנדירים בהם הגבר הוא אגואיסט, רשע ולא איכפת לו מהילדים, כדי לנפנף במקרים האלה להראות שוב כמה כל הנשים הגרושות הן "קורבנות, מסכנות, טהורות וטובות לב" וכל האבות הגרושים הם "חלאות" ו-"Deadbeat Fathers" כמו שהפמיניסטיות בארה"ב אוהבות להציג בתקשורת.

צפו במערכון הזה של האחים טרוס שממחיש בצורה יוצאת מהכלל את הקלות הבלתי נסבלת שכל אישה כיום יכולה לקום ולהגיד שהבוס שלה או למעשה כל גבר חף מפשע (אפילו סתם מישהו שעבר לידה ברחוב) "הטריד אותה מינית" :